לא משנה אם החלטתם להכניס את היקר לכם למסגרת בגיל שלושה חודשים או שלוש שנים - הקושי הוא עצום! אז איך בוחרים גן לילד? מעיין אטיה, גננת מוסמכת בעלת ותק של שנים רבות, מציעה 10 טיפים שיעזרו לכם להחליט.

היום, אחרי שני עשורים בהם עבדתי כגננת מוסמכת לגילאי שנה וחצי עד שלוש, אני יכולה לחלוק אתכם את הידע והניסיון שצברתי במהלך השנים.

בכל השנים, גם בהיותי גננת וגם בהיותי בעלת גן, כשהורים הגיעו לראות את הגן, שמעו את ההסברים, הסתכלו סביב, לא פעם שמעתי את האנחה שלהם וראיתי איך הם נושמים עמוק ושואלים ספק אותי ספק את עצמם, "מה עוד צריך לדעת?" או... "אוף, איך מחליטים?".

שאלות מוכרות? אני בטוחה שכן, ומרגיעה שהן לגמרי נכונות ובהחלט מובנות!

 

זה לא משנה באיזה גיל החלטתם להכניס את היקר לכם מכל למסגרת, שלושה חודשים או שלוש שנים. הקושי הוא אותו קושי! ולא בשביל להלחיץ, אבל הוא לא נעשה יותר קל מילד לילד.

 

אך מה לעשות? שגרת חיינו, מציאות ימינו, מחייבת אותנו הרבה פעמים לעשות זאת. בשורות הבאות אני מבטיחה לנסות ולהרגיע, ויחד עם זאת בטוחה שכל אחת ואחד מכם ידע לפעול גם לפי האינטואיציה שלו.

 

טיפ ראשון: לדעת ולהבין שאין מה לעשות, ההורים בוחרים ורושמים את הילדים לגן ולא הילד, למרות שמי שיבלה את מרבית שעות היום בגן, זה הילד ולא ההורים. לכן הטיפ הראשון שלי גם כגננת וגם כאמא (ותאמינו לי, הלכתי לראות הרבה מאוד גנים כדי לרשום את הבנות שלי) הוא הכימיה! הכימיה שלי כהורה עם המראה הראשוני של הגן, עם צוות הגן וכמובן עם הגננת ומנהל/ת הגן.

ופה בטח תעצרו ותגידו ברור! אז מקרים שקרו... כך קרו.. ( גם לי). הורים שקבלו הרבה המלצות על גן מסוים, אמרו לעצמם, וואוו... אם כולם ממליצים כנראה שבאמת יש משהו בגן הזה. מפנים זמן, הולכים לראות, בדרך כבר בטוחים שסוגרים (כי הרי לא יכול להיות שכולם מתלהבים ואני לא), נכנסים ו... אין! פשוט אין! אין את החיבור! אין את הכימיה!

ואני אומרת, הדו שיח והכנות שלכם עם עצמכם חשובה! לא אהבתם, לא התחברתם, לא חייבים. יש עוד הרבה גנים.

 

רוצה להוסיף המלצה נוספת, טיפ חשוב: לבדוק שמנהל/ת הגן לא מתפקד כגנן/ת. אין מה לעשות בן אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול למלא את שתי הפונקציות הללו כראוי.

 

טיפ שני: איכות הצוות! ולא, אני לא מתכוונת לתארים/ הסמכות/ תעודות. לא מזלזלת בהם בכלל, אבל חושבת שקודם כל חשוב החומר האנושי, החום, היחס בעיקר בגילאים הצעירים אבל גם בגילאים היותר בוגרים. באמת, חשוב יותר מכל תואר או תעודה.

ואשתף אתכם פה במשהו אישי שלי. אני למדתי לתואר 4 שנים. הלימודים נתנו לי הרבה ידע אבל איך להיות גננת למדתי בשטח תוך כדי העבודה עם הילדים. אז תואר/ תעודה/ הסמכה זה חשוב וכבודם במקומם מונח אבל בהחלט יש מעבר וחשוב לראות ולבדוק.

 

טיפ שלישי: יציבות הצוות. לא להתבייש לשאול! כמה זמן הגן קיים? כמה זמן הצוות עובד בגן? לשאול ולבדוק. לא שעל כל איש צוות שעזב צריך לפסול את הגן אבל עם רב הצוות נשאר לאורך זמן, אפשר ללמוד מזה הרבה על הגן.

 

טיפ רביעי: ופה נוגעים בנושא כאוב נוסף. כמות הילדים בקבוצה/ בגן.

אז ככה... מהכיוון האימהי, היינו מאושרים אם על כל ילד היה איש צוות, אך לא כך הם פני הדברים והאמת, טוב שכך.

אני מסכימה שבגילאים הצעירים מאוד (עד גיל שנה) – הטיפול הוא יותר אישי, הרבה יותר אינטנסיבי והיחס צריך להיות בהתאם. 1 ל – 5 זה היחס הנכון לגילאים הללו.

מגיל שנה ועד גיל שנה ושמונה חודשים לערך, אפשר לטפס בזהירות בסולם ולהגיע ליחס של 1 ל – 6.

מגיל שנה ושמונה חודשים ועד לגיל 3 + (וכאן אני שמה את הרגשות האימהיים שלי בצד ומוציאה את הידע והניסיון שלי כגננת) ילדים צריכים את החיקוי, צריכים את הסיטואציות החברתיות, צריכים את המצבים של דחיית סיפוקים על מנת ללמוד ולהתמודד. לא נוכל להיות סביבם 24 שעות ביממה ולפתור להם את כל הבעיות ( וטוב שכך). הם צריכים ללמוד להתמודד הן עם דחיית סיפוקים והן עם תסכולים חברתיים ואחרים.

 

טיפ חמישי: סדר יום מובנה/ גבולות/ הרגלים.

ילדים מרגישים בטוחים יותר כשיש להם גבולות וכשיש מי שמציב את הגבולות. גם העניין של סדר יום מובנה חשוב כי הם יודעים כל הזמן מה הולך להיות. וזה מרגיע, מקנה בטחון.

אז כשאתם שואלים על סדר היום בדקו שאתם מקבלים תשובה החלטית ולא מתחמקת כמו "תלוי איך הם מגיעים בבוקר מהבית" או כל תשובה בסגנון הזה.

 

טיפ שישי: ניקיון והיגיינה. לא! גן לא צריך להיות כמו מוזיאון! אבל הוא צריך להיות נקי ומאורגן. ילדים צריכים שיהיה להם סדר בעיניים. לא הרבה סלסלות של משחקי הרכבה על הרצפה והרבה פאזלים על השולחנות הם הולכים לאיבוד בחוסר סדר הזה. הם צריכים מעט מכל דבר ולשנות להם לעיתים תכופות.

חשוב גם שהילדים ידעו איפה כל דבר צריך להיות.

היגיינה: חייבת להיות! שטיפת ידיים לילדים לפני ואחרי כל ארוחה, החלפת טיטול עם צואה עם כפפות, שטיפת ידיים של הסייעות אחרי כל החלפת טיטול עם צואה למרות הכפפות וכמובן שטיפת ידיים של הסייעות אחרי ההחלפות כולן. שטיפת ידיים של הצוות לפני ההתעסקות עם אוכל. לא להתבייש להיכנס ולבדוק עם השירותים נקיים.

מעבר להיגיינה אני חושבת שזה בסדר להתלכלך בגן וזה חשוב להתנסות בדברים ולהתלכלך בגן אבל חשוב שהילדים ילכו לישון ויחזרו הביתה נקיים.

 

טיפ שביעי: לא פחות חשוב! ההתמודדות של הגננת/ מנהל/ת הגן עם מחלות.

גם בתור אמא וגם בתור גננת אני אומרת ומבטיחה לכם, הם תמיד חולים בזמן הכי לא מתאים, ביום עם הכי הרבה פגישות! ועדיין, קודם כל מדובר בילד חולה שאינו מרגיש טוב וצריך את הפינה שלו וכמובן הוא מדביק אחרים וחוזר חלילה.

פה חשוב להתעכב ולהבין מה מדיניות הגן עם מחלות ואיך הם מתמודדים עם אותם הורים שלא מגיעים לאסוף את ילדיהם תוך זמן סביר, שלא נדבר על המקרים בהם בלילה הילד לא הרגיש טוב, ובבוקר נתנו לו אקמולי כזה או אחר ואחרי שעתיים שלוש הכל חוזר.

 

טיפ שמיני: לחצן מצוקה מחובר לרופא כמענה מיידי ולכוחות ההצלה למיניהן.

 

טיפ תשיעי: תזונה. בגילאים הצעירים חשוב שנחשוף את הילדים לכמה שיותר סוגי אוכל, כמובן כמה שיותר בריאים. זה הזמן הנכון לכך, בגילאים מאוחרים יותר הם כבר פחות מוכנים לנסות ולהתנסות. לכן חשוב לדעת מה התפריט בגן? יש תפריט קבוע? אם לא, האם יש לוח בו מעדכנים על יום מה הילדים אכלו? אוכל מבושל? קייטרינג? מי מכין את האוכל? מבשלת או שלפתע אחת הסייעות הופכת להיות מבשלת ולא פנויה לעבודה עם הילדים? (בכלל חשוב לבדוק שהצוות עסוק רק עם הילדים ולא מקבל במהלך היום תפקידים אחרים). ממתקים? האם בכלל? האם רק בימי הולדת ובימי שישי? האם בכל יום?

 

טיפ עשירי: קשר בין גן לבית. הילד נמצא רב שעות היום בגן. הגילאים הצעירים הם גילאים מלאים בשינויים ומלא בתהליכים. גמילה מטיטולים, גמילה ממוצצים. כל תהליך חייב קשר בין הבית והגן. כמו כן כל שינוי יכול להשפיע על מצב רוח הילד ועל התנהגות הילד , לכן כל שינוי חייב להיות מדווח. הדיווחים יתקיימו רק במידה וקיים קשר בין הגן לבית ולהיפך.

 

ועוד נקודות למחשבה:

* נוחות ופרקטיות הגעה לגן. קרוב לבית? חניה? אם יש עוד אחים לאסוף האם קרוב? האם נח?

* רישיונות לגן. האם פועל הרבה זמן? האם אין סכנת סגירה במהלך השנה?

* חצר הגן - האם בגן יש חצר? החצר בגילאים הללו חשובה להתפתחות המוטורית, החברתית לא פחות מהגן עצמו. האם יש חצר? האם היא חיצונית או מקורה כחלק ממבנה? (האם ילדים רואים אור יום?) ארגז חול. ואני יודעת שיש הרבה אימהות שיכעסו עליי, מאוד חשוב לילדים בגילאים הללו, אבל לשאול ולבדוק האם מנקים אותו? האם מכסים אותו?

* חוגים חיצוניים. נחמד וחשוב. כי טוב להפגיש את הילדים עם עוד דמויות חיצוניות. אבל לא יותר מדיי כי הרי ביום שיש חוג , סדר היום משתנה כי חשוב שהם יהיו בחצר לפני החוג שיוציאו מרץ ואחרי החוג חשוב שיוציאו מרץ ואז לא נשאר זמן לעבודה של הגננת עם הילדים. חשוב לראות שהחוג החיצוני הוא לא משהו שהגננת עושה עם הילדים במהלך היומיום.

* זמינות הגננת. מותר שלגננת יהיו חיים מחוץ לגן. אבל בגלל חשיבות הקשר בין הבית לגן חשוב שהיא תהיה זמינה להורים גם אם זה בשעות מסויימות.

 

הקושי הוא עצום! אבל כאחת שנמצאת הרבה שנים בתחום – יכולה להרגיע. קיימים גם הרבה גנים טובים! צריך לחפש, לשאול ולבדוק.

 

 

ואם אתם צריכים עוד טיפים – עוד ידע או מידע – אני פה בשבילכם.

שיהיה בהצלחה!!

 

 

על הכותבת:
מעיין אטיה - מעיין ההורות
הדרכת הורים וייעוץ שינה
http://mayanhoroot.ofekpoint.com

 


עוד באותו נושא

ליבי מגדלת מפלצת

בספר זה אנו קוראים על ילדה בשם ליבי ועל המפלצת שהיא, כמו ילדים רבים כמוה, מגדלת בתוכה - מפלצת בשם חרדה...

3 כלים להתמודדות עם שיעורי הבית והמבחנים

תקופה של רצף למידה, שיעורי בית ומבחנים היא מאתגרת. הנה כמה כלים שיעזרו לשמור על האווירה ולהתנהל באופן יעיל

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?