הורים צעירים מייחסים המון חשיבות לטיפים והמלצות שהם שומעים, דוגמת "אל תתנו לאנשים זרים להתקרב אליו", "שימו לב שהילדים האחרים לא ינשקו אותו ושישטפו ידיים לפני שהם נוגעים בו" ועוד. כמה אמת יש בכל אלה?

האמת היא, שההמלצות הנ"ל אינן שגויות. אנחנו הרי יודעים שמערכת החיסון של התינוק הרבה פחות אפקטיבית מזו של אדם בוגר ולכן אנחנו דואגים שהתינוק לא ידבק בווירוסים או חיידקים.

 

אבל ביחד עם זאת, ולטובת ההורים הצעירים, למרות שמערכת החיסון של התינוק עדיין מתפתחת, הוא לא לגמרי חסר הגנה. הנוגדנים שהוא קיבל במהלך ההיריון מספקים לו הגנה מסוימת בחודשים הראשונים לחיים, כאשר בד בבד מערכת החיסון של התינוק מתפתחת ולומדת להתגונן מפני גורמי מחלות מבחוץ, לרבות מחלות החורף הנפוצות כגון שפעת ודלקת ריאות. כיצד?

 

מערכת החיסון של התינוק מתחזקת כשהיא מייצרת יותר ויותר חלבונים, דוגמת נוגדנים ותאי דם לבנים, היכולים לתקוף את החיידקים. כיצד התינוק מקבל את החלבונים האלה? בעיקר על ידי תזונה כמובן.

 

חלבונים

החלבון הינו רכיב תזונתי חשוב בתזונת תינוקות וילדים מה גם שהוא מאוד משפיע על גדילתו הפיסית של התינוק. מחסור בחלבון עלול להוביל לתפקוד ירוד של מערכת חיסון ולפגיעה בגדילה ובהתפתחות התינוק. לכן, עם הוספת מזונות משלימים בהדרגה, החל מגיל 6 חודשים, ובהתאם למוכנות התינוק, חשוב לכלול בתפריט, בין היתר, מזונות המהווים מקור טוב לחלבון בעל ערך ביולוגי גבוה. החלבון זה מגיע לרב ממזונות מהחי כגון בשר, עוף, דגים, ביצים, ומוצרי חלב אך גם מקטניות כגון עדשים, חומוס וסויה.

 

חיידקים ידידותיים

מעבר לתזונה עשירה בחלבון, חשוב מאוד לדאוג שתזונת התינוק שלנו תהיה כזאת המעודדת התפתחות חיידקים ידידותיים.

מיד עם היוולדו, מתחילה להתבסס אוכלוסייה גדולה של חיידקים במעי התינוק, רב החיידקים הם חיידקים ידידותיים העוזרים בהגנה על התינוק מפני חדירה של גורמי מחלה לא רצויים דרך מערכת העיכול. אלא שלתזונת התינוק תפקיד חשוב בהשפעה על התפתחות החיידקים הידידותיים המסייעים להגנה החיסונית. התזונה המיטבית לכך היא, כמובן, חלב אם. בחלב האם יש אוליגוסכרידים פרהביוטיים הנקראים HMO, רכיבים המסייעים לשגשוג החיידקים הידידותיים במערכת העיכול של התינוק.

 

במידה והאם אינה יכולה או בוחרת שלא להניק ישנן  תרכובות מזון לתינוקות המכילות את רכיב ה 2’FL מסוג HMO (שאינו מופק מחלב אם). הורים הבוחרים בתמ"ל זה יכולים לספק לתינוקות שלהם מיתרונות ה HMO. מזונות נוספים אשר יכולים לעודד שגשוג של חיידקים ידידותיים במעי הם סיבים תזונתיים המצויים דווקא במזונות מהצומח כגון: פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים.

 

מזונות עשירים בפרוביוטיקה

גם מזונות העשירים בפרוביוטיקה דוגמת יוגורטים פרוביוטים ותרכובות מזון לתינוקות המכילות פרוביוטיקה, חשובים לביסוס חיידקים ידידותיים בעלי זיקה גבוהה להיצמדות במעי התינוק שם הם מסייעים בהגנה החיסונית. לכן מומלץ מאוד להרגיל את התינוקות כבר בשלב של מעבר למזון משלים לתזונה מגוונת ועשירה בסיבים תזונתיים. כמובן שהמרקם צריך להתאים לתינוק ולכן בהתחלה נציע לתינוק ירקות מבושלים או פירות רכים, אך חשוב לשלב במרק גם עדשים כגון עדשים כתומות נימוחות (יש להקפיד שלא יישארו קליפות או חלקי ירקות קשים במזון שמוגש לתינוק).

 

נוקלאוטידים

נוקלאוטידים הם אבני הבניין של המטען הגנטי בתא, ולכן מחקרים מצאו כי הוספת נוקלאוטידים למזון תינוקות משפרת את בשלות מערכת החיסון של התינוקות ואת התגובה החיסונית שלהם לאחר מתן חיסוני ילדות שגרתיים. את הנוקלאוטידים ניתן לקבל דרך מספר מינרלים, במיוחד אבץ, סלניום, נחושת, מנגן וברזל. כל אלה הכרחיים לתפקוד והתפתחות מערכת החיסון. מזונות עשירים בברזל הם כמובן בשר הודו, בשר בקר, עוף ואבץ נמצא בכמות טובה בביצים, טחינה, וקטניות. 

 

ויטמינים

גם לוויטמינים ואנטיאוקסידנטים כגון:  A, C, E, D, תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות ותפקוד מערכת החיסון בילדות. ויטמינים D ו-E מסייעים בוויסות פעילות מערכת החיסון. מחקרים רבים מוכיחים כי מחסור בוויטמינים מסוג זה עלול להוביל לעליה במקרי זיהום ומחלות חום בילדים ולכן חשוב להקפיד על תזונה המשלבת גם אותם. לסיכום, החיבוק והאהבה שלכם יגנו על ילדיכם מפני הרבה אתגרים בחיים, אבל הם כמובן לא מחליפים את ההגנה הטבעית של התינוק, שמאוד מאוד מושפעת מהרגלי אכילה נכונים, אותם חשוב לעודד כבר מהרגע הראשון. על מנת שילדיכם יוכל להתמודד עם גורמי המחלה המרובים המצויים בסביבתו הוא חייב לאכול מזון מגוון, ועשיר בפירות, ירקות, דגנים מלאים, וכן גם למזונות מהחי יש תפקיד חשוב בתזונת הילדים. צמחונות היא אפשרית אך יש להקפיד לשלב בתפריט קטניות ודגנים מלאים על מנת להשלים את צורכי החלבון להם הילד זקוק. לטובת ההורים הטריים, צירפתי מטה תפריט מומלץ. שיהיה במזל טוב והרבה בריאות ונחת.

 

תפריט פעוטות לדוגמא:

בוקר: כוס תרכובת מזון לתינוקות (כן, ניתן להגיש לפעוט את תרכובת המזון בכוס ולא בבקבוק) או ½ כוס חלב עם 2-3 כפות דגני בוקר מלאים (ללא תוספת סוכר).

ארוחת עשר:  ½ כריך מלחם מלא עם כף גבינה/אבוקדו/טחינה/טונה וחצי עגבניה חתוכה,
ו- 1/2 כוס פרי חתוך לקוביות

בצהריים: כוס מרק ירקות עשיר בקטניות, ובשיבולת שועל (מאוד רצוי לשלב במרק נותן מרקם סמיך ועשיר) עם 40 גר עוף, אפשר להגיש את המרק על 4 כפות קוסקוס.

או צלחת עם 2 קציצות, לקט ירקות מבושלים, ו-3-4 כפות אורז מלא

ארוחת ארבע: צלוחית פירות העונה חתוכים או ½ גביע יוגורט עם פרי חתוך וכפית טחינה גולמית

ערב: ½ ביצה קשה, 2 כפות גבינה,

2 כפות פתיתים מקמח מלא או קציצת ירק,

2 כפות סלט ירקות

 

 

על הכותבת:
רונית דוייב,
דיאטנית קלינית
מנהלת מדעית אבוט יצרנית סימילאק

 


עוד באותו נושא

אני לא מגיעה לזה... סיפורו של הלב והדם

"אני לא מגיעה לזה...", "אני מבינה שספורט אפילו פעמיים בשבוע ישפר את מצבי הגופני,ואולי גם את מצב רוחי..." מוכר לכם?

ניפוץ מיתוסים על שינה

האם שינה בצהריים משפרת את התפקוד? האם ככל שנישן יותר בלילה נהיה ערניים יותר ביום? וכמה צריך לישון בסופ"ש כדי להשלים את כל מה שהחסרנו במשך השבוע?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?