ילדים מחוברים היום לשלל מסכים מגיל צעיר לפרקי זמן ארוכים. האם יש לכך השפעה מידית ו/או כזו שגם מרחיקה לכת?

אחת השאלות שמטרידות חוקרים בימים אלו הם השינויים בהרגלי צריכת תוכן של כלל האוכלוסייה ושל ילדים בפרט.

 

עם ההתפתחות הטכנולוגית, תכנים כגון סדרות וסרטים ניתן היום לראות לא רק על גבי מסכי הטלוויזיה אלא גם במסכי טאבלטים, מחשבים וסמרטפונים, ומדיות כגון יוטיוב שהחלו את דרכן באינטרנט היום עושות את דרכן למסכי הטלוויזיה. לצד שינויים אלו, היום כבר לא מחכים לזמני השידור בטלוויזיה. סדרות לצפייה ישירה מאפשרות גמישות בזמני הצפייה – כשרוצים, צופים.

 

מחקרים ומספרים

בינואר 2019 ערכה חברת ארטימדיה המייצרת נגני וידאו ל-VOD בשיתוף עם מכון המחקר "רושינק מחקרים אסטרטגיים" סקר אינטרנטי בו דגמה 1000 איש בגילאים 13-65 ולאחרונה פרסמה את תוצאות המחקר:

25% מהצעירים לא צופים כלל בטלוויזיה

16% מכלל הצופים רואים תכנים טלוויזיוניים רק דרך המחשב או הסלולר

51% מבני הנוער צופה בתכני וידאו מעל לשלוש שעות ביום

13% בלבד מזמן צפיית הנוער מוקדש לחדשות

 

מחקר זה הוא כמובן לא הראשון שפורסם בנושא. בשנת 2018 פרסמה חברת פרטנר תוצאות של דו"ח הרגלי צפייה לחודש אוגוסט של אותה השנה. המחקר שלהם התבסס על אוכלוסייה בגילאי 18 ומעלה וכלל גם הוא מדגם של למעלה מאלף איש. הממצאים שלהם עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים אחרים שנעשו בתחום בעולם:

* יותר ויותר אנשים (כ-75%) עסוקים במקביל בשני מסכים – מסך הטלוויזיה ובנוסף מסך הסלולר דרכו הם במקביל לצפייה מתכתבים דרך וואטסאפ, מתעדכנים בפייסבוק ואינסטגרם, משחקים, גולשים ועוד.

* כ-72% עדיין מעדיפים לצפות בטלוויזיה בחברת אחרים כאשר 74% מההורים צופים בטלוויזיה יחד עם ילדיהם.

* צפייה ביוטיוב עולה עם הגיל: 75% עד גיל שנתיים, 84% בין הגילאים 3-5, 90% בין הגילאים 6-12 ו-94% בין הגילאים 13-17.

* מעל גיל 6, הצפייה המרכזית עוברת ממסכי הטלוויזיה למסכים אחרים: סמארטפון, טאבלט ומחשב.

* אם מחברים ביחד את זמני הצפייה בתכנים טלוויזיוניים בכל האמצעים, בני נוער ישראלים בין הגילאים 13-17 צופים כ-6 שעות ביום בממוצע במסכים!

 

מה ההשלכות הנפשיות האפשריות של צפייה מרובה בטלוויזיה וביתר המסכים?

המחקרים שנעשו בארץ ובעולם חלוקים בדעותיהם לגבי ההשפעות האפשריות של זמני צפייה ארוכים במסכים, במיוחד על מוחם של ילדים ובני נוער שהוא עדיין מתפתח ומתעצב.

רופאים בארה"ב ממליצים להגביל את זמן הצפייה של ילדים או אף למנוע זאת כליל עד לגיל שנתיים, להגביל לשעה ביום בגילאי הגן ולכל היותר לשעתיים ביום עד לגיל שמונה. המלצות נוספות של איגוד הרופאים מדברות על איסור הכנסת טלוויזיה לחדר השינה של הילדים ולהימנע מאכילה מול הטלוויזיה.

 

לצפייה בטלוויזיה יש השפעות רבות על ילדים וגם על מבוגרים. ראשית, הצופים נחשפים לכמות רבה של פרסומות, חלקן סמויות. פרסומות אלו מעצבות הרגלי חשיבה, בריאות וצריכה שמשרתות את חברות הצרכנות ולאו דווקא את בריאותם והתפתחותם התקינה של ילדים.

 

נוסף על הפרסומות ילדים נחשפים לאלימות רבה בתכני טלוויזיה: לא מדובר רק על סדרות מתח או אפילו על תשדירי חדשות, גם בסדרות להורדה וסרטים המיועדים לילדים ונוער כמו ספיידרמן או הסדרה המצוירת טיטאנים.

 

השלכות בריאותיות של צפייה ממושכת בטלוויזיה

השלכות הצפייה המרובה בטלוויזיה בפרט ובמסכים בכלל אינן מוגבלות להקשר הנפשי. זמן הישיבה מוריד מזמן העיסוק בפעילויות אחרות, בריאות יותר: פעילות גופנית, חברתית או משפחתית. ישנו מתאם בין זמני הצפייה בטלוויזיה ונטייה להשמנה, עליית בסטרס וירידה בפופולריות החברתית. גם הקשר המשפחתי ניזוק כאשר הוא מוחלף בצפייה משותפת בטלוויזיה.

 

טלוויזיה ועבודה עם מסכים אינן מילים נרדפות להשפעה שלילית – יש מצבים רבים בהם דווקא היכולת לתקשר דרך מסכים מועילה ומפרה והם מהווים כלי חשוב עבור צעירנו ללמוד על העולם.

יחד אם זאת, כמו כל דבר אחר, יש לזכור כי רצוי לשמור על איזון וגם דברים טובים באים במידה. כאשר צפייה בטלוויזיה באה על חשבון פגישה עם חברים, בילוי משותף ואינטראקטיבי עם המשפחה או פעילות גופנית כדאי להגביל את כמות החשיפה במיוחד בקרב ילדים ונוער.

 

 

על הכותבת:
אורית גל
מהנדסת תעשייה וניהול,
חברה בוועד ההורים של 2 ילדיה,
חובבת טכנולוגיה ותרבות

 


עוד באותו נושא

בריונות ברשת – כיצד נזהה אם הילד נחשף לפגיעה באינטרנט?

הבריונות ברשת הפכה לתופעה נפוצה. באינטרנט הילדים חשופים להשמצות, הפחדות ואף הטרדות. איך נוכל לדעת האם ילדנו נחשף לפגיעה?

הצילו – מסכים!

חמש דקות של שיחה נראות בעיני הילד כהזנחה או נטישה, כי הוא בדיוק רצה לשאול משהו, או להביט בעיניים, או לקבל חיבוק...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?