השעה שמונה בערב. שעה רגועה בבית שלי, הילדים כבר מקולחים אחרי ארוחת ערב, עוד קצת טלוויזיה ומחשב וזהו לישון. פתאום מנסרת את המרחב קולה של האזעקה.

בבת אחת מתנפצת הסביבה הרגועה שלי ואני נכנסת למצב של חוסר ארגון, הראש יודע את הפעולות אבל הרגליים והגוף מסרבים לתפקד... בסוף אנחנו שם במרחב המוגן, שומעים את כיפת הברזל מעלינו ורוצים לקוות ששוב, זה עבר בשלום.

בבית אחר, במרחק שני בתים ממני בלבד, כמה ילדים מתרוצצים בסלון, ארוחת הערב עוד מתבשלת על הכיריים, המקלחות עדיין בגדר תכנון ראשוני והאמא יושבת על הספה וצופה בחדשות. גם שם מרעימה אזעקה אבל בבית ההוא היא רק עוצרת את השגרה לכמה דקות, הילדים צוחקים ונכנסים לתוך הממ"ד והאמא אחריהם עוד מכבה את הגז בשלווה...

 

שני בתים, שתי מערכות, ותגובות אחרות לגמרי.

איפה בעצם השוני? למה ישנם בתים שבהם האזעקה תעורר מהומה באורח החיים ותוציא את בעלת הבית מדעתה ולעומתם בתים שבהם זה יכנס לתוך השגרה ופשוט יבלע בה בתור עוד משהו שקיים וצריך להתמודד איתו?

 

השוני תלוי בכמה פרמטרים:

אופי

ישנם אנשים שמטבעם פתוחים יותר לקבל שינויים, שסדר היום שלהם פתוח לשעות שונות, שינויים בפעילויות, וגמישות יתר לדברים בלתי צפויים, ולהם קל יותר להכיל את המצב הנוכחי ואת האפשרות שדברים יבוטלו, יידחו, או יצאו לגמרי מסדר היום.

לעומת זאת ישנן האימהות המסודרות, שיודעות בדיוק איך מתחיל החופש הגדול ואיך הוא נגמר, אימהות כאלה מרגישות ששמטו את הקרקע מתחת לרגליהן וכעת כשהכל לא מסודר ומאורגן קשה להן להתנהל.

 

ילדים

אנחנו האימהות יכולות להיות הכי רגועות בעולם אבל, ישנם ילדים שקשה להם עם שינויים, ילדים שהאיום שמרחף מעל ראשיהם מוציא אותם מדעתם וגורם להם להיות לחוצים, היסטריים ובעיקר, במצב הנוכחי, מאוד מאוד משועממים, ילדים כאלה יעכירו את האווירה באופן שוטף ויגרמו גם לאימהות הרגועות ביותר לצאת מדעתם.

 

אז איך אנחנו בכל זאת מתמודדות עם המצב?

קודם כל- משחררות רגשות אשמה! אנחנו לא אשמות במצב הקיים, לא אנחנו יצרנו את האיום הביטחוני ובטח שלא בגללנו השגרה משובשת. לנו נשאר להתמודד עם מצב קיים.

הרבה אמהות מרגישות פחות מושלמות בגלל שהן לא מתמודדות עם המצב, ושממש קשה להן לעבור את הימים הללו, אבל אין לכך שום סיבה, השגרה הזו לא רגילה וכן, לכמה מאתנו קשה יותר לשרוד את הלחץ, אז זה בדיוק הזמן להאציל סמכויות על בן הזוג, ולהיות קצת פחות מפוקסות, כי לפעמים גם לנו מותר...

 

ולגבי הפחד וחוסר ההתמודדות עם מצבי לחץ, נפרק את המטלות לגורמים קטנים, נכין בממ"ד, מים לשתיה, ואפילו בגדים למקרה ומישהו מאתנו יתקע במקלחת, כך בכל מצב אנחנו מאורגנות.

לגבי ילדים לחוצים אפשר להסביר להם שאנחנו נמצאים באזור מוגן, אפשר אפילו לתאר להם את כיפת הברזל ואת הפעילות שלה כדי שיידעו שהסיכויים לנפילה הם קלושים, בנוסף אפשר להבהיר להם שהמרחב המוגן מגן עלינו ומציל חיים. (בנושא הזה ניתן למצוא ים של מאמרים מקצועיים, אפילו באתר מכובד זה... ).

ובנוגע לשגרה, אפשר ומומלץ לבצע כמה שיותר פעילויות כייפיות בתוך הבית, לראות סרטים, לשחק משחקי יצירה, משחקי קופסא וכד', וכדאי שננצל את התקופה כדי לחזק את הקשר המשפחתי ופשוט נבחר ליהנות מהעצירה הזו לחיזוק המרקם המשפחתי והשלווה המקורית של הורים וילדים.

 

שיהיה בהצלחה לכולנו.

 

 

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?