שני ימים לא פשוטים מתקרבים, יום השואה ויום הזיכרון, והשאלה שעולה בקרב הורים רבים היא איך מתווכים לילד את הימים האלו כך שמצד אחד ירגיש בטוח ולא יחווה תחושה של איום ומצד שני לא נתעלם מהנושא, כי כן מדברים עליו הן במסגרת החינוכית והן בטלויזיה.

כיוון שילדים מבינים ומרגישים את האווירה סביבם וגם שומעים אותנו המבוגרים מדברים, חשוב להתייחס ולתת מענה לנושא השואה ויום הזכרון כדי שלא ידמיינו דברים שיפחידו אותם. כך מראים לילד שאנחנו סומכים עליו שהוא יכול להתמודד.

 

אז איך מתייחסים לנושא השואה / יום הזכרון?

1. שואלים את הילד מה למדו בגן או בכיתה ומתייחסים למה שהילד למד בלי הרחבה מיותרת.

 

2. שואלים את הילד אם יש משהו שמעניין אותו לגבי היום הזה שמסקרן אותו ונותנים מענה בהתאם לגיל הילד.

 

3. אם הילד מביע פחד או חשש שיקרה משהו כזה שוב, חשוב לתת לגיטימציה לרגש להסביר שזה טבעי להרגיש ככה וזה בסדר ובו זמנית להסביר שבטוח פה היום ושיש לנו צבא ששומר ומגן עלינו. הרבה פעמים, בעיקר ביום הזיכרון, ילדים מפחדים שימותו בצבא וחשוב לתת לזה התייחסות, לא לבטל את הפחד ויחד עם זאת לא להעצים אותו.

 

4. כיוון שמערכת החינוך מתייחסת ליום הזה ועוסקת בו, בעיני אין צורך לעסוק ביום הזה בבית אלא להיות במקום של הקשבה לצרכים של הילד.

 

5. לתווך לילד את נושא הצפירה ולהזכיר לו שתהיה צפירה וגם כמה זמן היא תימשך. לילדים קטנים זה מאוד חשוב ומשמעותי התיווך והידיעה מה צפוי.

 

 

על הכותבת:
דורית חרמון
הנחיית צוותי חינוך והורים
https://goo.gl/MZtkh4

 


עוד באותו נושא

"אבא, גם אתה תמות?" - איך לענות לילדים ששואלים על מוות

הצפירה, שמבשרת על זמן התייחדות עם הנופלים, מזמינה גם פחד ושאלות על המוות. איך מתמודדים עם זה בצורה נכונה?

ספר לילדים על אובדן במשפחה

ילדים ומוות- לכאורה שני מושגים שאינם מתחברים. מצד אחד בריאה והתחדשות, תום ואושר ומצד שני –חידלון, סוף החיים וכאב. אבל מה לעשות כשהשניים נפגשים?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?