איך אתם מעירים את הילדים בבוקר לביה"ס? מפנקים ומבטיחים פרס או מפחידים ומאיימים בעונש? קראו מה אני עושה. וזה גם עובד.

הורות משחדת לעומת הורות מאיימת

לפני כמה ימים עלה במדיה החברתית פוסט של אמא נואשת שהתייעצה איך להעיר את הילדים, כולם ביסודי, לבית הספר בבוקר.

הורים רבים ענו לה בהצעות וטיפים ביניהם לשיר לילדים, להשכיב אותם לישון מוקדם יותר, יש כאלה ששיתפו בכך שהם מגיעים לצעקות וזה נמאס, כל הורה וההתמודדות שלו. ואז כתבה אמא אחת אמיצה: תשחדי אותם. פשוט ככה. רוב ההורים היו מופתעים, אבל אני למען האמת מאוד התחברתי. כי אני גם אמא כזו. אמא משחדת. ואין לי שום בעיה עם זה.

 

הורות משחדת

בואו נודה בזה, גם בתור הורים אנחנו לא אוהבים לקום בבוקר לעוד יום. לארגן את הילדים ולהתארגן בעצמנו ולהתחיל עוד יום. וממש כמו הילדים יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא אוהבים לעשות, אבל אנחנו עושים בכל מקרה.

למה? כי אין לנו ברירה אחרת. כי אנחנו בוגרים ומבוגרים ועם אחריות ויודעים שיש דברים שחייבים לבצע. אבל הילדים שלנו הם רק ילדים. לא באמת אכפת להם מאחריות ואת הרוב הם גם לא מבינים והם צעירים מדי בכדי להבין.

 

אבל הם כן יקומו ויבצעו דברים, אפילו כאלה שהם לא אוהבים, אם זה ישתלם להם.

ברגע שמציעים לאדם פרס על התנהגות או התקדמות הוא מתנהל ומתנהג יותר טוב. זו לא המצאה שלי או של אף הורה אחר. זה תקף בגן ובבית הספר וגם בעבודה. אם יציעו תגמול כספי- נעבוד קשה יותר. אם יש פרס שווה בסוף- נשתדל יותר. הכל בשביל התגמול והפרס. וזה בדיוק מה שעובד על הילדים שלנו. ופה נכנס השוחד.

 

אותה אמא כתבה שהיא מבטיחה לילדה שוקולד אם תקום והילדה קופצת מהמיטה. אני אישית מבטיחה לבתי עוד חצי שעה בטלפון אבל רק אחרי שתקום ותתארגן ותאכל ארוחת בוקר כמו שצריך. אם היא עומדת בשבוע שלם של התארגנות בבוקר בלי בכי ובעיות ואיחורים- אז אני מבטיחה לה לקחת אותה לגלידה בשישי אחרי בית ספר. זה שוחד לכל דבר ואין לי בעיה עם זה. זה עובד.

אני יודעת שהיא עושה את זה בשביל הפרס, אבל ההתנהגות כבר משתרשת אצלה ושתינו מקבלות שבוע שלם רגוע יותר. בשבוע לאחר מכן היא תמשיך ככה ובשלב כלשהו זה כבר לא יהיה תלוי בגלידה של שישי אחרי בית ספר. אני חווה בוקר רגוע יותר ונעים יותר וזה מבחינתי משתלם , והיא חווה בוקר נעים ורגוע יותר כך שהיא תבין באופן עצמאי שזה פשוט עדיף לכולנו ככה בבוקר.

וכמובן, הגלידה מחכה לה אם רק תוכיח לי ולעצמה שהיא מסוגלת. והיא מסוגלת.

 

הורות מאיימת

רוב ההורים שהתנגדו לשיטה של אותה אמא ושלי שייכים לסוג ההורים שמאיימים. ואני חלילה לא באה בתלונות או טוענת שהם טועים- מה שעובד עובד.

בתור אמא יצא גם לי לאיים על הילדים פה ושם, אבל מהר מאד הבנתי שקודם כל אצלי זה לא עובד, יותר נכון- אצלם זה לא עובד, ושזה דורש ממני יותר מדי אנרגיות.

 

"אם לא תקומי אז לא יהיה לך מסך היום!" עובד רק לפעמים. והסיבה היא שצריך לעמוד בזה וכמה הורים באמת יעמדו באיום? אולי פעם פעמיים וזהו. ואז הילד, שהוא חכם הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ויודעים, יבין לבד שזה איום סרק. ומעבר לכך- אם כרגע הוא לא רוצה לעשות משהו, זה לא רלוונטי לו מה יהיה הלאה- הוא יתמודד כשזה יבוא.

 

"אם לא תסיים מהצלחת לא תקבל קינוח!" איום נוסף ומוכר אצל רוב ההורים. אבל אם הוא לא רעב זה לא יעזור. ואם כולם יקבלו קינוח הוא יודע שיקבל גם. מספיק פעם אחת שלא נעמוד באיום- וזה יפסיק לעבוד.

 

מעבר לעובדה שחייבים להתמיד באיומים- רק המילה עצמה עושה לא נעים.

לאיים על הילד בכדי שיעשה משהו? לאיים עליו בכדי שיקשיב לנו? אנחנו לא רוצים לגדל ילד שעושה דברים בגלל שהוא מפחד או מתוך חשש שלא יקבל משהו. השימוש במילים "לא" ו"אל" ו"אם" הוא שלילי והוא מטביע תגובה שלילית באופן אוטומטי בלי שנשים לב.

אמנם גם המילה שוחד אינה מילה חיובית במיוחד, אבל הפניה היא חיובית. כי אם הם יבצעו משהו הם כן יקבלו לעומת אם הם לא יבצעו משהו ואז...

 

יש הרבה גישות של חינוך, אני לא מנחת הורים ולא המצאתי אף אחת מהן ואני מגדלת את הילדים ומחנכת אותם לפי מה שטוב לי, נוח לי ועובד לי. ולהם כמובן.

אז כן, אם עוגיית שוקולד זה מה שיוציא אותה מהמיטה יפה בבוקר ויקל עלינו את תחילת היום, תחכה לה עוגיית שוקולד בקופסת האוכל כל יום. הרבה יותר קל מלאיים עליה שלא תקבל עוגייה בכלל.

 

 

על הכותבת:
חן קרופניק,
אמא לשניים ושותפה במשרד יחסי ציבור
www.facebook.com/chenikrupniklibbybergmanpr

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!