כל שנה חוזר על עצמו הריטואל הקבוע של ילדים קטנים הממררים בבכי כשהם צריכים להיפרד מאבא ואמא ולהיכנס לגן החדש.
אבל, לא רק לילדים קשה, גם להורים. ולא פעם בוכה האמא כשהיא רואה מבעד לחלון הקטן של הדלת, איך הבייבי שלה מתקשה להירגע.
פרידות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, אומרים פילוסופים ואנשי חינוך.
כבר מרגע היוולדו מתחיל התינוק להיפרד.
הוא נפרד מהבית הראשון שלו שהוא הרחם, שבו גדל והתפתח במשך 9 חודשים.
אחר כך הוא נפרד כל פעם מחדש מהדמויות המשמעותיות בחייו, אלה הסובבים אותו ודואגים לכל צרכיו - כשאמא נעלמת מטווח הראייה שלו לכמה דקות או כשהוא בוכה ונדמה לו שאף אחד לא שומע אותו ולא נענה לצרכיו.
כשהוא גדל קצת, הוא נפרד מצעצוע שנשבר, נעלם או נלקח.
הוא גם נפרד מסביבת מגורים מוכרת אם הוא עובר דירה ועוד ועוד.
אלמנט משמעותי בפרידה הוא השינוי מהמוכר והמעבר ללא ידוע.
"היכולת שלנו להיפרד ממצב מוכר ולהסתגל למצב חדש תלויה בכלים שפיתחנו במשך השנים" אומרת ד"ר עדה בקר יועצת חינוכית-התפתחותית. "כשילד הולך לגן, לא מדובר באירוע חד פעמי שעלינו לעבור בשלום אלא בתהליך. האופן שבו נתמודד עם התהליך, יקבע אם הילד ייצא מחוזק מהניסיון, ויצביע על הדרך בה יתמודד עם פרידות ומצבים קשים אחרים בשלבים השונים של חייו".
למה קשה כל כך, בייחוד לאם, להיפרד מהילד, להשאיר אותו בגן ולתת אימון בגננות ובמטפלות ?
הכל מתחיל בתחילת תקופת ההתעברות של האישה.
ד. ויניקוט, הפסיכיאטר הבריטי הנודע, שכתב ספרים ומאמרים רבים בנושא הקשר אם-ילד טבע את המושג "מושקעות אימהית ראשונית". על פיו, מתחילת ההיריון מכוונת האם לעתיד, לתינוק העומד להיוולד.
מכוונות זו חשובה והכרחית לבניית מערכת יחסים מוצקה בין האם לעתיד וילדה. והנה, בשעה טובה נולד התינוק ולרוב האם היא הדמות הדומיננטית בחייו והיא זו שמטפלת בתינוק חסר הישע ימים כלילות.
בסביבות גיל חצי שנה הטוטאליות בטיפול נחלשת לרוב משום שהתינוק מתחיל להיות יותר עצמאי.
אולם, הקשר אם-תינוק ממשיך להיות חזק. ולכן, כשהאם מתחילה לחשוב על תחומי עיסוק נוספים, חוץ מהטיפול בתינוק, מתעוררים רגשי האשם מרבצם ומרימים ראש. הם מתחזקים כשהפעוט מתחיל ללכת למעון או גן וחוזר רק אחר הצהריים לאמו ואביו.
"ההחלטה להכניס את הילד למסגרת ולא להיות שותפים להתפתחות היומיומית הכל-כך משמעותית בשנים הראשונות לחייו, מעוררת חרדות" מסבירה ד"ר עדה בקר.
רבים מאיתנו שמעו על אמהות שלא שבעו נחת, בלשון המעטה, כששמעו שהבייבי שלהן קורא לגננת "אמא".
בנוסף, הורים רבים חרדים מהמחשבה שהמטפלת בגן לא תבין את התינוק ולא תיענה לצרכיו, כמו אמא ואבא: "איך היא תדע מתי הוא רעב? איך היא תדע לפרש את סוגי הבכי השונים שלו? ומי יגן עליו מפני פעוטות אחרים שיציקו לו?"
כדי להקל על ההורים את המעבר של ילדם מהבית לגן, הכנו עבורם מקבץ עצות מפי מומחי חינוך לגיל הרך וגננות מנוסות:
הנחיות נוספות מתייחסות להכנת הילד בבית, לשינוי שיחול בחייו:
היום הראשון בגן
מקורות :
פסיכולוגיה של הילד והמתבגר / ש.סולברג / תשס"ז
ילדות וחברה / א. אריקסון / 1960
אינטליגנציה רגשית / ד. גולמן / תשנ"ז
תינוקות,טף,הורים ומטפלים / פ. קליין –עורכת / תשס"א
"דילמות הוריות בתקופת הינקות-יציאה לעבודה ובחירת מסגרת טיפול לא הורית עבור תינוקות"/ קורן-קריא בתוך- תינוקות,טף ,הורים ומטפלים / פ.קליין –עורכת / תשס"א
"גן וגם –הסתגלות ילדים למסגרת החינוכית" / רונית הראל בתוך האתר לאנשי מקצוע בגיל הרך.
כל הזכויות שמורות ל"דרך המילים-מרכז נעמה למידע חברתי"
על הכותבת:
אורלי נעמה אלקריב
"דרך המילים"-מרכז נעמה למידע חברתי
אתר: http://www.derech-hamilim.co.il/
דוא"ל orlina6@walla.co.il
טלפון: 052-8711578
עוד באותו נושא
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...