החזון מחבר אנשים למשהו שגדול מהם, נותן להם כיוון, הופך את תלאות היום-יום לראויים. חברה עם חזון תצליח יותר מחברה ללא חזון. והדבר נכון גם לגבי משפחה. אז... מהו החזון שלכם?

לכל חברה, ארגון ואפילו לחלקם של בתי הספר יש חזון.

חזון הוא הכיוון הכללי שאליו הולכים, שכולל גם את הסיבה למה הולכים לשם.

חברה עם חזון תצליח יותר מחברה ללא חזון, כי גם אם היא תעשה את אותה עבודה טכנית כמו המתחרה שלה, רוח העשייה שלה תהיה שונה ממקרה למקרה.

 

החזון מחבר את האנשים למשהו שגדול מהם, שמשהו שראשו בשמים וקצהו מעבר לאופק. נותן להם כיוון, מוסיף את "שאר הרוח" שהופך את טרחת היומיום הסיזיפית משהו למשהו שיש סיבה לעשותו. "מי שיש לו את הלמה, יוכל לשאת כל איך", אמר ניטשה. וצדק.

 

אז בואו נבחן רגע את המפעל הגדול והחשוב ביותר שלנו. זה שנמשך שנים רבות ובעצם לא מסתיים אף פעם. זה שבדרך כלל נדרג אותו במקום גבוה מאוד ברשימת הדברים החשובים בחיינו, אם לא בראשה: את הילדים שלנו. או יותר נכון, את ההורות שלנו.

 

מה החזון שלנו כהורים?

כשאני שואלת הורים שאני עובדת איתם את השאלה הזו, בדרך כלל יש תשובה אחידה, ברורה ומובנת מאליה: "שהם יהיו מאושרים. שיהיה להם טוב".

ברור. כל הורה, או לפחות כל הורה בריא, רוצה שלילדים שלו יהיה טוב ושהם יהיו מאושרים, ואם ניתן לו להמשיך את הרשימה הוא יגיד גם "שיצליחו בחיים". כל הורה גם מחויב באופן אינסטינקטיבי, אוטומטי, חייתי כמעט, לדאוג להישרדות ילדיו, בריאותם. לדאוג שיהיה להם מה לאכול ומה ללבוש ואיפה לישון ושאף אחד לא יפגע בהם, לפחות לא פיזית.

 

אבל בהנחה שרובנו נמצאים מעבר להישרדות, ושלילדים שלנו יש את כל הצרכים הבסיסים של אוכל, מחסה וביגוד. מה באמת אנחנו רוצים בשבילם, מה המטרה שלקראתה אנחנו פועלים במשך עשרות שנות הורותנו, ומה הדבר החשוב ביותר שאנחנו רוצים להנחיל להם ולהעניק להם?

 

שיהיו מאושרים זו תשובה מצוינת. והיא גוררת כמובן את שאלת מיליון הדולר: מה יעשה אותם מאושרים?

אם לא שוברים את הראש יותר מדי, גם כאן יש תשובות מוכנות מראש: שילמדו טוב, שיהיו מקובלים בחברה, שיהיה להם מה שהם צריכים וקצת יותר מזה . שירחיבו אופקים.

ובכל זאת אני מקשה ושואלת: בשביל מה? מה מטרת העל של כל זה? לאן אנחנו רוצים לקחת אותם, או להנחות אותם להגיע?

ואיפה עוברת הדרך לשם.

וכאן צריך להוסיף עוד מרכיב אחד, שאנחנו נוטים בדרך כלל להתעלם ממנו, להתכחש לו, או סתם לשכוח אותו: "מה אנחנו רוצים בשביל עצמנו? באיזה אופן אנחנו מושקעים בזה שאנחנו הורים, שיש לנו ילדים, שאנחנו מגדלים אותם? מה אנחנו היינו רוצים לחוות בתהליך הזה?

 

הסיבה שאנחנו צריכים חזון היא שממנו אפשר לגזור מטרות, יעדים ופעולות. החזון גם יכול לשמש אמת מידה ברורה במקרים של קונפליקט או התלבטות, וכ"מיישר קו" לצורך קבלת החלטות.

לדוגמא, אם החזון שלכם לגדל את הילד שלכם כעצמאי, מכיר ביכולותיו ומבין שכל מגבלה היא רק פרי מחשבתו וניתנת לסילוק, אתם לא תקפצו מהכורסא בכל פעם שהוא נתקל בקושי ותמהרו לסלק את הקושי מעל דרכו. אתם לא תתלבטו שש פעמים אם להתערב בריב שלו עם אחיו הגדול או עם חבר מהכיתה. אתם פשוט תשאלו את עצמכם: "רגע, מה אני רוצה ללמד אותו? אהה, להתמודד. אז יופי, יש לו הזדמנות נהדרת להתמודד. אני אעשה הכל כדי לא להפריע לו".

אם החזון הוא לגדל ילד שהוא יצור חברתי, תורם לחברה ולעולם, אתם תגזרו מהחזון הזה ערכים. אם החזון הוא לגדל ילד שוחר שלום, מאיר פנים ואוהב אדם, לשם תכוונו כשהוא יחזור מהגן או בית הספר ויתלונן שמציקים לו או מרביצים לו.

 

החזון שלכם כהורים נגזר כמובן מהערכים שלכם כבני אדם. אבל פה צריך להפריד בין "ערכים" לבין "צרכים". אם אני מרגישה בעצמי קצת חלשה, קצת פראיירית, קצת "עשו לי, שתו לי", סביר להניח שיהיה לי מאוד חשוב ללמד את הילד שלי להתגונן, לשרוד. להחזיר כשמרביצים לו, להגיד למורה כשמציקים לו, וכד‘. אם אני לא מרוצה מההישגים החומריים שלי בחיים, אני עשויה לפמפם לילד שלי שהדבר הכי חשוב זה "מה יוצא לי מזה", ו"אל תהיה פראייר". אם אני מפוחדת ממה שקורה סביבי, אני עשויה להזהיר את הילד שלי השכם והערב מכל מה שרק אפשר. זה לא ערך, זה צורך.

 

שאלה שאני מוצאת שמועילה הרבה פעמים היא לשאול את עצמי: "האם אני פועלת מתוך פחד או מתוך אהבה". זה דבר שאפשר ללמד גם ילדים, אפילו קטנים. הערכים שלי, באופן אישי, הם לפעול כמה שיותר מתוך אהבה וכמה שפחות מתוך פחד. "לא להיות פראייר", זה רעיון שנובע מתוך פחד. "להרגיש מה אני רוצה" זה רעיון שבא מתוך אהבה. קודם כל לעצמי, ומתוך כך גם לאחרים. לא להראות שאתה מפחד, בא מתוך פחד. להיות ידידותי ואוהב אחרים – מתוך אהבה. אבל זו כמובן הפרשנות הפרטית שלי. כל אחד מכם מוזמן לקחת פסק זמן, רצוי נייר ועיפרון, רצוי ביחד עם ההורה השני, ולנסח לעצמו מניפסט של חזון וערכים בתור הורה. מה אני רוצה להקנות לילדי? מה חשוב לי שילמדו על עצמם ועל החיים? אילו ערכים אני רוצה שיהיו להם.

 

החזון והערכים הם בעצם נקודת ההתייחסות בכל מצב של התלבטות. לתת כסף, כן או לא וכמה? להרשות או לא להרשות? להעיר או לא להעיר? כל שאלה כזו אפשר לשים מול החזון והערכים ולשאול את עצמנו: איזו תגובה תעביר את המסר שחשוב לי להעביר? וזה עושה הרבה מאוד בהירות בהתלבטויות.

 

 

בהצלחה

 

 

על הכותבת:
עדית בן פורת
דרך הדעת – חשיבה מנצחת
אימון ילדים ונוער, אימון להורות
הרצאות וסדנאות בנושא הורות מעצימה
www.dhd.co.il

 


עוד באותו נושא

כיצד לחנך ילדים לסבלנות מגיל צעיר?

כיצד נלמד מגיל צעיר סבלנות, רוגע, התמודדות עם כעסים ודחיית סיפוקים? ובמה פענוח ציורי ילדים יכול לסייע לנו?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?