ערב היציאה לחופש הגדול נתנו מיטב יועצות ההורות והמשפחות את "עשרת הדיברות" של עשו ואל תעשו כדי לשמור על השפיות בקיץ. אבל מה קורה כשאמא עובדת מהבית?

איך עובדים מהבית בחופש הגדול וגם שורדים את הקורונה?

אם יש משהו שלמדנו מהקורונה זה שאפשר לעבוד חצי חצי. חצי מהבית וחצי מהמשרד, חצי בחולצה מכופתרת וחצי בתחתונים, חצי בשקט וחצי עם צרחות של ילדים ברקע. אפשר לעשות הכל, אם רק מתארגנים מחדש.

 

איך היא עושה את זה?

עוד לפני הקורונה שאלו אותי איך את עושה את זה? איך את מצליחה לג‘נגל בין בית, עבודה וילדים? איך את מצליחה להיות בשלושה ועדים? לארגן פעילויות התנדבותיות? וגם להשאיר קצת זמן לעצמך? ואני תמיד עונה: הכל עניין של מינונים או כמו שאני אומרת לילדים – כל דבר במידה.

 

אבל לאחר שחצי מהחופש הגדול מאחורינו, אני יכולה לומר שהמוטו של כל דבר במידה עף דרך החלון וכל דבר במידה הפך אצלנו בבית לכל דבר מקובל, ראוי ומתאים כל עוד הוא נותן לי שקט ושלווה כדי לעבוד.

כל דבר הוא פתרון יעיל אם הוא מאפשר לי לענות על עוד אימייל או לכתוב עוד מאמר בשקט ובשלווה מהווה מבחינתי פתרון מבורך ויעיל ואוי ואבוי לאותו אדם שיעז להעביר ביקורת על החינוך שלי.

 

אנחנו לא לבד, אבל בעצם כן.

אם טרום הקורונה ימי החופש הגדול עברו בהצלחה בעזרתם האדיבה של סבא וסבתא, קייטנות ושאר פתרונות הרי שכיום אנחנו במבוי סתום. הודות לריחוק חברתי, אין בייביסיטר צמודה והודות לעובדה שהילדים שלי צעירים מדי מכדי להתחסן בוטלה החופשה השנתית אצל סבתא וסבתא (או איך שאני אוהבת לקרוא לה כמה ימים של שקט). כך שימי החופש הגדול עוברים בעיקר ברביצה מתמשכת ובלתי נגמרת מול מסך הטלויזיה או מסך הטלפון, עם הפסקות קצרות לאוכל.

כן, כן, אני יודעת אפשר לתת להם מטלות בבית (הם עושים ואפילו בשמחה). כן, כן, אני יודעת אפשר להפגיש אותם עם חברים (משתדלים עד כמה שאפשר) ועדיין מכל מגוון הפעילות שאפשר לעשות כשהילדים בבית ואני כאמא מנסה לעבוד, נראה שהמסכים הם הפתרון האידיאלי עבורי, לפחות.

שאבא שלהם ייקח אותם לבריכה או לסרט, מייעצות לי החברות. גם הוא חלק מהמשוואה והן צודקות. גם הוא עושה כמיטב יכולתו ולוקח ימי חופש כדי לבדר ולשעשע את הילדים. אבל כמה ימי חופש הוא יכול לקחת במהלך חודשי יולי אוגוסט? יומיים? שלושה? חמישה? עדיין שנינו ממשיכים לעבוד מהבית כשהילדים ברקע מנסים שלא להרוג אחד את השני.

ועדיין למרות שאנחנו מוקפות ב"ידיים עוזרות" כל הנטל נופל עלינו. אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

 

גמישות ודינמיות

ערב היציאה לחופש הגדול מיטב יועצות ההורות ומאמני המשפחות נתנו לנו את "עשרת הדיברות" של עשו ואל תעשו כדי לשמור על השפיות שלנו מול הילדים, אך נחשו מה? כל משפחה היא אחרת ולכל משפחה יש קצב אחר. אני למשל יכולה לעבוד בלילה ולבלות עם הילדים ביום, אך מה עושה אמא שלא יכולה? מה עושה אמא שעובדת משמרות לילה ומישהו צריך להיות עם הילדים ביום?

התשובה שלי היא לפתח גמישות. במחשבה. עשיתן תוכניות לפעילות מסוימת, תעשו גם תוכנית גיבוי מה קורה אם התוכנית המקורית לא יוצאת לפועל. זוכרות שאנחנו בחופש הגדול? תנו לילדים ללכת לישון מאוחר והבטיחו לעצמכן חצי שעה של שקט בבוקר לשתות את הקפה בנחת.

חלקנו מתגמשות מחשבתית מאוד בקלות ולחלקנו זה קשה. גמישות מחשבתית היא שריר שצריך לאמן ולפתח. הילד הפיל את כדור הגלידה על החולצה, מה תעשי? תבכי על מר גורלך? תעשי עוד מכונת כביסה? תצעקי עליו שילמד לאכול כמו שצריך? או שפשוט תיקני לו גלידה חדשה?

לכל בעיה יש אין סוף פתרונות אפשריים ואם אחד לא עובד, תמיד אפשר לנסות משהו אחר. כשמגיעים לגיל ההתבגרות אומרים לבחור את הקרבות שלנו מול המתבגרים ואני אומרת – למה לחכות שיתבגרו? תעשו בחירה חכמה כבר מגיל צעיר ותבחרו בעיקר בחופש איפה אתם מתגמשים ואיפה לא. תתפלאו לגלות כמה מהר עוברים הימים אם לא צועקים, לא רבים ובעיקר לא מענישים את הילדים.

 

שקט, אמא עכשיו עובדת

ובכל זאת צריך לייצר עוגנים לעבודה. שעות בהן הילדים יודעים שאין אמא, יתהפך העולם, חייזרים יתחילו במתקפה על כדור הארץ, לא משנה מה קורה אמא עובדת ואתם הולכים לאבא או מסתדרים לבד.

כן, אפשר להסתדר בחדר עבודה או לשים אוזניות חוסמות רעש (הן לא באמת חוסמות, לפחות לא את אלה שהילדים שלי עושים) ולעבוד. אפשר לקבוע זמן של שעתיים או שלוש שעות, מה שחשוב הוא שזה יהיה זמן אפקטיבי בו מצליחים לייצר תפוקה איכותית עבור הלקוחות שלנו.  

 

אז איך גם עובדים מהבית בחופש הגדול ושורדים את הקורונה?

פשוט מאוד: מאפשרים. מאפשרים לילדים לעשות דברים שבדרך כלל אתן לא מאפשרות (כמו טלויזה כל היום), מאפשרים להבין שהמצב זמני וגם החופש הזה יגמר (זוכרים שאמרנו שעברנו חצי ממנו? ווהוווו!) ובעיקר מאפשרים לנו ולהם לנשום כי כולנו כבר נחנקו מהמצב וקצת שלווה ורוגע לא תזיק לאף אחד מאיתנו.

 

 

על הכותבת:
ליבי ברגמן,
אמא ושותפה במשרד יח"צ
www.facebook.com/chenikrupniklibbybergmanpr

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!