עורם של תינוקות, פעוטות וילדים הוא אחד האיברים הכי עדינים בגופם – רך, דק, רגיש ולפעמים גם מגיב בקלות ומפתח פריחה עם כל שינוי קטן במזג האוויר, בבד הבגד או אפילו בתכשיר הרחצה.
לא תמיד ברור מה גורם לתגובות השונות שנראות כמו פריחה, ולא תמיד מדובר במשהו חמור, אבל בכל פעם מחדש ההורים מוצאים את עצמם תוהים – האם לדאוג, לחכות או לגשת לרופא?
פריחה היא תופעה נפוצה מאוד בגיל הרך, ולעיתים קרובות אין לה קשר למחלה משמעותית. ובכל זאת, חשוב להכיר את הסוגים השכיחים, לדעת מתי להתייחס אליה כאל עניין חולף, ומתי מדובר בסימן שדורש תשומת לב.
העור של ילדים, ובייחוד תינוקות, עדיין לא מפותח במלואו – הוא דק יותר ולכן חשוף יותר לגירויים חיצוניים, ופחות מוגן בגלל מנגנונים טבעיים ש"מתאמנים" במהלך הזמן. כל שינוי קטן עלול להוביל לתגובה עורית. גם מערכת החיסון נמצאת בשלבי התבגרות, והתגובה של הגוף לא תמיד צפויה או מיידית.
לא מעט מהפריחות השכיחות נגרמות בגלל תגובה של העור או מערכת החיסון לגורם גירוי – זה יכול להיות בגד במרקם מסוים, רמת לחות גבוהה ולעיתים אפילו תוצאה של תזונה חדשה. בין סוגי הפריחות המוכרים יותר נמצאת גם אקזמה, תופעה שמתבטאת בעור יבש, מגורה ולעיתים מגרד מאוד, שעלול להחמיר בתנאי מזג אוויר מסוימים או בעקבות חשיפה לאלרגנים סביבתיים.
יש פריחות שמופיעות רק בגיל הינקות, ואחרות שכיחות גם בתקופת הילדות המאוחרת יותר. הנה כמה מהנפוצות שבהן:
פריחה ויראלית: מופיעה לעיתים קרובות לאחר מחלת חום, וכוללת כתמים אדומים קטנים על פני הגוף. לרוב איננה מגרדת וחולפת לבד תוך מספר ימים.
פריחת חום (חררה): נגרמת בגלל חסימה של בלוטות זיעה, במיוחד במזג אוויר חם ולח. מופיעה כנקודות קטנות ואדומות, בעיקר בקפלים של הגוף.
תגובה אלרגית: פריחה שמגיעה במהירות, עם או בלי גרד, ולעיתים גם עם נפיחות. יכולה להיגרם ממזון, עקיצות או חומרים חיצוניים.
סבוריאה של תינוקות: נראית לרוב כקשקשת שומנית בקרקפת, אך עשויה להופיע גם באזורים עם קפלים כמו מאחורי האוזניים או בצוואר.
תפרחת חיתולים: פריחה באזורים המוגנים על ידי הטיטול, נגרמת ממגע ממושך עם רטיבות וחומציות השתן או הצואה.
במקרים רבים, פריחה היא תופעה זמנית ולא מזיקה, ולעיתים קרובות גם חולפת ללא טיפול מיוחד. אם הילד מרגיש טוב, אוכל, שותה, ישן ומתנהג כרגיל – יש סיכוי טוב שהפריחה תיעלם תוך ימים ספורים. במקרים כאלה, אפשר פשוט לעקוב אחר המצב, ולנסות להקל על אי-הנוחות במידת הצורך.
ישנם סימני פריחה שמצריכים בדיקה רפואית, גם אם לא מדובר במקרה חירום:
* הפריחה מלווה בחום גבוה, כאבים או נפיחות.
* היא מתפשטת במהירות או משנה צורה.
* מופיעות שלפוחיות, קילופים או פצעים פתוחים.
* הילד חסר חיוניות, אפאתי, מסרב לאכול או לשתות.
בין אם מדובר בפריחה מגרדת, יבשה או סתם מטרידה – יש לא מעט דרכים פשוטות שיכולות לעזור בהקלה:
* אמבטיות פושרות – ללא סבון או עם סבון עדין ומותאם לעור רגיש.
* לחות והזנה – שימוש בקרם מרגיע, במיוחד בעונות יבשות.
* לבוש אוורירי – בדים נושמים ולא צמודים מדי, שיעזרו למנוע התחממות או חיכוך.
ילדים גדולים יותר עלולים לגרד את המקום ולהחמיר את המצב. כדאי לגזור ציפורניים, להסיח את דעתם בזמן הגירוד, ואם יש צורך – להתייעץ עם רופא לגבי משחות ייעודיות להקלה.
גם חום, הזעה או מתח נפשי יכולים להגביר תחושת גירוד, אז כדאי לשמור על סביבה נעימה ומרגיעה ככל האפשר.
לסיכום, העור הוא אחד האיברים הראשונים שמגיבים לעולם – ובגיל הרך, התגובות יכולות להיות מהירות ומגוונות. פריחה איננה דבר נדיר, וגם לא תמיד מדאיג. ברוב המקרים, מדובר בתגובה קלה שתחלוף עם הזמן. כדאי לשים לב גם להרגשה הכללית, ואם מתעורר חשש – תמיד עדיף לבדוק ולהרגיע, מאשר להישאר בחוסר ודאות.
רק בריאות!
שלכם,
צוות אמאבא
עוד באותו נושא
הפרעות שינה הן בעיה שכיחה באוכלוסייה. להפרעות השינה יש השפעה שלילית משמעותית על תפקודנו בחיי היום-יום, בעבודה, בתפקוד החברתי, ביכולתנו הקוגניטיבית וכו'. הגורמים להפרעות שינה עשויים להיות פסיכולוגיים או פיזיולוגיים, והפרעות השינה עצמן יכולות להתבטא באופנים שונים. כמה דברים שכדאי לדעת
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...