האם ילדכם מתקשה ביצירת קשרים עם בני גילו? הורים, כיצד תזהו את הקושי ותסייעו לילד בצורה יעילה?

האם ילדכם מתקשה ביצירת קשרים עם בני גילו? הורים, כיצד תזהו את הקושי ותסייעו לילד בצורה יעילה?

חייו החברתיים של הילד חשובים ביותר לאושרו, בריאותו ולהתפתחותו. אחת המשימות החשובות של הילדות היא יצירת חברויות ושימורן ולהורים תפקיד חשוב בהכוונה ובסיוע בכך. מערכות יחסים מוצלחות עם חברים הנן בעלות השפעה חיובית על הדימוי העצמי של הילד ותחושת היכולת והמסוגלות האישית, בהווה ובעתיד.

ממערכות יחסים הילדים לומדים כיצד להבין ולבטא את רגשותיהם ורעיונותיהם, לפתור סכסוכים, להתמודד עם תסכול, ללמוד להיות אסרטיביים, ללמוד להעריך את השונות, לרכוש כישורי מנהיגות, לשתף פעולה ולפתח אמפתיה וחוש הומור.

ההצלחה החברתית של הילד מדירה שינה מעיני הורים רבים המבינים כי אושרו ובריאותו הנפשית של בנם או ביתם תלויה ביכולתם להתמודד בהצלחה בחברת הילדים. מי מאיתנו ההורים לא כאב את כאב בנו שחזר מהגן והתלונן שאף אחד לא רצה לשחק איתו או כאשר התלונן כי בביה"ס כל הזמן מציקים לו בהפסקה והוא כל הזמן לבד? מלאי כעס ותסכול אנו מיד מגיבים ומציעים פתרונות שהם לא תמיד יעילים.

ההתמודדות הלא מוצלחת של ילדם מזכירה להם לעיתים קרובות את חוויותיהם הכושלות כשהם היו ילדים. תחושות אלה מעוררות בקרב ההורה רצון עז "להציל" את הילד לעיתים בעזרת יצירת חברויות מאולצות המעמידות את ילדם בלחץ ולעיתים במבוכה. לעיתים קרובות מייחסים ההורים לחברויות בין ילדים תפיסה או ראייה בוגרת מנקודת מבטם. לדוגמא, הורים רואים בחברות בין שני ילדים בגיל 10 כברית המבוססת על הדדיות, שאמורה לספק את שני הצדדים וכמובן יש לטפח ולשמר אותה. אולם, בגילאים צעירים חברויות בין ילדים הן לעיתים קרובות קצרות, תועלתניות ואף חומרניות. הורים מתקשים מאוד לקבל גישה זו בקרב ילדים ונפגעים אם ילדם חווה זאת עם חברו.

אם כן, חשוב להפריך מספר מיתוסים נפוצים בקרב הורים:

  • מקובלות חברתית (פופולאריות) אינה מדד חד משמעי לקיומן של מיומנויות חברתיות אצל הילד.
  • אמנם לכל הילדים יש צורך להתחבר עם בני גילם, אולם לא כל ילד הבוחר להיות לעיתים לבד או מסתפק בחברות עם מספר מועט של חברים כושל בכישוריו החברתיים. ילדים המצליחים ליצור קשרים יציבים עם מספר מועט של חברים מספקים את צרכיהם הרגשיים בקשר ושייכות.
  • דווקא ילדים מיומנים חברתית המקיימים קשרים חברתיים רבים יהיו בדרך כלל מעורבים יותר מאחרים גם במריבות ועימותים. קונפליקט הוא קודם כל סוג של תקשורת חברתית, שבו כל צד מנסה להבהיר את  עמדתו או רצונו. מכאן, שקונפליקט היא תקשורת חברתית חיונית ולא מגע חברתי שלילי.

מהי אותה מיומנות חברתית המביאה להצלחה חברתית וכיצד נזהה כי לילד קושי אמיתי?

מיומנות חברתית מורכבת מקבוצת כישורים הכוללים את היכולת להיות אמפתי ולגלות רגישות ועניין בנקודת מבטו של האחר. הן כוללות עמידה בתסכולים, יכולת לווסת רגשות ולהגיב בהתאם לסיטואציה החברתית.  בפתרון קונפליקטים להכיר דרכים יעילות והולמות להביע אי הסכמה ולנהל משא ומתן. וכמובן, להכיר את "כללי המשחק" המוסכמים ולדעת ליזום קשר, להשתלב בשיחה ובקבוצה בכלל.

אנו מוצאים כי ישנם ילדים המתקשים ביצירה ובשמירה על מערכות יחסים חברתיות. הם מגלים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובפתרון בעיות חברתיות ומגיבים בתגובות בלתי מסתגלות ואף תוקפניות היוצרות תגובות לא תומכות ושליליות מאחרים. הם מפגינים סרבול בניסיונותיהם ליזום ולקיים חברויות. מתקשים בפתירת בעיות חברתיות הם בדרך כלל פחות מקובלים על חבריהם וחשים מבודדים ודחויים.

בנוסף, ניתן לזהות כמעט מיידית כי הקושי החברתי פוגע במקביל בשני תחומים נוספים בחייו של הילד:

  • מערכות יחסים קשות עם אחים, הורים ובני משפחה אחרים, דבר שהופך את הבית שצריך להיות ה"מקום הבטוח" של הילד למקום נוסף שקשה ומתסכל להיות בו.
  • התחום שמיד נפגע בצורה משמעותית הוא התחום האקדמי כשהילד מוטרד לגבי הדימוי החברתי ומערכות היחסים עם בני גילו כושלות, הוא אינו פנוי ללמידה ומתקשה למצות את הפוטנציאל האישי שלו בתחום הלימודי.

מה עושים?

* חשוב מאוד שהורים יהיו מודעים לאופיין ההתפתחותי של חברויות בין ילדים, כך ידעו מה מצופה מילדיהם וכיצד לסייע ולהגיב כאשר נדרשים לכך. למשל בגן ילדים ובכיתה א' חברויות נקבעות בעיקר על פי תדירות המפגשים. לילדים בגיל זה יש נטייה לשחק עם כל אחד. בריתות ומריבות הן דבר שבשגרה – זמניות וחולפות. לעומת זאת בכיתה ד' מתפתחת תופעת החברים "הכי טובים". ילדים מתאגדים בקבוצות קטנות על בסיס תחומי עניין משותפים, אהבות ושנאות, יכולות ותכונות אופי. יחסי גומלין בגיל זה הופכים להיות חשובים יותר.

* תרגלו עם הילדים פעילות חברתית בסביבה הבטוחה של הבית - ילדים המגלים קשיים בכישוריהם החברתיים או אף חשש מהתמודדות עם בני גילם, מומלץ לשחק עימם במשחקי קופסה בבית. פעילויות אלה דורשות כישורים חברתיים רבים כגון, ניהול משא ומתן, המתנה לתור, להישמע לכללים, לחלוק, לדעת להפסיד בכבוד ועוד. זו הזדמנות חשובה לילד ללמוד ולהעצים כישורים אלה בסביבה בטוחה בנוכחות הורה תומך ומכוון ולהורים הזדמנות להעניק לילד חיזוק חיובי, חיבה ועידוד. בשלב הבא ניתן להזמין חבר ולשחק עימו משחקים אלה. הילד ירגיש הרבה יותר בטוח במיומנויותיו בנוכחות חברו, לאחר למידה והתנסות בסביבה תומכת עם הוריו או אף אחיו.

עזרו לילדכם להבין מיהו חבר - לעיתים קרובות ילדים שלהם קשיים בתחום הכישורים החברתיים ומשתוקקים לקשר חברתי עלולים לעשות בחירות לא טובות ואף להיפגע רגשית. ייעצו לו בבחירת חבריו תוך גילוי רגישות. הסבירו לילדכם את המשמעות של "חברות" ועל מה היא  צריכה להיות מבוססת. הנחו את הילד לשאול את עצמו חמש שאלות:

    1. האם הילד הזה דומה לי?
    2. האם הוא נותן לי הרגשה טובה?
    3. האם אני יכול לסמוך עליו?
    4. האם כיף להיות בחברתו?
    5. האם הוא יכול לעזור לי?

* וודאו שמערכת היחסים אינה "חד סטרית" עבור ילדכם - ילדים הלוקים בקשריהם החברתיים מוכנים לעיתים קרובות שיתעלמו או אף ישפילו אותם, מכיוון שהם להוטים למצוא חבר. ילדים אלה נוטים לתרום רבות לקשר אולם הצד השני כמעט ואינו משתף פעולה אלא אם אין לו אלטרנטיבה "טובה יותר".

* הנחו את ילדכם צעד צעד בבחירת חבר - עודדו אותו לחפש תכונות חיוביות בקרב ילדים פוטנציאלים כגון, תחומי עניין דומים, טוב לב ועוד.  הדריכו אותו כיצד לפנות לחבר, עודדו אותו לגשת לילד או לקבוצה תוך שהינכם צופים מהצד ומחזקים אותו. הציעו לו אפשרויות למפגשים ולפעילויות וייזמו עימו מפגשים חברתיים אצלכם בבית.

* שוחחו עם הילדים על חבריהם- הקמת חברויות ושימורן הוא צעד משמעותי בפיתוח הכישורים החברתיים. הילד המתקשה בתחום הכישורים החברתיים יזדקק להדרכה ועצות מתמשכים  מההורה על מנת לשמר ביעילות מערכות יחסים שרקם עם בני גילו. על ההורים ליזום שיחות אלה עם ילדם. שיחות אלה מספקות לילד מצד אחד הזדמנות לחלוק את ההנאה מחברויות אלה ומצד שני ניתן לדון בדילמות או מכשולים שצצים. עודדו אותו שבחו אותו כאשר הוא מספר על חוויותיו החיוביות והתמודדותו המוצלחת במצבים החברתיים השונים.

* התמודדות במצבי דילמה ומכשול- אפשרו לילד להסביר את המקרה או הסיטואציה לפני שאתם  מעלים הצעות, פתרונות ומביעים דעה. שאלו אותו כיצד הוא מרגיש ונסו למקד אותו בבעיה   העיקרית העומדת לפניו. לפעמים לילדים יש נטייה לעשות הכללות על כל סיטואציה וכל  "ריב  קטן" מקבל משמעות רחבה יותר של חבר לא טוב, לדוגמא: מספיק שיש אירוע חד פעמי שבו  החבר לו הזמין את הילד, מיד תתקבל הכללה.. "הוא אף פעם לא מזמין אותי..". 

  • לאחר שתזהו את הבעיה העיקרית, עזרו לילד להעלות אפשרויות לפיתרון (עודדו אותו להעלות את רוב ההצעות).
  • בשלב שבו יהיו בידיכם כמה אפשרויות עזרו לילד לבחור וליישם את האפשרות היעילה ביותר. הקפידו לבדוק עימו בשלב מאוחר יותר איך התמודד עם הבעיה.  תהליך זה חשוב ביותר מכיוון שהוא מפתח את כישורי פתרון הבעיות של הילד ומאפשר לו להתמודד ביעילות בעתיד בסיטואציות דומות באופן עצמאי.

* על ההורים לייצר הזדמנויות לאינטראקציה עם ילדים אחרים בני גילם - הגבילו צפייה בטלוויזיה וישיבה מול מחשב שאינן מספקות מספיק הזדמנויות לאינטראקציה עם בני גילם. עודדו הזמנת חברים, יציאה לגן המשחקים או למשחק כדורגל/ כדורסל.

 

על הכותבת:
רבקה זיו
בעלת M.A בייעוץ חינוכי
מנהלת 'ליריקה' - המרכז ללמידה ולייעוץ לילד ולהורה
www.lirika.co.il

עוד באותו נושא

ילד שמסרב ללמוד אותיות

שלום ליאת, בני בן חמש וחצי פשוט לא מוכן ללמוד את האותיות! מה לעשות??

"ילד כאפות"

עומר עלה לכיתה א' והוריו חוששים שהוא יהיה ילד קורבני.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?