"מה ללבוש?" על שאלה שגרתית זו משיבה כל תרבות תשובה משלה. בגד נועד מטבעו לכסות, אך מה הוא מגלה? והאם מה שהוא מגלה מלמד על הלובש או על קהילתו? עד כמה הבחירה בלבוש היא בחירה חופשית או מוכתבת על-ידי קודים מן הסביבה?

שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי

יש שלבושם של בני קהילות יהודיות ברחבי העולם נשא סממנים מייחדים, אך על-פי-רוב הוא הושפע מלבוש שכניהם ואף היה זהה לו. תערוכה זו המציגה שפע מתלבושותיהם מזמינה את הצופה לחשוב על בגד כעל שפה – הן שפה כאמצעי תקשורת, הן שפה במובן שוליים או גבול; גבול פיזי בין הגוף לסביבה וגם גבול סמלי שמסמן ומגדיר זהות חברתית, גיל ומגדר. בד-בבד הבגד יכול גם לעמעם את המאפיינים הללו. הביקור בתערוכה הוא אם כן התבוננות בתנועה שהבגד משרטט - מטשטוש להדגשה, מגלוי לנסתר, מהחולף אל הנצחי.

מערכות הלבוש הנראות כאן נוצרו ברובן בעידן הקדם-מודרני ויש שנותרו עדות יחידה לפאר שהיה. מגוון התלבושות ומלאכת המחשבת העשירה המשוקעת בהן מאפשרים בחינה של רעיונות כלל-אנושיים, שאף כי שורשיהם נטועים בעבר, כוחם יפה גם היום.

 

נשים קטנות ואנשים קטנים

בגדי הילדים המוצגים בתערוכה נראים כבגדי מבוגרים מוקטנים, שכן בחברות מסורתיות נהגו לכוון את הילד לתפקידיו כבוגר בקהילה כבר בגיל רך, ואך טבעי שלבושו היה כשל מבוגר. בקהילת בגדאד לדוגמה היו שתפרו את מעיל ברית-המילה של התינוק בסגנון מעילו של החתן. לבגדי תינוקות ופעוטות – גם כשהיו גרסה מוקטנת של בגדי מבוגרים – הוסיפו מוטיבים קמעיים כדי להגן עליהם. ואולם, כיוון שלבנים יוחסה בחברות מסורתיות חשיבות רבה יותר, הולבשו אף הם בבגד נשים מוקטן כדי לתעתע בכוחות המזיקים. 

ההבחנה המוכרת לנו בין ילדים, מתבגרים ומבוגרים החלה מתגבשת באירופה סביב המאה ה-17, ובהשפעתה התגלגלה גם לחברות מסורתיות ברחבי העולם. גם החלוקה לצבעים – ורוד לבנות וכחול לבנים – היא מאוחרת ומושפעת מן המערב. מעניין לראות כיצד אלה הולכות בימינו ומתפוגגות, אך מטעמים אחרים לגמרי – שאיפה לשוויון בין המינים, התבגרות מוקדמת וסגידה לנעורים.

 

שמלת קמיע לילדה

צנעא, תימן שנות ה-30 של המאה ה-20, כותנה בצביעת אינדיגו, רקמה בחוטי כותנה, קונכיות.

השמלה המזכירה את גזרתן של שמלות הנשים, ונתפרה ככל הנראה לילדה שהחלימה ממחלת האבעבועות השחורות, על מנת להגן עליה בעתיד. בעולם בו היו חייהם של ילדים פגיעים כל כך ביקשו להגן עליהם גם באמצעים מאגיים, ביניהם בגדי קמיע.

 

שמלה לברית מילה

טריפולי, לוב, שנות ה-30 של המאה ה-20, אריג משי.

שאילה ארוכת טווח מאת ג'ק ארביב, תל אביב, ווולטר ארביב, טורונטו.

שמלת ברית המילה שלבש ג'ק ארביב בטקס את השמלה לבש ג'ק ארביב שנולד ב-22/11/1939 ביום ברית המילה שלו. השמלה נשארה בטריפולי כשהמשפחה ברחה משם. השמלה נשארה בידיה של עוזרת הבית של המשפחה, אמיליה. הם קיבלו אותה בחזרה ב-1949 כשחזרו לטריפולי. בנו של ג'ק, אדם, לבש את השמלה ביום ברית המילה שלו ב-1963 בתל-אביב. את השמלה לבש גם נכדו של וולטר, אחיו של ג'ק, לפני מספר שנים.

 

DRESS CODES – שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי נפתח בתערוכה מרהיבה, המעניקה מבט רב תרבותי על אופנות הלבוש של קהילות ישראל ברחבי העולם מניו יורק ועד בגדד, משבדיה ועד תוניסיה. הזדמנות נדירה לראות את התלבושות ההיסטוריות הנותנות עד היום השראה למעצבי אופנה בכל העולם.

בתערוכה מוצגים למעלה מ- 100 בגדים ופריטי לבוש, מראשית המאה ה-19 ועד המאה ה-20, מכל רחבי העולם. אוסף נדיר של שמלות, חליפות, בגדי חתן וכלה, בגדי ילדים והלבשה תחתונה, המאפשרים הצצה לתרבותם העשירה של יהודים בקהילות שונות ולהתפתחות אופנות לבוש שונות בארצות רבות.

 

אוצרת התערוכה: אפרת אסף-שפירא, אוצרת אחראית: דייזי רקח-ג'יברה, מהאגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל.

 

מוזיאון ישראל בירושלים, שדרות רופין11, ירושלים, טלפון 02-6708811

לפרטים נוספים - http://www.imj.org.il/

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

חוות דעת

התערוכה "שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי" היא תערוכה מושקעת במיוחד של למעלה מ 100 בגדים ופריטי לבוש מראשית המאה ה-19 ועד המאה ה 20 מכל רחבי העולם, הכוללים שמלות, חליפות, בגדי חתן וכלה, הלבשה תחתונה, בגדי ילדים ועוד.

 

מה שמעניין בתערוכה זו ההצצה הנדירה לחיי היהודים בתפוצות השונות וכיצד ניתן באמצעות הבגדים ללמוד כל כך הרבה על אורח החיים של האדם הלובש אותם.

 

מבחינת עיצוב התערוכה ניכר שהשקיעו מחשבה רבה בסידור התלבושות לפי האזורים הגיאוגרפיים וכד', אבל דבר אחד היה חסר לי מאד ואלו הם כיסויי הראש. כל הדגמים הולבשו באופן שהיו למעשה חסרי פנים וכך הציגו את הלבוש מהצוואר ומטה ולדעתי יצרו מצג נטול אנושיות שפגע בחיבור לבני האדם שלבשו, הלכה למעשה, את הבגדים.

 

מתני שלי (בן 8) שבא איתי לתערוכה קצת השתעמם מההסברים הארוכים בסיור המודרך, אבל לא מפריטי הלבוש עצמם שבחלקם הוא דווקא הביע עניין רב מה שמוביל אותי לחשוב שנערות צעירות באותו גיל עשויות להתעניין בתערוכה הרבה יותר.

 

לסיכום, תערוכה נחמדה - לא הייתי רוצה לפספס אותה.

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!