המון אנשים מעלים מאות עצות איך להפעיל את הילדים בזמן שכולנו בהסגר הקורונה. אבל קראתי גם פוסט אחד בו מישהו ביקש שכל מי ששולח הצעות גם יתכבד ויגיע להפעיל את הילדים... והוא צודק- אם כבר, אז כבר.

בימים האחרונים שמתי לב שיש המון עצות שמסתובבות ברשת, בנושא איך להפעיל את הילדים בזמן שכולנו בבית בסגר בגלל נגיף הקורונה. דפי פעילות, תכניות, תרשימים, רעיונות... ואז ראיתי פוסט בפייס שמישהו כתב וביקש שכל מי ששולח הצעות גם יבוא להפעיל את הילדים. והוא צודק- אם כבר, אז כבר.

אבל אז חשבתי על זה שבעצם לכולנו יש את התשובות. ובעצם רציתי להזכיר לנו שאנחנו מכירים הכי טוב את הילדים שלנו, את ההעדפות שלהם, את החולשות שלהם והיכולות שלהם, את הדברים שתמיד הם רוצים לעשות ואין לנו זמן אליהם. וזהו, שעכשיו יש.

 

אז מה זה אומר?

קודם כל, זה אומר בלי לחץ. על אוכל מהסופר כן, חשש לפעמים שכולנו נתפרק ונשתגע יחד כן, אבל רוב הזמן לא. רוב הזמן פשוט צריך להקשיב. להם ולעצמנו.

 

אנחנו, למשל, בוקר אחד קמנו ואספנו באופן ספונטני את כל חומרי היצירה שמצאנו בבית וגם גילינו אחרים שלא חשבנו עליהם (כמו קופסאות תרופות ישנות, קשים, קופסת קורנפלקס שבדיוק נגמרה וצדפים). המטבח הפך לזירה מרכזית. הנושא הגיע מהילדים - רובוטים!

 

בוקר אחר התחלנו בהכנה ובאפייה של פיתות בתנור, טיול מתוכנן למדבר בוטל וחשבתי בבוקר, דווקא באופן די ספונטני, על שיעור סדאות בין קירות הבית. לקראת סוף האפיה נלחצתי לרגע שאין ממרח שוקולד לפיתות, והנה, החמוד שלי, בן 4, אמר "אמא, אבל אפשר להכין בבית!". הוציא חבילה שוקולד, נוזל קוקוס וקערה, וביחד הכנסנו למיקרו.

 

אנחנו רק בהתחלה, והלחץ מובן ואמיתי. אבל:

* אם לא נמלא כל משבצת ביום מתוכנן וקפדני, דווקא נגלה שלילדים שלנו יש רעיונות נפלאים משל עצמם (שלא קשורים רק בלהדליק טלוויזיה), ורצוי לתת להם להיות שותפים בתכנון של היום שלהם (מתוך מלאי הצעות שאתם תתנו).

 

* נוכל להנות מזה שהילדים הולכים לישון קצת יותר מאוחר, אבל גם לא מעירים אותנו מאד מוקדם בבוקר…שאין שיעורי בית, הסעות לחוגים, לחברים.

 

* נזכור לעשות לפחות משהו אחד קטן משותף (זה יכול להיות לשבת על המיטה של ההורים במעגל ולהחזיק ידיים ושכל אחד יציע קול ותנועה שהאחרים יחקו).

 

* נשכיל להנות יחד אבל ניזום זמן של לחוד, בחללים שונים של הבית, כדי לאפשר גם שחרור מעומס האנרגיות המשותף וקצת זמן להתבודדות (שהוא לא מסך). 

 

* נבין שכולנו נמצאים בחוסר ודאות. זהו מצב חדש שבו הילדים לא יודעים פחות מאיתנו. זה זמן ללמוד אחד מהשניה, להיות יצירתיים, ולהנות מהשינוי הזה, גם אם לא בחרנו בו.

 

 

שלכם,

מיכל

 

 

על הכותבת:
מיכל פרידמן
נשואה ואמא לשלושה
מטפלת באמנות (MA) בקליניקה פרטית בתל אביב ובבי"ח באר יעקב
מתמחה בטיפול במשברים, מעברים, בקשיים נפשיים ורגשיים. מנוסה בעבודה עם נוער וילדים בעלי לקויות למידה, עובדת עם א.נשים עם מגבלות פיסיות ובני/ות הזוג.
https://www.artsintherapy.co.il
https://www.facebook.com/artsintherapy/

 


עוד באותו נושא

משחקים לבנים ולבנות

משחקי מחשב: משחקים לבנים ולבנות

משחקים לבנים ולבנות במחשב הם פופולאריים מאוד והתעשייה הזו פורחת בעשור האחרון. אבל האם יש הבדל בין משחקי הבנים לאלה של הבנות?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?