פתאום לכולם יש OCD – האם הקורונה שינתה לנו את הילדים?

הקורונה גרמה לגבול בין התנהגות נורמטיבית להתנהגות לא בריאה – להיטשטש!

עכשיו הזמן לבחון את מצבם של הילדים ולמהר לחזור לשגרה בריאה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להפוך סימפטום להפרעה.

מגפת הקורונה השפיעה על ההתנהגותיות היומיומיות של כולנו, מבוגרים וילדים כאחד. הם רואים אותנו מקדישים תשומת לב רבה להיגיינה, חיטוי, איך  אנחנו באים במגע עם אחרים, במה אנחנו נוגעים, איך ומתי אנחנו שוטפים ידיים והם לומדים מאיתנו ולעיתים אפילו מקצינים את ההתנהגות הזו, מהפחד.

בעוד שחלק מההתנהגויות האלו הן, לרוב, לגיטימיות, לעיתים הן עלולות להפוך להתנהגות אובססיבית וכפייתית - OCD.

הפרעה טורדנית כפייתית היא עניין שמבוגרים וילדים רבים מתמודדים איתו. הפרעה זו עשויה לפגום משמעותית באיכות החיים ובתפקוד ולהוביל לחרדה ודיכאון. מחקרים שנעשו במהלך השנה האחרונה חשפו כי הקורונה עשויה להיות זרז להתפרצות והחמרה של OCD, גם במבוגרים, אך עוד יותר בילדים. צריך לזכור שמקורה של ההתנהגות הכפייתית היא בחרדה. ואין ספק שהשנה האחרונה מלווה בחרדה ואי וודאות, שמשפיעה לא מעט על ילדים.

OCD היא הפרעה עקשנית המורכבת ממחשבות טורדניות ופולשניות, והתנהגות כפייתית אובססיבית, שנועדה להפחית את המצוקה והחרדה ולנטרל את המחשבות.

התנהגות אובססיבית באה לידי ביטוי בביצוע "טקסים", כמו למשל סדר וניקיון תכופים, יישור חפצים, סגירת מגירות, בדיקה שהחפץ מונח במקום, חזרה על מילים מסוימות וביטויים בסדר מסוים. אלא שהתנהגות זו לא באמת מרגיעה את הדחפים. בדרך כלל, המחשבות חוזרות ואיתן הצורך לביצוע הטקסים שוב ושוב וחוזר חלילה.

מצב זה עלול להיות מטריד מאוד, לפגוע בתפקוד לעיתים עד חוסר תפקוד קיצוני. אצל ילדים, עלולות להיות לכך השלכות חברתיות, והם עלולים לסבול מאי שקט וקשיים בריכוז.

כעת, כשהדיבורים על סיום הקורונה מתרבים הגיע הזמן לבדוק את ילדינו: האם התנהגותם נומרטיבית? האם הם מגזימים? האם הם היסטריים סביב נושא הניקיון? סביב עניין חבישת המסכה? לגבי מגע עם ילדים אחרים?

האם הם תקועים בהתנהגויות שכובלות אותם?

הנה כמה דברים שניתן לעשות כדי להרגיע התנהגות אובססיבית:

להגביל את החשיפה לחדשות

צמצמו משמעותית את כמות המידע שאתם נחשפים אליו בענין הקורונה. חפשו נושאים אחרים לדבר עליהם בבית, יש לא מעט.

מלאו אחר הנחיות בגבול ובמידה

פעלו אחר ההנחיות ואל תוסיפו עליהן. אם אמרו שמומלץ לחטא ידיים או לשטוף ידיים, עשו זאת פעם אחת ולא יותר, על מנת שלא להיגרר לרצף פעולות חוזרות ונשנות.

נהלו את החרדה

כאשר אנו חשים חרדה, הילדים שלנו מבחינים בכך ולא יעזור שננסה להסתיר זאת. מותר לנו לחוש חרדה אך כדאי שננהל אותה על ידי ביצוע פעולות פשוטות שיעזרו לנו להפחית את מפלס החרדה: לבצע תרגילי נשימה, לעשות יוגה, לשמוע מוזיקה, לעסוק בפעילות מהנה.

תוקף ולגיטימיציה

עודדו את הילדים לספר לכם מה הם מרגישים. אמתו את הרגשות שלהם והרגיעו אותם. "זה בסדר להיות מודאג עכשיו", "זה שאתה שוטף ידיים ומקפיד על המסכה, זה עוזר לך להישאר בריא ומוגן."

לטפל במצבים שבהם יש צורך בכך

הדבר החשוב ביותר בכל הנוגע ל OCD הוא לפנות לקבל עזרה כאשר המצב מגיע לפגיעה בשגרת החיים ובתפקוד, ולמנוע הידרדרות. לעיתים מספיק טיפול קצר ואפקטיבי כדי להתגבר על הקשיים ולחזור לשגרה בריאה. גם אם OCD אינו חדש לכם ואת ההכירות עם התופעה ערכתם עוד הרבה לפני עידן הקורונה, יש טיפולים שיכולים לסייע לכם.

אחד הדברים שמסייעים להתמודד עםOCD  הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי – CBT. בטיפול זה לומדים לנטרל את המחשבות ולהימנע מטקסים כפייתים. הטיפול מתבסס על אימוץ חשיבה מסתגלת ויעילה וקידום התנהגות רצויה.

טיפול נוסף ויעיל ל  OCDהוא לאמן את המוח לשפר את הפעילות המוחית שלו. הטיפול מתמקד באימון אזור ספציפי במוח שאחראי על ההפרעה הטורדנית כפייתית, מה שלעיתים מהווה את שורש הבעיה – פעילות מוחית שסטתה מטווח הנורמה, על ידי החזרתה לתפקוד תקין.

על הכותבת:
ד"ר נתנאל (Ph.D), מנהלת המרכז לשיפור תפקודי המוח "אלפא בריין סנטר"
מטפלת מוסמכת לטיפול התנהגותי קוגניטיבי ומטפלת בנוירופידבק וביופידבק