ריפלוקס אצל תינוקות - מה עושים?

החזר קיבתי – וישטי, או בשם המוכר יותר, ריפלוקס, זו אחת התופעות השכיחות ביותר בשנה הראשונה לחייהם של התינוקות, בין אם הם יונקים חלב אם ובין אם הם ניזונים מפורמולה. מדובר למעשה בעלייה של תוכן הקיבה חזרה במעלה הוושט אל חלל הפה ולעיתים גם האף. התוכן הזה יכול להיפלט החוצה בצורת הקאה או פליטה.

תופעת הריפלוקס נחשבת כתופעה תקינה כאשר היא מתרחשת אצל תינוקות בגילאי 3 חודשים ובתדירות נמוכה, והיא לא מסכנת או פוגעת באיכות החיים של התינוק (גם אם היא פוגעת מעט באיכות החיים של ההורה). בכדי לסבר את האוזן, היא מתרחשת אצל כ-50% מהתינוקות בגיל זה.  התסמינים העיקריים של הריפלוקס מתרחשים בדרך כלל מיד לאחר ארוחה כשהקיבה מלאה. תופעת הריפלוקס הולכת ופוחתת  ואף חולפת עד גיל שנה.

כאשר התופעה לא פוחתת או כשהתדירות שלה תכופה יותר יש להתייחס אליה ברצינות ולערב טיפול רפואי, זאת מאחר וכשהיא לא קלה והתדירות גבוהה, היא עלולה לפגוע בהתפתחות ובגדילה של התינוק, ובאיכות החיים שלו ושל המשפחה כולה.

מה גורם לתופעה אצל תינוקות?

מה שגורם לתופעה הזו היא הפרעה בתפקודו של הסוגר (שריר) הוושטי התחתון, מצב שבו הסוגר הוושטי נשאר רפוי במשך זמן ארוך במהלך היממה, והפרעה זו מאפשרת יציאה של תוכן הקיבה אל הוושט.

מאחר והתינוק עד גיל חצי שנה ניזון ממזון נוזלי, ובנוסף, הוא שוכב פרקדן רוב שעות היום והלילה, קל למזון הנוזלי שנמצא בקיבה שלו, לעלות דרך הוושט לחלל הפה מה שמקל על עליית נוזל מהקיבה דרך הושט לחלל הפה.

מה עושים?

במקרה של ריפלוקס אצל התינוק מומלץ לגשת לרופא הילדים להתייעץ. רופא הילדים יוכל להנחות האם המצב רגיל ואין מה לדאוג או שיש לעשות פעולות נוספות שימנעו פגיעה חלילה.

בנוסף לביקור אצל רופא הילדים אספנו כמה טיפים של הורים:

הימנעות ממאכלים חומציים אם האם מניקה – יש שסוברים כי מאכלים חומציים שאוכלת אם מניקה עלולים להיות אלו שגורמים לריפלוקס אצל חלק מהתינוקות. כדאי לנסות במשך שבועיים ולבדוק. מקסימום זה יעזור.

הסמכה של תחליף המזון לתינוקות – אם התינוק ניזון מתחליף מזון לתינוקות, כדאי להתייעץ עם הרופא ולהסמיך מעט את התחליף. קיימים בשוק גם תחליפי מזון לתינוקות שמוגדרים כייעודיים לתינוקות פולטים והם מכילים גם עמילן אורז שמסמיך את הפורמולה כשהיא מגיעה לקיבת התינוק.

זווית ההאכלה – גם לזווית האכלת התינוק יש השפעה על הריפלוקס. הקפידו שראשו של התינוק יהיה גבוהה מרגליו ושהבקבוק יהיה בזווית של כ-90 מעלות בינו ובין התינוק. כמו כן, יש להקפיד שפטמת הבקבוק תהיה תמיד מלאה בחלב בכדי שלא יהיה בה אוויר. אם היא לא מלאה, התינוק יבלע גם אוויר וזה יגרום לו לגזים ולעליית האוכל בקיבה. בגמר ההאכלה מומלץ להחזיק את התינוק במשך 20 דקות בתנוחה אנכית ולא להשכיב מיד לאחר האוכל.

הגבהת מיטת התינוק – גם אם אתם מקפידים להחזיק את התינוק בצורה אנכית במשך כ-20 דקות אחרי האוכל, כדאי שמזרון מיטת התינוק יהיה בזווית אלכסונית כך שראש התינוק יהיה גבוהה מקיבתו ורגליו, בין אם הוא שוכב על הבטן ובין אם על הגב. יש להניח מגבות מקופלות או כרית יציבה תחת החלק הקדמי של המזרון ולשים לב שהמיטה מספיק נמוכה והתינוק מוגן מהצדדים גם אם מתרומם על ארבע.

האכלה מידתית - לפעמים נגרמות בעיות במערכת העיכול וביניהן גם ריפלוקס ופליטות כאשר הורי התינוק מאכילים אותו מעבר לכמות הרצויה. חשוב להיות קשובים לצרכיו של התינוק ואם הוא דורש כמות גדולה של מזון, כדאי לחלק את ההאכלה לארוחות קטנות יותר לעיתים קרובות יותר. כל הורה ילמד את דפוס ההאכלה ומחזור הרעב והשובע של התינוק שלו וכך יקל עליו ועל הקיבה שלו וימנע העמסת יתר שעלולה להביא לפליטות וריפלוקס.

סינר פליטות – עצה אחרונה שלא תמנע את הפליטות, אבל תתרום לאיכות חיי ההורים. לפליטות ריח חמוץ ולא נעים ואם הן מרובות הרי שלא ניתן להחליף בדים בכל פליטה, לכן כדאי שיהיו לכם מספר רב של סינרים או חיתולי טטרה שישמשו אתכם בזמני ההאכלה וגם לפחות חצי שעה אחר כך. יותר קל להחליף את הסינר או חיתול הטטרה.

המידע באדיבות צוות אתר תינוק ישראלי – הריון ולידה