באמצעות הטכנולוגיה המודרנית אנו יודעים, שלעתים מתבצעת פעולת היניקה כבר בתוך הרחם!

באמצעות הטכנולוגיה המודרנית אנו יודעים, שלעתים מתבצעת פעולת היניקה כבר בתוך הרחם!

בשבועות האחרונים של ההריון נצפו עוברים היונקים את ידיהם. היו שינקו בעצמה כה רבה את גבות ידיהם עד שנוצרו עליהן שלפוחיות יניקה!

כלומר, התינוק האנושי "מתוכנת" לבצע את פעולות היניקה מהגיל הצעיר ביותר, פעולות החיוניות להישרדותו.

איך הוא עושה זאת? פיו של התינוק נאחז באזור הטבעתי של העור הכהה שמסביב לפטמה, הוא לוחץ אותו בלסתותיו ובלשונו בקצב. הלחץ דוחף את החלב דרך הפטמה, הנמצאת עמוק בפיו של התינוק. זוהי, בעצם, פעולת לעיסה, שמשולבת בה בליעה רבת עצמה. היא מזכירה מאד את פעולת המבוגר "היונק" מקשית.

היניקה מתבצעת במהירות כה רבה, בד"כ, שקורה והתינוק נשנק מעודפי החלב המגיעים אליו מהשד המלא חלב של אמו.

מתי התינוק יכול להתחיל לינוק? זמן קצר אחרי הלידה הוא כבר מסוגל להפיק את הנוזל הקדם-חלב הצהבהב, העשיר בחלבונים ונוגדנים, אשר יגנו עליו מפני זיהומים. תוקפה של הגנה זו יפה לשלושת החודשים הראשונים של חייו. אז כבר מופעלים מנגנוני ההגנה העצמית של התינוק.

מה עוד "יוצא" לתינוק נוסף להגנה מפני זיהומים? הצורך של התינוק ביניקה יוצר דיאלוג מעניין בינו לבין אמו. איך? האם מגלה, תוך ניסוי וטעייה, שלפני שהיא טורחת להכניס את הפטמה לפי התינוק עליה לעודד את השלב הקודם לו: החיפוש אחרי השד!

דילוג על שלב זה גורם לתינוק לדחות את הפטמה! מה לומדת האם? שעליה לנהוג בסבלנות רבה, באהבה וברוך, ולעזור לתינוקה להתגבר על הרגע הקשה של להיטות והתרגשות לינוק. מה היא עושה? היא מגרה את לחי התינוק בעדינות ע"י הפטמה, השד או האצבע שלה. נגיעות עדינות אלה מעוררות תגובות רפלקסיביות אצל התינוק: הוא מפנה את ראשו לעבר הפטמה ופותח את שפתיו.

הגמול הוא הדדי: התינוק יכול להשביע את רעבונו, האם חשה הקלה בשדיה המלאים חלב, וההנקה מתקשרת במוחו של התינוק עם קשרי גומלין טובים, נעימים ומספקים עם אמו!

הקשר הראשוני של שיח באמצעות מגע נוצר! האם מגלה הבנה לצרכיו של התינוק הן כשהוא במצב של התרגשות והן אחרי היניקה, כשהוא רגוע ושלו. הבנה זו מעודדת כבר מראשית חייו של התינוק תקשורת טובה עם אמו, תקשורת על בסיס אהבה והתחשבות בצרכיו הבסיסיים.

בחודשיים הראשונים, לערך, התינוק עוצם את עיניו, בד"כ, מיד עם התחלת היניקה.  הפה, על חלקיו השונים: חניכיים, לשון, שפתיים,  מהווה צינור ואמצעי לאינפורמציה המגיעה אל המוח שלו באמצעות חוש הטעם, הריח והמישוש. חושים אלה חשים בחלב שהוא בטמפרטורה  ובריח אידיאליים, ובחמימות השד, ברכותו, המותאמים בדיוק לתינוק. האינפורמציה המגיעה למוח היא חיובית ביותר. כלומר, מעניקה בטחון. שביעות הרצון של התינוק היא גמול שאין לו תחליף עבור האם.

האם המיניקה יכולה לאכול אוכל מגוון. לכן החלב המגיע אל התינוק עשוי להיות מגוון אף הוא, ולפתוח את התינוק לסוגי מזון שונים, כלומר למגוון טעמים. (בניגוד לאוכל הקבוע שבבקבוק...) כשיעבור למזון נוסף ליניקה, הטעמים החדשים לא יהיו זרים לו.

ההפעלה של השפתיים, החניכיים והלשון בזמן היניקה תתחלף בעתיד בלעיסה. בין יניקה ליניקה, התינוק יכול להשתמש באברי הפה למלמול. האם תגיב על המלמול, ויתפתח דו-שיח בין השניים. התינוק ילמד לחקות את האם, האם תלמד לחקות את התינוק. הפעלה יעילה של הפה תביא לאכילה יעילה, למלמול מגוון, ובעתיד לדיבור, לנשיקות ועוד.

מהחודש השלישי לחיי התינוק, לערך, התינוק כבר מביט סביבו בזמן היניקה, ובין התפרצות יניקה אחת לשניה הוא שולח מבטים ארוכים בפניה של אמו. הקשר הרגשי בין השניים מתחזק ע"י חוש נוסף: חוש הראייה!

ואגב, התגלה, שבגיל הרך הזה, המרחק בין עיני התינוק לעיני אמו בזמן ההנקה הוא המרחק האידיאלי בו רואה התינוק באופן הטוב ביותר! כלומר, ההנקה, מעצם טבעה, מעודדת את מיקוד מבט עיני התינוק בעיני אמו, שהוא כה חיוני להמשך ההתפתחות: קשר עין –יד, תקשורת עם הזולת, קשר עין רגל וכו‘.

ספור קטן מהחיים יוכל להדגים את חשיבות התקשורת עם התינוק הרך ממרחק קצר, כמרחק בין עיני האם לתינוק בזמן היניקה: כשפגשתי אצל ידידים תינוק בן 3 חודשים, התכופפתי אליו למרחק אופטימלי זה של 20 ס"מ לערך, והשמעתי קולות וצקצוקים בשפתי ובלשוני. התינוק מיקד את עיניו בעיני והגיב בקולות והוצאת לשון. מאוחר יותר קבלתי טלפון נרגש: עד לאותו רגע התינוק עדיין לא מיקד את מבטו! הוריו והסבים שלו היו אובדי עצות! והנה, בבת אחת עולמם של ההורים ותינוקם השתנה. הוא החל למקד את מבטו! וכל זאת בזכות ידע משמעותי, שלא היה ידוע להורים.

איך רצוי להחזיק את התינוק בזמן ההנקה? אחת התנוחות המומלצות של התינוק בזמן היניקה היא תנוחת ערסול. תנוחה זו מוכרת לתינוק עוד מהימים ההם, בהם היה עובר ברחם אמו. זוהי תנוחת כפיפה, המאפשרת לשרירי הגב האחוריים להתארך, לנוח, בזמן שהשרירים הקדמיים מתכופפים, עובדים. בית החזה יכול לשקוע ולא להיות מאומץ, והראש נמצא בהמשך עמוד השדרה. האם יכולה לתמוך בתינוק כולו, וממש לעטוף אותו בידיה. הוא יכול לחוש עצמו מוכל בזרועות אמו. זוהי תחושת בטחון ורגיעה מיוחדת במינה, התורמת לקשר הטוב בין השניים.

ההחזקה של התינוק, כשכל כולו, עד אחרון אבריו נתמך ע"י האם נותנת לו תחושה ברורה של העצמי שלו ביחס לעצמו ולמרחב. וכך תורמת לפיתוח התחושה העמוקה (הפרופריוספטית). משמעות תחושה זו היא ההבנה והידיעה של התנועה. מקורה של תחושה זו בתאים הנמצאים בשרירים, בגידים ובעצמות.מערכת התחושה העמוקה (הפרופריוספטית), שהיא שילוב של מערכת התנועה (המערכת המוטורית) והמערכת התחושתית (הסנסורית) אחראית על דברים שונים,
כמו: ההתנהלות הגופנית בתנוחות שונות ומגוונות, בצוע תנועות גדולות וקטנות,  ההתייחסות לכוח הכובד, השמירה על תיאום בין אברי הגוף השונים, היכולת לשחרר שרירים מסוימים, לאמוד מרחקים, להתייחס לחלל ועוד.

כאשר מערכת זו, או חוש זה, רגישים ומפותחים במיוחד, ההתנהלות הגופנית מאורגנת, ופועלת היטב ובמודעות גבוהה.

אפשר אפילו להגיד, שללא תחושות העצמי לא תיתכן מודעות גופנית.

ההנקה היא אחת הדרכים הטבעיות והמומלצות ביותר לעידוד ולטיפוח מערכת זו. היא מאפשרת לתינוק לחוש את עצמו בבהירות.  אחת התרומות של מערכת התחושה העמוקה זו להתנהלות הגופנית היא היכולת להשפיע על הטונוס השרירי. (טונוס שרירי – מתח השריר בזמן מנוחה). האם יכולה לתמוך בטונוס שרירי מאוזן אצל תינוקה, ולהפחית, ע"י כך עייפות, הבאה כתוצאה ממתח שרירי גבוה מדי או נמוך מדי.

כפי שהתינוק נתמך, גם האם זקוקה לתמיכות. אם היא תרגיש כאבים ואי נוחות בשכמות, בידיים, ברגליים, בגב, באגן וכו‘, היא תשדר זאת לתינוקה הרגיש כל כך!

ישיבה בכסא/כורסה נוחים, כשמאחוריה כרית, הממלאת את כל הרווח בין הגב של האם לכרית; הראש נתמך ע"י כרית, כך שהצוואר לא נשאר באוויר; הרגל של הצד בו האם מיניקה מוגבהת ע"י כך, שהיא מונחת בנוחיות על שרפרף מתאים בגובהו; התינוק יכול להיות מונח אף הוא על כרית, התומכת בזרוע היד שבצד ההנקה.

בקצור, כל כולה של האם נתמך ומרופד לנוחיותה של האם ולרווחת התינוק.

אם האם מעדיפה, לעתים, תנוחות אחרות להנקה, כמו, למשל, שכיבה במיטה על צדה הימני או השמאלי, עליה להתארגן כך, שתהיה נתמכת במקומות השונים שציינו, ואחרים, כדי לצמצם עד למינימום מצבי ורגעי מאמץ שרירי מיותרים. הרי עליה להיות זמינה לתינוק, ובמצב טוב, כל שעות היממה!

 

ואם היא רוצה לבלות קצת עם בעלה? אפשר, מגיל מסוים של התינוק, בהתאם להנחיות טיפת חלב, להרגיל את התינוק למצוץ מבקבוק. וכך, כשהאם מעדיפה פרטנר אחר לבילוי, מישהי/ו יכול להחליף אותה. זה לא סוף העולם!

 

כמובן, חשוב להנחות את המחליף לאפשר לתינוק אותם תנאים כמו בהנקה: להיות מעורסל בזרועות המאכיל/ה, במצב נינוח, נתמך ועוטף ולא לשלוח בקבוק אל התינוק השוכב בעריסתו, למשל.

ואם מזכירים את הבקבוק: מדוע, הבקבוק, שנועד להחליף את השד, שונה ממנו בצורתו?  מדוע פטמתו מאורכת יותר מפטמת האם הטבעית? לנקבות הקופים פטמות ארוכות ומאורכות. למה לנו לא?

התשובה נמצאת בתפקידו הכפול של השד האנושי: מחד, עליו לייצר חלב ולהעבירו לפי התינוק. מאידך על השד להוות איתות מיני. לכן צורתו עגלגלה והוא מורכב גם מרקמות שומניות. התפקיד המיני של השד מונע ממנו להיות מושלם כמכונת חלב.

אז איך מסתדרים האם והתינוק כדי שהתינוק יוכל לינוק ביעילות ולא להשתנק כתוצאה של מאבק בצורה העגולה של השד, המקשה עליו להכניס את הפטמה אל פיו?

האם לומדת, בחוש טבעי או ע"י הדרכה, ללחוץ באצבעה על השד, וליצור כך "מרווח נשימה" לתינוקה האחוז בולמוס רעב...

זוהי דוגמה נוספת לאופן בו האם מתאימה עצמה לתינוקה ותומכת ומעודדת אותו לינוק.

וכמו שטוען הפסיכולוג ויניקוט: האם ותינוקה מהווים בראשית חיי התינוק יחידה אחת מכל הבחינות. ובכלל זה, ההנקה. לכן אפשר לראות את ההנקה כצורך טבעי לתינוק ולאמו.

 

על הכותבת:
איה ראם
מורה מוסמכת בשיטת פלדנקרייז,
התמחתה בשיטת "שלהב Child`Space" בקשר לתינוקות/פעוטות
שיטה המבוססת על שיטת פלדנקרייז.
04-9973697 
http://www.feldenkrais-israel.org/

 

מקורות מידע:
ד"ר פ. וא. סטנוויי, א.,
ההנקה
דסמונד מוריס, על תינוקות ואנשים ד.ו. ויניקוט,
הילד, משפחתו וסביבתו יוספה מיכאלי,
מחשבת הגוף: השיטה


עוד באותו נושא

ביטחון עצמי מתחיל בבית

אם יש משהו שאני מאחלת לילדיי, זה שמי שמסתכל עליהם יראה אותם דרך העיניים שלי. של אמא שלהם.

דאגות וחששות אצל הורים

מזל טוב! יש לכם בת... מה לעשות ואיך להתמודד עם החששות והדאגות המציפים אותנו יומיום?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?