תרגול דימיון מודרך עם הילדים יגרום לנו ההורים לחשוב קצת מחוץ לקופסה, להרגיש סיפוק כשתתקבע אצלם התנהגות רצויה ויותר מכל להתפעל מיכולת הדימיון הנפלאה שלהם

 

מהו NLP (בעברית - נל"פ)?

NLP, ראשי התיבות של Neuro Linguistic Programming (ניתוב לשוני פיזיולוגי), אוסף חוקים וטכניקות המסייעים בשינוי התנהגות על מנת להשיג תקשורת טובה יותר, ניהול עצמי טוב יותר והכי חשוב - שימוש יעיל בתעצומות הנפש על מנת להעז ולפעול בסיטואציות בהן אדם מרגיש "תקוע" או שתוצאות ההתנהגות אינן רצויות לו – הן אינן עובדות עבורו יותר.

Neuro - המערכת הנוירולוגית, מערכת העצבים, שדרכה אנחנו חווים את העולם. המידע נאסף ע"י חמשת החושים (ראיה, שמיעה, טעם, ריח ומישוש) ומעובד במוחנו. כמובן שמי שיכול לרתום חוש שישי לטובת החוויה, הרוויח :) .

Linguistic - שפה (מילולית ולא מילוליות), דרכה אנו מקודדים ומסדרים את המידע ונותנים לו משמעות. הצורה והאופן בהם אנו מבטאים את המחשבות והתחושות שלנו.

Programming – עיבוד המידע הנאסף ע"י מוחנו לכדי תרשימים, תבניות, תוכניות, אליהם נחזור בהינתן סיטואציה המתאימה לתבנית טבועה. ע"מ לפעול ביעילות וכיוון של תוצאה משוערת, מוחנו יחפש תבנית שמתאימה לאירוע מחיינו, ברגע שתימצא התבנית, הוא יכנס לאוטומט של פעולות עד התוצאה המשוערת. דרך הטיפול ננסה לתכנת מחדש את המח לפעול אחרת.

השימוש בדימיון מודרך בחלק מתרגילי ה NLP מאפשר להוריד מעט את חומות המגננה של ה"אני" המודע ולשוחח ישירות עם תת המודע האמון על ניווט רוב חיינו, בין אם נודה בכך ובין אם לאו.

 

במאמר זה ארצה להתמקד בעבודה עם ילדים. תרגול עם ילדינו בדימיון מודרך יגרום לנו ההורים לחשוב קצת מחוץ לקופסה, להרגיש סיפוק רב כשתתקבע אצלם התנהגות רצויה, ויותר מכל להתפעל מיכולת הדמיון הנפלאה שלהם.

ישנן שיטות טיפול נוספות שמשתמשות בדמיון מודרך מלבד NLP. ניתן לשלב מספר שיטות או לבחור אחת על פני האחרת. בסופו של דבר כל תרגיל נבחן במבחן התוצאה. דברי אינם באים לסתור שיטה אחרת ואף מעודדים להשתמש בכל ארגז הכלים העומד לרשותינו ובלבד שלא נחזור שוב ושוב על דפוס פעולה שאנחנו יודעים כי אינו עובד.

 

כדאי להתעכב ולהתבונן בדפוסי פעולה שמסתיימים בתוצאה בלתי רצויה. דפוסים, בהם אנו מסוגלים לנחש את הדיאלוגים מהתחלה ועד הסוף, הם אלה שצריכים להשתנות ע"מ שנוכל להגיע לתוצאה אחרת ולהתנהגות אחרת, של הילד ואף שלנו. מאחר ותת המודע שלנו מעבד נתונים ברמת המיקרו ולא ברמת המאקרו, יש להתבונן בדפוסים האלה לפרטי פרטים ולא לנסות להסתכל עליהם בהכללה. כך ניטיב לתבנת אירוע מסויים בשפה שתת המודע מכיר ומבין.

לדוגמא, נניח כי בני אינו שש להיכנס למקלחת בערב ואנו חווים בכל ערב תסריט קבוע וידוע מראש המסתיים בבכי של הילד, עצבים של ההורה (אני) ומקלחת חפוזה, לא נעימה כלל, שתיחרט אצל הילד כאירוע מאוד לא נעים. התחושה הלא נעימה תלווה את ההורה גם לאחר מכן עם נקיפות מצפון. ישנו גם הקול הפנימי שלוחש בראש - "לא הייתי צריך לכעוס כ"כ. למה הילד לא מבין שאפשר שזאת תהיה חוויה נעימה?! חבל לי מאוד"... המונולוג הזה שבתוך הראש יכול להשאיר אותנו ההורים עם תחושה לא נעימה לזמן רב ולזה מתלווה בדרך כלל גם תסכול. כדי להבין את האירוע טוב יותר ולנסות להסיט אותו לתוצאה אחרת עלינו לשים לב לכל הפרטים הקטנים שקדמו וליוו את האירוע. שבירה של הרצף באחת הנקודות יכולה להוביל את התסריט למקום חדש - בתקווה, טוב יותר.

בדוגמא שלעיל כדאי שנשאל את השאלות הבאות:

* מה עשה הילד לפני זמן המקלחת? האם שיחק? האם השתעמם?

* כיצד הודעתי על המקלחת? האם נתתי התראה ומעט זמן להתרגל לרעיון? האם הילד היה צריך מיד לחדול ממעשיו?

* איך ענה הילד? באיזה טון?

* מה היתה תגובתי – נעימה, כועסת? באיזה טון?

* מהן הפעולות במקלחת? האם פשיטת הבגדים בעייתית?

ברוח זו, יש לזהות את הפרטים הקטנים, מהם מרכיב תת המודע שלנו ושל הילד את התבנית, שכן היא זו שתגרום לנו להיכנס למצב אוטומט ולהתנהל כך עד התוצאה העגומה הידועה מראש.

לאחר שזיהינו את התבנית עלינו לנסות לשבור אותה, רצוי בתחילתה, כך שתרשים הזרימה הידוע לא יוכל להתקיים יותר ותרשים חדש יווצר במקומו. דוגמא אחת לשבירת התבנית יכולה להיות הצעה למשחק משותף לפני ההכרזה על זמן מקלחת – משחק שיכול להוביל למקלחת ביתר קלות. לדוגמא: "אנחנו בהודו עכשיו ואתה בני – פיל. אני איש קרקס המטפל בפילים. בוא נראה לאמא מספר תרגילים של פילים. ואחרי שנראה לאמא אקח אותך לנהר ונעשה מקלחת של מים ובוץ ונשפש את הגב"... אפשר להמשיך את המשחק אל תוך המקלחת. דוגמא אחרת תהיה להתמקד בפיג‘מה החמה שתמתין בתום המקלחת יחד עם המגבת החמה שיצאו מהמייבש, לדמיין איך יהיה כיף להתעטף במגבת החמה ואח"כ ללבוש גופיה חמה. לנסות להציף את התחושה ממש ואפילו לתת לילד לחוש בגד מחומם. אומנם זאת נקודת יציאה שנמצאת בסוף התבנית, אך אם נשוחח עליה מראש ונגרום לתוצאה רצויה בעתיד (הבגד החמים) להופיע מול עיניו, בדימיון, בהווה, יש סיכוי טוב כי זה יהיה שובר התבנית המיוחל.

 

כמובן שיש אין ספור דוגמאות ודרכים לחשוב מחוץ לקופסה. לא כולן עובדות מיד ולעיתים לא עובדות כלל. אסור להתיאש ויש לנסות משהו אחר. לכל אתגר יש תמיד יותר מפתרון אחד. הדבר החשוב ביותר הוא לא לשקוע לתוך אותו תרשים זרימה, המוכר לנו היטב, שאנו יודעים שאינו עובד. ציטוט מפורסם של אינשטיין מסכם את התפישה הזאת בדרך הטובה ביותר והעדינה פחות – "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."

 

לסיום ארצה להציע תרגיל נוסף שישמש גם אותנו המבוגרים להגברת המוטיבציה בחיינו וכמובן עבור הילדים בסיטואציות שונות שהתוצאה בהן אינה רצויה. התרגיל נקרא "פיצול קו זמן". נשתמש בדוגמא הקודמת:

  • נמצא זמן שהנו נח לילד, הרבה לפני זמן הרחצה, זמן בו הוא רגוע וקשוב.
  • נבקש מהילד לדמיין שהוא עומד כרגע על צומת דרכים.
  • פניה אחת של הצומת (לבחירתו) תיקח אותו במסלול הידוע לעבר המקלחת, עם הבכי, הכעס, התחושות הלא נעימות.
  • הפניה האחרת בצומת תיקח אותו במסלול אחר למקלחת, נעימה, רגועה, מחוייכת, עם מספיק זמן לסיפור אח"כ (הזמן שנחסך כי לא רבים), הבגדים החמים, וכל מה שעולה על רוחכם ע"מ שיוכל לדמיין דרך זו על הצד הטוב ביותר.
  • את שני המסלולים יש לדמיין ברמת פירוט מירבית תוך שימוש בכמה שיותר חושים (ריח, שמע, מישוש...).
  • בכל מסלול נראה לילד כיצד יראה העתיד – מחר, בעוד שבוע. זה יחדד מאוד עבורו את ההבדל האדיר בבחירה במסלול הרצוי כבר היום.
  • ניתן לחזור שוב על תיאור כל מסלול אם הילד יחפוץ בכך.
  • בסופו של תהליך על הילד לבחור במסלול הרצוי לו. התקווה שיבחר במסלול הרצוי ויש סיכוי טוב שאכן כך יקרה. ככל שייטיב לדמיין ויתחבר לתרגיל, כך הסיכוי שיבחר במסלול הרצוי טוב יותר.

 

מוחנו עסוק ביומיום בייעול תהליכים ולשם כך הוא דואג להשמיט, להכליל, לצמצם ולעוות. אל לנו לכעוס עליו, כי הוא עושה זאת לטובתנו. בכך הוא משפר את התנהלותינו מול כל אירוע בו ניתקל. במקרים בהם התוצאה של שיטה זו של מוחנו אינה מניבה תוצאה משביעת רצון, שם נתעכב ונחפש לפתוח, להרחיב, לפרט ולהציע עוד ועוד דרכים. עלינו להמציא כיד הדימיון הטובה, ולפתח עוד דרכים יצירתיות לגשת לאתגר או בעיה ולדעת שתמיד תמיד יש יותר מדרך אחת. לכולנו יש פוטנציאל עצום בין האוזניים והמימוש שלו מתחיל בצעד אחד קטן. חשוב לזכור שתזוזה קטנה מאוד היום תניע שינוי עצום (חיובי) בעתיד, לכיוון חדש לגמרי ורצוי טוב יותר. "עקב בצד אגודל" – אמרו חכמים וגדולים. לרובנו הגדול יש גם עקבים וגם אגודלים, אז קדימה לעבודה, המלאכה מרובה והחיים יפים.

 

 

על הכותב:
נדב אטיאס,
NLP Practitioner
מחבר הספר "הפיה ליליאן והיער הלבן"
nadavat@gmail.com

 


עוד באותו נושא

על מסיכות ותחפושות - ולא רק בפורים

ככל שהילד צעיר יותר הוא יבטא את עצמו בצורה הכי כנה והכי ישירה. אך ככל שהוא גדל הוא לומד לא לתת ביטוי לכל דבר...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?