בעקבות אונס הנערה הנורא באילת השבוע, הנה כמה דברים שעל כל הורה להסביר לילדיו – בנים או בנות – באופן מיידי!

כך תסבירו למתבגרים איך לזהות נורות אדומות בסיטואציות חברתיות

האחריות על חינוך והטמעת ערכים בילדים חלה עלינו, ההורים.

וכפי שאנחנו מלמדים אותם להסתכל לשני הצדדים לפני שחוצים כביש, או שאם שותים לא נוהגים, כך עלינו ללמד אותם איך לזהות נורות אדומות בסיטואציות חברתיות, איך להתמודד איתן ואיך לעצור אותן לפני שיהיה מאוחר מדי.

 

כבר כמה ימים שאני קוראת דעות ותגובות ברשתות החברתיות על אונס הנערה באילת, והמסקנה אליה הגעתי היא שעולה קול אחיד וברור מהציבור- איבדנו את זה כחברה.

כשלנו בחינוך, גם בזה שמגיע מהבית.

האשמה באונס אינה טמונה באופן בלעדי בתוקפים (וזה ממש לא משנה אם היו אחד או שלושים), האשמה מוטלת עלינו כחברה. היינו צריכים לחנך יותר, להבין יותר, להרתיע יותר וגם להעניש יותר.

 

תחושת הזעזוע, הכעס והכאב היא תחושה לגיטימית לנו ההורים, אבל מה שחשוב יותר הוא להסביר, לחנך, לדבר, להנגיש, להמשיך להפיץ בכל דרך אפשרית מסר אחד ברור: יחסי מין יש לקיים אך ורק מתוך רצון ובהסכמה חופשית בלבד.

 

עוד לא התבררו לעומק פרטי המקרה, אבל מה שברור זה שלא היה צדיק בסדום.

אף אחד מהתוקפים לא הבין שהוא לוקח חלק בסיטואציה אלימה ושצריך לעזור ולא להשתתף. אף אחד מהתוקפים לא חשב שהנערה יכולה להיות אמא של מישהו (בעתיד, כמובן), אחות של מישהו, חברה של מישהו, אולי שכנה של מישהו ובטח שהיא בת של מישהו.

האם היו נוהגים באותה הצורה כלפי בת משפחה?

עלינו חלה האחריות לחנך את הבנים שלנו, וגם את הבנות, לכבוד האדם באשר הוא.

עלינו להסביר לילדים ולילדות שאם הם נמצאים בסיטואציה חברתית שלא מתאימה להם, בין אם מעורבת בה אלימות מילולית, אלימות פיזית או כל סוג של פעילות מינית שאינה חוקית או מתאימה לגילם, הם צריכים להיות זהירים, קשובים ולחשוב פעמיים ולפעמים אפילו שלוש לפני שהם פועלים.  

והם גם צריכים לדעת שלדווח מיידית זו לא הלשנה, אלא חובה.

 

בימינו מתנהלים בני נוער רבים לפי כמות הלייקים, השיירים והתגובות שהם מקבלים על סרטון, פוסט ותמונה שהם מעלים לרשתות החברתיות. הם מונעים מאהבה חיצונית ולא מתוך אהבה עצמית. הילדים יותר ויותר חשופים לתכנים מיניים שמציגים את יחסי המין בצורה לא מותאמת גיל, ולכן בסיטואציות חברתיות ומיניות הם פועלים מתוך לחץ חברתי כדי לזכות באהבה ובאהדה של הסובבים.

 

איך לזהות נורות אדומות?

כמו בכל דבר אחר, נשוחח איתם ונסביר להם שללחץ חברתי יש סימנים מאוד ברורים שכדאי להכיר. אם המתבגרים יזהו סימן אחד או שניים הם ידעו שהם עומדים בפני סיטואציה בעייתית ויוכלו להפעיל שיקול דעת כיצד להתנהל בתוכה.

הסבירו למתבגרים כי אם הם נתקלים באחד מהמצבים הבאים, הם צריכים לעצור ולחשוב:

1. תחושת אישית: איך המתבגרים מרגישים בתוך הסיטואציה? במידה והם מרגישים מפוחדים, מאוימים לעשות משהו לא טוב, הרי שיש להפסיק לשתף פעולה, לעזוב את המקום ואולי אף לקרוא לעזרה.

2. רצון חופשי: למה המתבגרים עושים את המעשה? כי הם רוצים או כי מישהו אחר שכנע אותם למרות שהם יודעים שהמעשה לא בסדר.

3. מסווה של מעשה לגיטימי: המתבגרים פועלים לרוב מתוך הבנה ואמונה שהמעשה שלהם לגיטימי. משפטים כמו "אחי היא רוצה את זה" או "אל, תדאגי אני רק מלווה אותך לחדר" נשמעים כמו סיבות טובות להסכים למעשה. השאלות שהם צריכים לשאול את עצמם היא -האם באמת יש פה הסכמה הדדית ובחירה חופשית? האם יכולתי גם להגיד לא וזה היה בסדר?

4. תחשבו על מחר בבוקר: המתבגרים לרב חושבים על הכאן ועכשיו ולא תמיד יודעים לזהות את ההשפעה לעתיד. האם הם יספרו על המקרה בגאווה או בבושת פנים? הסבירו להם כי אם הם לא נרדמים או קמים בבוקר עם תחושה לא טובה, ככל הנראה המעשה שעשו לא היה טוב.

5. השפעת סמים או אלכוהול: כולם יודעים שסמים ואלכוהול מאפילים על היכולת להחליט באופן רציונלי, ועדיין למרות זאת רבים מאיתנו שותים וצורכים סמים. שימוש בחומרים משני תודעה פוגמת ביכולת של כולם להבין את הסיטואציה ולקבל החלטה מותאמת למצב. נכון שזה נחשב מגניב להשתכר ולהקיא אבל אולי כסיפור חד פעמי, אולי. לא כבילוי קבוע- צריכת אלכוהול מוגזמת אינה טובה לבריאות הנפשית והפיסית באף גיל בטח ובטח שלא בגיל ההתבגרות בו הם לא יודעים מתי לעצור.

6. הסכמה חופשית: האם הצד השני משתף עם המתבגר/ת פעולה מתוך הסכמה? חשוב שהם יבינו כי תחת השפעת סמים או אלכוהול לא יכולה להיות הסכמה חופשית!! אז גם אם מישהו או מישהי אמרו כן, כדאי שהם יבינו שזה לא, ולא רק שלא יתקדמו אלא גם ידאגו להם למקום בטוח עם אנשים שישמרו עליהם עד שההשפעה תחלוף.

 

אם יש מצב שקורה משהו לא טוב, אין מצב שאנחנו לוקחים חלק בזה!

זו צריכה להיות המנטרה שהמתבגרים משננים שוב ושוב. אני לא אקח חלק בסיטואציה שפוגעת, משפילה או מבזה אדם אחר (וזה לא משנה אם הסיטואציה היא מינית או לא).

 

 

על הכותבת:

מור קדר,
עובדת סוציאלית,
יועצת זוגית ומשפחתית ויועצת בתחום המיניות עם בני נוער
כותבת הספר "על הפעם הראשונה" - ספר למתבגרים שכל הורה חייב לקרוא
www.bit.ly/2YvrzXE

 


עוד באותו נושא

למה חשוב להציב גבולות לילדים?

הצבת גבולות לילדים היא חשובה מאד לילדים, אבל לא פחות היא חשובה גם להורים עצמם. מדוע? המשיכו לקרוא.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!