גידול ילד בעל בטחון עצמי פעמים רבות מתחיל בבחינה מדוקדקת וכנה שלנו את עצמנו, את האמונות שלנו ואת החוויות והטראומות שאנו סוחבות איתנו עוד מימי הגן. איך עושים את זה כמו שצריך?

אומר לך את זה ישר בפרצוף - זה תלוי בך!

רגע לפני שאת דואגת לילדך עצרי שניה, הסתכלי על עצמך ונסי להבין עד כמה את מרגישה שהביטחון העצמי שלך בריא? עד כמה את מרוצה מעצמך כשאת מסתכלת במראה? עד כמה את מרגישה שלא משנה מה "יפילו" עליך, את תוכלי לצלוח את זה ואפילו לצאת חזקה יותר?

 

אם את רוצה להבין איך לגדל ילד עם ביטחון עצמי בריא חשוב שתביני את רמת הביטחון העצמי שלך כי בין אם תרצי או לא, את מקור האנרגיה של ילדך וכל מה שתעשי או תחשבי יעבור הלאה ויגבש את החשיבה וההתנהלות של ילדיך.

 

מלחיץ, נכון? צודקת. זה המון האחריות.

האחריות שלנו כהורים מתחלקת לשניים: מענה לצרכים פיזיים הכוללים מחסה, הגנה, מזון וכלכלה, ומענה לצרכים רגשיים כמו חום, אהבה, חיבוק, הכלה, הקשבה, למידה ובמילים אחרות טיפוח של ביטחון עצמי.

שני המרכיבים האלה חשובים מאוד לביטחון העצמי של הילד והם בלתי נפרדים בשנים הראשונות לחייו. בד"כ אנחנו מסתדרים מעולה עם החלק הפיסי, כי אנחנו חיים תחת קורת גג ויכולים לספק מזון וכלכלה בסיסיים. הבעיה מתחילה במקום הרגשי, שמבוסס על מחשבות ואמונות שיש לנו מניסיון חיים לא מבוטל. מה שנראה לנו מסוכן ברמה הרגשית יעבור הלאה אל הילד כדי למנוע ממנו חוויות רעות והפוך.

הרי לכל אחת יש מאחוריה משהו כמו 25 שנים של חוויות, ביניהן גם פחות נעימות, ואיך אפשר להעלים אותן כאילו לא היו. כשאנו הופכות לאמהות הרצון האינסטינקטיבי שלנו הוא לשמור ולהגן על ילדנו ולכן כל החוויות האלה מקבלות פתאום משמעות גדולה יותר, כמו נורה אדומה מפני סכנות. ושימי לב שטראומות וחוויות שליליות יכולות להיווצר אצלנו גם כשאנחנו לא יודעות על קיומן.

 

הנה סיפור לדוגמה (מבוסס על סיפור אמיתי):

כשהיית קטנה רצית מאוד לאכול את העוגיות בצנצנת שעמדה על השיש הגבוה. היית יצירתית, לקחת כיסא עלית עליו, נעזרת אולי באיזה מערוך כדי למשוך את הצנצנת אליך. משכת קצת חזק והופ הצנצנת נפלה ונשברה. עוד לפני שהספקת להיבהל ולבכות אבא או אימא שמעו את הנפילה, מיהרו להגיע בריצה ונכנסו להיסטריה שנשמעה בערך ככה: "תראי מה עשית, כמה בלגן שעשית", "פויה, ילדה רעה", "למה את מנהגת לא יפה", "אסור לך להעלות על הכיסא בלי רשות", "השיש הוא רק לגדולים", "מהיום אני לא מרשה לך לגעת בכלום בלי לבקש", "תזהרי לא לזוז שלא תכנס זכוכית לרגל ואז אוי ואבוי", "אין לי כוח לנקות את זה, למה הכל נופל עלי".

 

יש עוד המון דוגמאות, אבל יכול להיות שהתגובה של אחד ההורים השאירה בך טראומה או חוסר חשק לנסות באופן עצמאי דברים נוספים. היום, ממרום גילך, את מבינה שההורים התכוונו לטוב, הם פחדו שתפצעי מהזכוכית והחדירו בך פחד שילדים לא אמורים לגעת בזכוכית, היה להם חשוב שתביני שיש דברים שכדאי לבקש בהם עזרה כי זה קצת קשה לילד קטן. אבל בזמנו כל מה ששמעת היה כמה את בעייתית ואיזה בלגן את עושה. במילים אחרות - השביתו אותך.

 

ברור שאין לנו אפשרות לעצור כל רגע ולנתח כל מילה שאנחנו אומרים לילדים שלנו, במיוחד במצבי חירום בהם עלינו להגיב מיידית, ולפעמים לא נאהב את התגובה שלנו בדיעבד. אבל אנחנו אנושיים וזה לגיטימי לגמרי. השאלה היא איך להתאושש מזה, גם מול הילד.

 

לדבר בגובה עיניים

אחת הדרכים הטובות ביותר היא לתת קרדיט לילדים שלנו.

בערך מגיל שנה הם מבינים כמעט כל מה שאנחנו אומרים להם. הם לא תמיד מסוגלים לעמוד במבחן המציאות בשל עניין של דחית סיפוקים אבל הם לגמרי מבינים ומרגישים.

 

הם יודעים מתי מצב הרוח שלנו ירוד ומתי אנחנו כועסים, הם יודעים מתי אנחנו סבלניים או טרודים. הם פשוט חווים הכל דרכנו ומה שנעביר להם זה מה שהם יכירו ומה שיסגלו לעצמם.

אנחנו הבסיס לקשת הרגשות הראשונית שיכירו ובה ישתמשו הכי הרבה. לכן, חשוב לעזור להם להבין שגם אנחנו בני אדם, לפעמים מגיבים לא כמו שרצינו ועכשיו אנחנו יודעים לחשוב על זה, להבין מה אני כן רוצה אחרת לפעם הבאה ולהתנצל אם צריך.

שיח כזה יכול לתרום מאוד לביטחון העצמי של הילד, כיוון שהוא חווה תהליכים והתפתחויות, הוא לומד להבין שאפשר לשנות ויש הזדמנות נוספת לשנות. הביטחון שלך לעשות ולשנות יעבור אליו.

 

עבודה פנימית (שלעולם אינה נגמרת)

את המודל לחיקוי של ילדך, לכן חשוב שתמיד תהיי עם היד על הדופק לגבי עצמך. זה נקרא עבודה פנימית שוטפת. אל תתביישי לשאול עצמך פעם בשבוע:

"איך עבר לי השבוע?" "האם אני יותר מרוצה או טרודה"? "האם הקדשתי מספיק זמן לעצמי"? "אילו מסרים לדעתי העברתי השבוע לילד שלי"? "מה אני רוצה שיקרה שבוע הבא"?

 

ילד שרואה שבבית שמתעסקים עם רגשות, חווים ומתפתחים ולא בורחים מהם או מדחיקים אותם גדל עם ביטחון עצמי בריא יותר. במקום שאת מרגישה טוב יעבור טוב, במקום שאת מעורערת בו יעבור חשש.

לומר "תהיי מי שאת רוצה להיות" יכול להיות קצת קשה ודורש מאמץ ועבודה אבל כן אומר תכוונני להיות מי שאת רוצה להיות וכל יום תשאלי עצמך אם את בדרך הנכונה. כדי להבין אם את בדרך הנכונה- הסתכלי על ה"מראה" הקטנה שלך בדמות ילדך ותביני.  

הורים מאושרים = ילדים מאושרים. הורים עם ביטחון עצמי בריא = ילדים עם ביטחון עצמי בריא.

 

לעשות זה לא רק לדבר

לסיום, הבנת שלא כדאי לך לאכול ממתקים ולומר לילד שלך שזה עושה חורים בשיניים, ולא כדאי לשחק עם הטלפון כל היום ולומר לו שזה מלא בקרינה עבורו, כי את המודל לחיקוי ומה שתעשי זה מה שיהיה. כן, זה דורש המון עבודה, אבל היא מתגמלת!  

 

 

יש לי עוד המון טיפים לתת לך, יותר ספציפיים וקונקרטיים.

כי ביטחון עצמי כולל בתוכו עולם של התמודדויות כמו: כישלון, קבלת החלטות, סדר עדיפויות, ניהול זמן, דחיינות, הגשמה עצמית, הלקאה עצמית ועוד.

אם את רוצה לשמוע את מוזמנת לדבר איתי ללא עלות.

 

 

על הכותבת:
רינת רחמינוב,
אימון לחיזוק הביטחון העצמי והתפתחות אישית.
טלפון: 052-8316263
למאמרים נוספים בנושא ביטחון עצמי באתר שלי: www.itspossible.co.il
חפשי אותי בפייסבוק: רינת רחמינוב- אימון אישי itspossible


עוד באותו נושא

לשחק עם ילדים - להכין אותם לחיים

למעשה, משחק מעניק לילדים הרבה יותר מסתם הנאה, ולא רק בגיל הרך.

בואו נדבר על הפרעת קשב...

הבן שלך לא סובל מ"קשב וריכוז" אלא פשוט מעדיף משחקי מחשב על ש"ב, או שומו שמיים – קצה קשה לו רגשית עכשיו...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?