האם קרה לכם פעם, שרציתם להתקשר הביתה בסוף יום הלימודים כדי לשאול את הילד איך עבר עליו היום, אבל חששתם מהתשובה?

הורים רבים, במיוחד כאלה שיודעים שהילד שלהם ביישן, או מסתגל לאט, או אחד שקצת יותר קשה לו במסגרת חדשה, נוהגים להתקשר הביתה אחרי יום הלימודים כדי לשאול "איך היה בבית הספר?" אבל לא ממש נושמים בזמן השאלה. הלב מחסיר פעימה והם חוששים מהתשובה שתגיע.

אם גם אתם כאלה - אתם בחברה טובה! הרבה הורים מרגישים לא בנוח כשהם יודעים שלילד שלהם יש קשיים חברתיים. הם לא יודעים מה לשאול ואם לשאול, אם להתקשר או לחכות שהילד יזום שיחה...

 

ואז מתרחש אחד מהתסריטים הבאים:

1. הילד יענה שהיה מצוין, שהוא אפילו הכיר חבר אחד או שניים חדשים והיה לו ממש כיף גם השיעורים וגם בהפסקה. אתם מחייכים לעצמכם, משחררים בשקט אנחת רווח, מנתקים את הטלפון וחוזרים לעבוד.

סיטואציה אידיאלית נכון?

מה שקורה בסיטואציה הפחות אידיאלית והיותר מציאותית אצל רוב הילדים שלהם קשיים חברתיים:

2. הילד יענה שהיה קשה ו"לא כיף", שהוא היה לבד בהפסקה, שלא היה לו ליד מי לשבת בכיתה אז הוא ישב לבד, אף אחד לא שם לב שהוא הגיע היום לבית הספר ועוד ועוד…

 

אז מה עושים וגם מה לא עושים בסיטואציה כזו?

חלק מהדברים שאמנה כאן מיועדים לאותה שיחת טלפון וחלק מיועדים להמשך שיחה והתייחסות בבית.

 

א. לא חשוב מה אנחנו מרגישים, אנחנו לא משתפים את הילד בתחושות ובכאב שלנו ובטח לא בדיבור הפנימי שלנו שיכול ללכת לכל מיני מקומות כמו: הוא יהיה בודד כל השנה, כמה זה טראומטי, איזה מסכן, גם לי היה ילד כזה בכיתה וכו’. אפשרו לילדכם לשתף, תנו לו להרגיש שאתם מקשיבים לו ותוך כדי שיחה אפשר גם לציין שזו תחילת שנה עבור כולם ושהכול ניתן לשינוי.

 

ב. בשיחה התייחסו גם לחלקים האחרים של היום: "איך היה בשיעור? איך המורים? אתה מכיר את כל המורים משנה שעברה או יש חדשים? יש לך כבר העדפה למקצוע מסוים? החזרה שעשית בחשבון בחופש עזרה?". אתרו הצלחות והנאות קטנות והגדילו אותן, הזכירו לו שאוטוטו נוסעים לחוג שהוא אוהב, כך שגם החלק המאתגר, החלק שעמו הילד מתמודד היום, יקבל איזשהו מקום קטן יותר בחוויה הכללית.

 

ג. הסבירו לילדכם שרכישת חברים ויצירת קשרים חברתיים הם דברים תהליכיים והפיכים. ניתן להתחיל בכך היום, לא חשוב מה היה בשנה שעברה. הכל ניתן לשינוי. אפשר להפנות אותו למקרים שבהם הצליח ליצור קשרים חברתיים או שבהם היו לו יותר חברים: אולי בקייטנה או בחוג, או עם בני הדודים שלו: איך הוא מצליח שם לעשות זאת והאם יש דברים שיכול לעשות גם לייצר קשרים גם בכיתה.

 

ד. היו מקשיבנים ושואלים טובים ולא יועצים: הקשיבו לקשיים והנהנו בראש, הצטרפו באופן מודע, הראו שאתם מבינים את המצב שבו הוא מצוי, ושאלו שאלות מקדמות כמו: "מה לדעתך צריך לעשות, האם היית עושה משהו באופן שונה? יש לך רעיונות איך לפעול במצבים דומים?" במידה והוא אומר שכולם לא התייחסו אליו, אפשר לשאול: "כולם? האם היה מישהו שכן התייחס אלייך? אף אחד לא חבר שלך? יש מישהו שכן?" המטרה היא לפרק את ההכללות ובכך בעצם לשנות את החוויה. בסוף אפשר לשאול: "מה אתה מבקש ממני?" לפעמים תופתעו לשמוע שכלום או ממש כלום. ניסיתי את זה מספר פעמים בבית שלי וברב המקרים הילדים שלי ענו לי שרק רצו שאקשיב להם. אפילו שקשה לנו להתמודד עם הקשיים החברתיים של הילדים שלנו, אנו צריכים להיות מודעים לכך, ללוות אותם בהתמודדותם ולהיות שם לפי הצורך. זכרו גם שהפתרונות שנכונים לכם, לא בהכרח נכונים להם! אם תאפשרו להם להתמודד לבד – תופתעו מהפתרונות היצירתיים שהם יציעו.

 

ה. העבירו להם מסר אמיתי שאתם סומכים עליהם שיצליחו ביצירת חברויות חדשות, יש להם את כל היכולות לעשות זאת.

 

אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כהורים היא לראות את ילדנו מבודד חברתית. אף על פי כן, הדרך היעילה לעזור לו היא לאפשר לו להתמודד עם הקושי בעצמו, כשאנחנו צועדים לצדו. כך ילמד להתמודד גם עם סיטואציות נוספות דומות, איתן יתמודד בעתיד ושם אולי לא נוכל להיות כל הזמן לצדו.

 

 

שתהיה שנת לימודים מוצלחת מכל הבחינות!

 

 

על הכותבת:
גלית זמל,
מנטורית, מאמנת NLP לילדים ומתבגרים,
מומחית בליווי תהליכי שינוי, התפתחות וצמיחה
https://galitzemel.co.il/

 


עוד באותו נושא

חבר, אבל אחר: חשיבות השילוב במסגרות החינוכיות

לאחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר לפעילויות וקמפיינים שמטרתם לשלב אנשים עם מוגבלויות בחברה. פרסומות...

תעודות מחצית

לתעודת בית הספר יש משמעויות רבות עבור הילד שלנו, שמקבל אותה. יש לה משמעות חברתית, משמעות מולנו, ההורים

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?