חוסן נפשי הוא אותו כח פנימי שמאפשר להתמודד בהצלחה עם פגיעות. כהורים אנו יכולים לעשות המון לבנות את החוסן הפנימי של ילדינו, ולפעמים מה שנראה כמו ניואנסים קטנים יכול לעשות הבדל עצום בתחושה איתה הילד יגדל. אז איך נבנה לילדים שלנו חוסן נפשי? קראו כאן.

בשביל להסביר את המושג "חוסן נפשי" נתחיל מסיפור:

יום אחד בגינה על הגבעה הקטנה גלשו שישה ילדים עם סקייטבורדים יפים וחדשים, צוהלים, צועקים צוחקים ומדברים ביניהם. מהצד הסתכל עליהם ילד מקסים שעמד והחזיק בידיו בימבה ישנה.  בשלב מסויים, לקח את הבימבה שלו, עלה לראש הגבעה והחל לגלוש איתה למטה. כך חזר על הפעולה ונראה שהוא נהנה עד מאוד.

לאט לאט ובעצם כנגד כל הסיכויים, הוא גרם לילדים האחרים להפסיק לגלוש בסקייטבורדים, להסתכל עליו בקנאה ואפילו לבקש ממנו לנסות לגלוש בבימבה הישנה שלו.

זהו חוסן נפשי.

 

אותו ילד, שמראש לא היה חלק מהחבורה והגיע עם משחק ישן ולא מתאים לגיל הצליח לגרום לילדים האחרים להפסיק את משחקם, לבקש ממנו את שלו ולגלוש לפי התנאים שלו.

עם אמונה שיצליח וללא כל רגשי נחיתות הוא גרם לזה לקרות באמצעות הנוכחות והביטחון העצמי שלו.

 

אז מה זה חוסן נפשי?

חוסן נפשי בהגדרתו הפשוטה הוא מעין מעטה קשיח דמיוני שאינו מאפשר את הפגיעות:

כשאומרים על ילד משהו והוא לא נעלב, כשדברים קורים סביבו אולם לא פוגעים בו.

ברוב המקרים הפגיעות מחלישה ומביאה את הילד (גם מבוגר אגב) למצב של חוסר אונים וחוסר יכולת להתגונן, או להגיב בצורה אלימה מילולית או פיסית. החוסן מאפשר עמידות ובמידת הצורך גם תגובה מתאימה.

 

דרגה גבוהה של חוסן נפשי מתבטאת ביכולת להפוך את הנושא לבדיחה ולהיות בלתי פגיע לחלוטין.

יש את הילדים שלא נפגעים מכלום סביבם ובפרשנות שהם נותנים לאירוע הם אפילו משוכנעים שזה לא כוון נגדם.

יש את אלה שיודעים לענות בכל סיטואציה ואפילו להצחיק. וילדים אחרים תופסים את הכול כאילו זה נעשה כנגדם במכוון או שהם חושבים שהם אשמים בדברים רבים, אפילו אם אין לתחושתם שום ביסוס.

 

איך אפשר לבנות לילדים שלנו חוסן נפשי?

 

1. הרחבת הפרשנות ולקיחת אחריות, ולאחר מכן גם לקיחת אחריות ושליטה בסיטואציה.

יש ילדים שנפגעים גם מדברים שלא התכוונו לפגוע בהם, איתם ניתן לתרגל פרשנות והרחבת התמונה. ניתן לעשות זאת על ידי שאילת שאלות על המקרה בכדי לבדוק בדיוק מה קרה ואיך קרה- לא בעיני הילד אלא בצורה אובייקטיבית. לאחר הרחבת התמונה ודיוקה חשוב להמשיך בשאלות על מנת ללמד לקיחת אחריות ושליטה על מה שכן בשליטתו- להחליט מה יכול היה לעשות בכדי שדברים יקרו אחרת והתוצאה תהיה לשביעות רצונו.

כך הילד רואה שמה שקרה בפועל שונה מהחוויה הראשונית שלו ושישנם דברים שהוא יכול לעשות על מנת לנסות ולשנות את המצב- ותחושת השליטה, גם אם היא חלקית, מגדילה את החוסן הנפשי של הילד.

 

2. חיזוק החוזקות – איתור החוזקות של הילד ואז הגדלתן והעצמתן על מנת להעלות את הערך העצמי שלו.

ילד בעל ערך עצמי גבוה (עקב חיזוק החוזקות) יגיב באופן שונה לדברים שקורים לו מאשר ילד בעל ערך עצמי נמוך. מקפידים להדגיש את התהליך שבשליטת הילד ולא משהו קיים שאינו תלוי בו. לדוגמא, במקום: "איזה חכם אתה" אפשר לומר "יש לך המון ידע ואתה יודע להשתמש בו בצורה טובה".

כשאנו מזהים חולשות, נמנע, ככל האפשר, מלתת כותרות: "אתה עקשן", "צווחן" וכו‘, אלא: "ההתנהגות שלך, במקרה הספציפי, הייתה לא יעילה עבורך, בהתנהגות אחרת היית משיג את המטרה בצורה טובה יותר".

זכרו תמיד שחשוב להעלות את הדברים אחרי שהילד נרגע.

 

ישנם דברים נוספים ורבים שאפשר לעשות על מנת לפתח חוסן נפשי אצל הילדים, כגון פיתוח תחושת המסוגלות והאמונה של הילד בעצמו, דמיון מודרך להתמודדות עם סיטואציות חברתיות, העברת מסר שטעויות קורות והן חלק בלתי נמנע מהעשייה והלמידה ועוד.

 

והכי חשוב לזכור, כפי שאומרת אחת מהנחות היסוד של ה- NLP: אין כישלון אלא משוב לצמיחה.

 

 

על הכותבת:
גלית זמל,
מנטורית, מאמנת NLP לילדים ומתבגרים,
מומחית בליווי תהליכי שינוי, התפתחות וצמיחה
https://galitzemel.co.il/

 


עוד באותו נושא

האם וכיצד לחשוף את ילדינו לחדשות קשות? פרופ' רולידר במאמר מיוחד

בתרבות הישראלית הסובלת מתחושת איום מתמדת משחקות החדשות תפקיד חשוב, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים.

כשאבא או אמא חולים

על אף הנטייה שלנו להסתיר מידע קשה וכואב מהילדים, עלינו לקחת בחשבון כי ילדים הינם בני אדם חכמים ורגישים, ששמים לב לכל שינוי בסביבתם ובהתנהגות של אנשים שהם אוהבים. לכן, למרות הקושי, מומלץ לא להעמיד פנים שהכל בסדר...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?