טורבו  

הסרט טורבו הוא סיפורו של חילזון גינה קטן שיש לו חלום. חלום חריג במיוחד במקום שממנו הוא מגיע. חריג עד כדי כך שאף אחד לא מאמין שהוא מסוגל בכלל להצליח.

אף אחד חוץ ממנו.

גם אחרי שקורית לו תאונה מסתורית שהופכת אותו ל"סופר" חילזון, חבריו לא מסוגלים לראות אותו כפי שהוא ואינם מאמינים בו.

הסרט הזה הנו המסע של אותו חילזון חמוד לעבר הגשמת אותו חלום והוא גרם לי להבין בהתרגשות כמה חשוב לנו שיאמינו בנו. וכמה חוסר האמונה של האנשים הקרובים לנו יכול לעכב אותנו, לפגוע בשאיפה שלנו להתקדם עם החלומות שלנו ומכאן גם להגשים אותם.

ומה יותר חשוב עבור ילד קטן אם לא היכולת לחלום, לשאוף ולהאמין בעצמו? לא רק ברגעי ההצלחה והזוהר, אלא גם לכל אורך הדרך לשם. גם בשלבים שההצלחה נראית כמו חלום רחוק.

הרי כשתינוק בפעם הראשונה מנסה לעמוד הוא נופל, ואנו ההורים מעודדים אותו שוב ושוב עד שהוא מצליח. כשילד קטן מנסה לרכב על אופניים ונופל אנחנו תופסים אותו ועוזרים לו שוב ושוב עד שהוא מצליח. אבל איפשהו במהלך הדרך אנחנו מאבדים את היכולת להכיל את החלומות שלו, ומפסיקים, במודע או שלא במודע, לעודד אותו. כמה פעמים ביום יוצא לנו להגיד לילדנו "לא", "אתה קטן מדי", "אתה לא יכול" וכד‘? ולמה, בעצם?

אז אני יצאתי מהסרט הזה עם התובנה שלא משנה מהו החלום של הילד שלי, אני נמצאת שם כדי לעודד אותו ולהאמין בו שהוא יצליח להגשים אותו.

מומלץ בחום, להורים ולילדים.