איך נזהה הפרעת אכילה אצל המתבגר/ת שלנו?

על פי ארגון הבריאות העולמי ישראל מדורגת במקום ה-1 מתוך 33 מדינות בהתנהגות בני נוער המוליכה לירידה במשקל ובאי שביעות רצון ממשקל וצורת הגוף.

הפרעות אכילה מוגדרות כהתנהגויות אכילה לא תקינות המובילות לפגיעה בבריאות הגופנית ו/או הנפשית שקשורות בין השאר בדימוי גוף וערך עצמי נמוכים. המרכזיות בהפרעות האכילה הן אנורקסיה נרבוזה - הפרעת אכילה שמתבטאת באבדן משקל משמעותי, בולימיה נרבוזה - הפרעת אכילה שמאופיינת בהתקפי זלילה של כמויות גדולות של מזון שמסתיימות בהקאות יזומות/שלשולים/צום ופעילות גופנית אנטנסיבית. במקרה זה לא תבלוט ירידה במשקל, הפרעת אכילה התקפית - הפרעת אכילה (BED) שמאופיינת בפגיעה ביכולת להפיק תועלת מטיפול קוגנטיבי התנהגותי ואף מפעילות כירורגית, הילד ממשיך לאכול ולהשמין למרות כל טיפול שיקבל, והפרעת אכילה שאינה ספציפית, שמוגדרת כדפוסי אכילה בעייתיים הפוגעים בתפקוד אך לא עונים על הקריטריונים לאבחנה ספציפית אחרת.

הנוער בתרבות המערבית נחשף לרשתות החברתיות ולאמצעי התקשורת שמעבירים באופן בלתי פוסק מסרים לפיהם רזון הוא סמל ליופי והצלחה.

בנוסף, בגיל ההתבגרות ישנה מערבולת רגשית עצומה שכן זה השלב בו מתגבשת הזהות האישית. לצד השינויים הרגשיים, בגיל זה חלים בגוף המתבגר/ת שינויים פיזיים (נערות מקבלות מחזור וגופן עובר שינוי, אחוז השומן בגופן משתנה), ולעיתים הם מתקשים לקבל את השינוי וסבורים שדיאטה היא פתרון יעיל. הנתונים מצביעים כי שליש עד חצי מהנערות בישראל מוטרדות ממשקלן ונמצאות בדיאטה תמידית גם כאשר משקלן תקין.

על פי המודל החברתי-תרבותי, הפרעות אכילה הן תלויות תרבות

לערכים חברתיים, נורמות ומסרים תרבותיים יש השפעה משמעותית על עיצוב ההתנהגות וגיבוש הזהות. בעידן המודרני ניתנת משמעות רבה לערכים של הישגיות, מצוינות, תחרותיות, שליטה ומראה צעיר. ללא הרף מועברים לציבור מסרים המאדירים את הרזון ונותנים חשיבות רבה למשקל ולהופעה חיצונית כמדד להצלחה, שליטה ויופי. כתוצאה מכך הולך וגובר העיסוק במראה החיצוני, ברזון והתפתחה תעשיית הדיאטות. הפנמה של מסרים ונורמות חברתיות אלה מהווה את הגורם העיקרי להתפתחותן של הפרעות אכילה ופתולוגיה הקשורה באכילה.

נערות נוטות לסגל הפרעות הרגלי אכילה יותר מנערים

נערות, הרבה יותר מנערים, נוטות לחוש ערך עצמי נמוך, מרגישות צורך לרצות אחרים וזקוקות למשהו שייתן להן תחושה של שליטה בחייהן. דיאטה נותנת לעיתים קרובות מענה על כל זה. אם לא שמים לב בזמן, הנערה עשויה לפתח שיבושים בהרגלי האכילה ואף הפרעת אכילה.

השפעת הרשתות החברתיות בגיל ההתבגרות

כפי שלמדנו מהמחקרים אותם קראנו, המראה החיצוני של בני/ות הנוער מקבל בימינו דגש מיוחד. מראה טוב נחשב מראה רזה, זאת ניתן לראות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות, בפרסומות, בשלטי חוצות ובכלל במדיה. בתרבות הנוער של ימינו בני הנוער מבלים שעות מרובות בשיטוט ברשתות החברתיות, באינסטגרם ובטיקטוק בפרט, ומשם הם בונים את דרכי ההתמודדות וההתבוננות באחר. הם מחפשים לעצמם מודלים לחיקוי ומציירים את עולמם על פי רשתות אלה.

כהורים וכמחנכים, עלינו מוטלת החובה לדעת לאתר ולזהות את הסימנים המקדימים המעידים על תחילתה של בעיה בתחום האכילה על מנת לא לפספס את נקודת הזמן בה ניתן למנוע את התפתחות ההפרעה או לטפל בקלות יחסית.

הטיפול בהפרעות אכילה מתבצע באמצעות ייעוץ תזונתי, ייעוץ פסיכולוגי ואף טיפול תרופתי במקרה הצורך.

ניתן לזהות הפרעות אכילה! להלן כמה דוגמאות:

הרגלי אכילה בלתי סדירים, עיסוק Too much בפעילות גופנית, בילוי זמן רב בשירותים, ריח רע מהפה, מתן תירוצים שונים על מנת לא לאכול, ירידה בהישגים בבית הספר, דכדוך ומצב רוח ירוד, אכילה הרבה מעבר לסביר, לבישת מלבושים כהים ורחבים, ועוד.

האם אתם חושדים כי לבתכם/ בנכם/ תלמידכם יש בעיית אכילה?

לחצו כאן כדי לאשש או לשלול את החשד!

ביבליוגרפיה

לצר, י‘ (2017). היש יפה ממני? תפקיד המדיה בהתפתחות הפרעות אכילה. אוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי רמב"ם.

פרגר מאור, ר‘ (ל"ת). הפרעות אכילה בגיל ההתבגרות. מכון דרור.

שגיא, ל‘ (2018). התנהגויות אכילה בקרב נערות.