עתות מלחמה, אירועים בטחונים, גירושין, פרידות, מעבר דירה, אתגרים חברתיים, ריבים בין אחים, בעיות כלכליות, אכילה רגשית, אכזבות ועוד תקופות מאתגרות, מועצמות באלפי מונים אצל ילדים ונוער מאשר אצל מבוגרים.
מבוגרים שחווים אתגרים בחייהם יודעים שמדובר במצב קיצון ומצליחים לבצע הפרדה בין שגרה מבורכת לטלטלה שמשפיעה על עולמם הרגשי. לעומתם, ילדים ונוער מגיבים באופן שונה לאותן הסיטואציות.
כמו בכל חברה, ילדים ובני נוער חווים את אותם האתגרים שמופיעים בחייהם וככל שהם מתבגרים החוסן עולה, שיקול הדעת משתפר והרגשות מתווסתים. הדבר קורה באופן טבעי עם התבגרותם והאתגרים המותאמים לגיל כך שבגיל הבגרות הם עברו כברת דרך ואמורים לנהל את הרגשות והמחשבות בהיותם נערים ונערות בוגרים.
אך מה קורה כאשר מופיע אתגר שאיננו מתאים לגיל ולסביבת החיים הטבעית?
מה קורה כאשר שלבי ההתפתחות הטבעיים מופרים והאיזון נפגע? איך בכל זאת ניתן "לגשר" על ההתבגרות "בבת אחת"?
רגשות מתקיימים במגוון רחב של מצבים והינם חלק בלתי נפרד מהתחושה האנושית. עבור ילדים, היכולת "לדבר רגשות" - להציף תחושות, חששות, מחשבות ופחדים הינה קריטית מאחר וחשוב שתהיה להם לגיטימציה להביע אותם בכל שלב בהתפתחותם ולכן חשוב שישמעו ביטויים כגון: "מותר לבכות", "זה בסדר לפחד" וכו‘.
השבעה באוקטובר ו"מלחמת חרבות ברזל" הביאו אתגרים לכלל תושבי מדינת ישראל ביניהם: החטופים שעדיין נמצאים בעזה, אנשים ששכלו את יקיריהם, בני משפחה או מכרים שנפצעו, אלו שנפגעו בפגיעה כלכלית ו/או איבדו את מקור פרנסתם, היעדר הורה שיצא למילואים לתקופה ממושכת, דאגה לחיילים המשרתים בצבא (אחים, חברים ובני משפחה), מעברי דירה בעקבות פגיעות טילים, מפונים מהעוטף ומהצפון ועוד ועוד אתגרים שהולכים וגוברים ככל שהמלחמה נמשכת, ולמרות תמימותם של ילדים, הרי שהם מרגישים ורואים הכל גם אם נדמה לנו שלא.
כשהאנרגיה משתנה, גם הם חווים אותה, ואף כי אינם בקיאים בכל הפרטים, תהיו בטוחים שהם ערים להבדל והדבר משפיע עליהם באופן ישיר כך שכל שינוי מעורר רגשות חששות ופחדים שלא היו לפני כן ועלולים להוביל למחשבות שישפיעו על אורך חייהם.
בהעדר שיח וכלים, רבים מהם אינם מצליחים לווסת את רגשותיהם והדבר עלול לבוא ליידי ביטוי בהתפרצויות זעם, פחד, חוסר שינה, סיוטים, הרטבת לילה, שינה עם ההורים, "השתבללות", הימנעות משיתוף, תשומת לב מוגזת, אכילה רגשית ועוד.
להלן כלים שיסייעו בהסתכלות לעומק על תחושותיהם של ילדים ובני נוער, השפעתן על חיי היום יום ודרכי התמודדות:
1. יצירת בהירות – חשוב לייצר שיח סביב המצב שמטרתו לענות על שאלות, ליצור בהירות ולהחזיר את הביטחון שהתערער בעקבות המצב. בשיחה חשוב להקשיב, לא לקטוע או לבטל את דברי הילדים ולשאול איך אתם יכולים לעזור או מה יעזור לו להיות רגוע יותר. חשוב לא לשקר או לייפות את האירועים וכאמור להתאים את השיח לגיל הילד.
2. לגיטימציה לרגשות - שאלו את הילד איך הוא מרגיש, מה הוא חושב ביחס לנושא זה או אחר ותנו לגיטימציה לכל רגש שיבחר על ידי שאילת שאלות. לדוגמא: אם הילד מפחד שיגיד "אני מפחד" אם מרגיש כעס שיגיד "אני כועס" אל תבטלו או תשפטו אותו.
פעולה זאת תעזור בשני מישורים: במישור הראשון, תיתן אישור לילד אל מול עצמו שזה מה שהוא מרגיש, ומישור שני, תעזור לו לתווך את זה למבוגר שמולו כדי שידע איך הוא מרגיש ואיך לעזור.
לדוגמא: אם כתוצאה מאובדן הכנסה הילד מודאג שלא יהיה כסף לאוכל או לבגדים, אל תגידו לו "אין לך מה לדאוג" כי אז אתם מבטלים את הרגש שצף, במקום זאת, פרטו את מגוון הפעולות שאתם עושים על מנת לתקן את המצב: "אני מחפשת עבודה ומאמינה שבקרוב זה ייפתר", "לקחנו הלוואה מהבנק וכל מה שצריך יהיה לך". בנוסף, אתם יכולים לשאול לדעתו ואם יש לו רעיונות איך הוא יכול לתרום למצב. בדרך הזאת אתם רותמים אותו להיות שותף לפתרון והוא ירגיש שהוא חלק ויחווה תחושת שייכות שתעלה את הביטחון העצמי ותשפר את מצב רוחו.
3. נשימות – כלי נפלא שעוזר לילדים הוא תרגול נשימות: נשימה נכונה, שמתבצעת דרך האף, מכניסה כמות גדולה ונקייה יותר של חמצן ועוזרת לילד לווסת את הרגש וליצור רגיעה. תוכלו לעשות זאת ביחד איתו ובמצבים בהם לא תהיו לידו, הוא ידע לעשות זאת בכוחות עצמו.
4. שיתוף שלכם – כמו שהילדים "מדברים" רגשות כך גם אנו, המבוגרים. דרך השיתוף שלנו למעשה המצב "מתנרמל" אף על פי שאין שום דבר "נורמלי" בתקופה מאתגרת זו. עצם השיח מתקבל כלגיטימי והילד מקבל תוקף לרגשות שלו. תוכלו לשתף אותם ברגשות שלכם באותו או ברגעים דומים למה שהילד מתאר. שתפו מה אתם חוויתם ואיזה פתרונות מצאתם שעזרו לכם.
5. שמירת שגרה – אחד הדברים שמונעים מילדים לצאת מ"רגשות שליליים" ולהחזיר את המצב ל"בסדר" הוא שמירה שגרה ועיסוק בדברים שהם אוהבים בחיי היום-יום, כך שבזמנם הפנוי, הם לא יתעסקו במחשבות טורדניות.
בכל מצב בו זיהיתם שהילד לא מצליח לווסת את הרגשות ונלוות לכך "תופעות" כגון פחדים, סיוטים, הרטבת לילה, חוסר שינה, אכילה רגשית, התפרצות זעם ועוד, נהלו שיח והתאימו את בחירת המילים לגיל הילד במטרה לעזור לווסת את רגשותיו תוך שחשוב להימנע מכעס או אשמה כלפיו ובמידה ואינכם יודעים כיצד לעזור, פנו לעזרה מקצועית.
על הכותבת:
רויטל וילמובסקי – מאמנת תהליכי למידה אפקטיביים לילדים ונוער.
MBA בחינוך עם התמחות בלקויות למידה.
מייל revital@et-lilmod.co.il
טלפון 052-8658460
אתר https://et-lilmod.co.il
עוד באותו נושא
כיצד נלמד מגיל צעיר סבלנות, רוגע, התמודדות עם כעסים ודחיית סיפוקים? ובמה פענוח ציורי ילדים יכול לסייע לנו?
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...