תיאטרון אורנה פורת להצגות ילדים ונוער מציג את סיפורו של הילד הממציא תומס אדיסון.

אדיסון – הנער שהביא את האור לעולם

תומס אדיסון נולד בעיירה אוהיו שבארצות הברית ומעולם לא היה ילד ככל הילדים. במהלך ילדותו נחשב לילד מוזר, לא מרוכז שאינו מצליח לעמוד בדרישות המקובלות של החברה, המשפחה ובית הספר, ועל כן נאלץ לעזוב את הלימודים, ואת עיקר השכלתו הוא רכש למעשה מאמו שלימדה אותו בבית באופן פרטי.

 

כילד היה אדיסון עסוק כל העת בשאלות על תופעות שאיש לא ידע להסביר, כמו למשל מדוע העלים הם ירוקים או מה קורה לקול שלנו אחרי שאנחנו מדברים...

 

כדי למצוא את התשובות לשאלות האלו הוא ערך כל הזמן ניסויים מדעיים, חקר ולמד דברים חדשים שגם גרמו ללא מעט תאונות וכמה פעמים כמעט גרמו לאסונות אמיתיים.

 

כך הולך הקונפליקט בינו לבין הסביבה ומחריף עד שתומס מרגיש נרדף על ידי כולם ומחליט לברוח מהבית, אלא שאז קורה משהו שגורם לכולם להבין את הכוח שבהמצאותיו: חברתו הקרובה זקוקה לניתוח דחוף ואין אפשרות לנתחה משום שהערב ירד, ואי אפשר לנתח לאור עששית.

 

אדיסון הצעיר מוצא פתרון בצורת המצאה חדשה: הוא מביא את האור לבית, ומביא את האור לעולם.

היוצרים: מחזה: צביה הוברמן, בימוי: רועי שגב, תפאורה: זאב לוי, תלבושות: אביה בש, מוסיקה: רן בגנו, תאורה: אורי מורג, ייעוץ אפקטים: אורי וייל – ד"ר מולקולה, אביזרים: נרקיס אלבה, ע. במאי: יעל גולדברג.

משתתפים: אייל שכטר/שרון צור, אמנון וולף, ענת פדרשניידר, נדב לאור, הילה מצקר-הלוי, עמית אפשטיין/אייל קנטוב, אלעד אטרקצ‘י.

 

 

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

חוות דעת

מתני שלי אוהב מדע ואוהב ניסויים מדעיים. (למי שזוכר גם ביום ההולדת האחרון שלו חגגנו בנושא מדע), וכשהוא שמע ששם ההצגה "אדיסון" מיד קיבלתי הרצאה קצרה על הנורה הראשונה שמיוחסת לו...

 

ראשית אני חייבת לציין את התפאורה המדהימה, שמיד כשנכנסנו לאולם הכניסה אותנו לאוירה, וככל שההצגה התפתחה רק התרשמתי ממנה יותר ויותר.

מבחינת ההצגה, הילד ישב מרותק מהתחלה ועד הסוף ומדי פעם מרוב התרגשות היה חייב להסביר לי כל מיני פרטים על השאלות, על הניסויים המדעיים או על השמות שמוזכרים על הבמה, וזה היה מקסים.

 

אותי ריגש באופן מיוחד לראות את הילד אדיסון בהצגה, יושב בכיתה, כולם מרוכזים בדברי המורה שמסביר את חומר השיעור ורק הוא משתדל כל כך אבל מחשבותיו מרחפות כל פעם לדברים שמעניינים אותו באמת... דווקא בימינו כשלכל כך הרבה ילדים ממליצים לקחת ריטלין ודומיו היה מקסים לראות שהנה, יש קסם מיוחד גם בערנות וביצירתיות ובסקרנות.

ואפילו עוד יותר ריגש אותי לראות את אמא של אדיסון הצעיר ממשיכה להאמין בבנה, כשכל האחרים מכנים אותו "מוזר" וכד‘.

 

לסיכום אהבתי מאד את ההצגה, המשחק המצויין, התפאורה, המוזיקה, ובאופן כללי את הרעיון לחשוף ילדים וללמד אותם על ממציא גדול כמו אדיסון.

 

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!