אין הבדל, לדעתי, בין חינוך לזהירות בדרכים או לשמירה על הסביבה, לבין הקניית הרגלים פיננסיים נכונים. איך מתרגלים את זה עם הילדים?

אי שם בשנות השמונים של המאה הקודמת, חשקנו – אחיי הקטנים ואני – במחשב. המצב הכלכלי במשפחה היה טוב, ולמרות שהורינו יכלו להרשות לעצמם לרכוש לנו אחד הם הודיעו לנו שאם זה מה שאנחנו רוצים, אנחנו צריכים לחסוך לטובת המטרה. קשה לזכור כמה זמן אספנו את דמי הכיס שלנו וכמה ימי הולדת ביקשנו מכל הדודים כסף ולא מתנות, אבל בסופו של דבר הצלחנו לחסוך כמחצית מהסכום שהיה דרוש וההורים השלימו את היתר.

את השיעור הזה לא שכחנו ועד היום מאמצי החינוך הכלכלי של הורינו נושאים פרי.

 

לפני שהפכנו להורים בעצמנו, סיפרתי לאישי את הסיפור ואמרתי שחשוב לי שגם הילדים שלנו ידעו, בהתבגרותם ובבגרותם, מהי התנהלות כלכלית נבונה.

 

עם לידת הבן הבכור פתחנו תוכנית חסכון על שמו וכשהעוללה הצטרפה למשפחה, כבר נפתחה תוכנית חיסכון לכל ילד של משרד האוצר ואחרי בדיקה והשוואה בחרנו באחד המסלולים. לפעמים נדמה שיש עוד המון זמן עד שהכספים יעמדו לרשותם, אבל כשחושבים על זה, 18 שנים חולפות כהרף עין ובכל הנוגע לחינוך פיננסי וחינוך בכלל, מוטב להתחיל מוקדם מאשר מאוחר.

 

חינוך פיננסי בגיל הרך

קצת קשה להסביר לפעוטות שעדיין לא יודעים לספור יותר מעשר, על חשיבות החיסכון או מהו מקור הכסף, אבל אפשר ללמד אותם דברים בסיסיים. דחיית סיפוקים, למשל, היא תכונה נרכשת, וגם בלי לערוך עליהם את ״ניסוי המרשמלו״ המפורסם, אפשר להשיג את המטרה. כשהקטן מתלווה אלינו לקניות, הוא כבר יודע ש(א) ההורים ידאגו שמה שהוא אוהב יהיה ו(ב) שאם הוא לא ״ינדנד״ ברשימת דרישות אינסופיות, הוא יוכל לבחור צ׳ופר אחד, עדיף כזה שיחלוק בבית עם אחותו ו(ג) אנחנו ההורים, האורים והתומים, נעניק לו אותו בזמן ובמועד – שזה כמעט תמיד מיד אחרי הקניות, אם לא התרחשה ״דרמה״ בדרך.

 

זה לקח לנו חצי שנה ״לאלף״ אותו, אבל כיוון שעדיין מדובר בילד קטן, לפעמים עדיין דרוש הסבר. למה אנחנו לא קונים את כל השוקולד והחטיפים שהוא אוהב? כי אם נעשה זאת לא ישאר לנו כסף ב״תקציב המשפחתי״ למשל לבקר בגן החיות. כשהוא תובע לאכול את זה תכף ומיד, אנחנו מזכירים לו שאת החטיפים אוכלים בבית. הוא מפנים עוד קצת דחיית סיפוקים, ואנחנו ניצלים משברי בייגלה ומריחות שוקולד על הריפוד.

 

אין לי כסף, אין לי

אבל לפעמים הבקשות מגיעות מכיוונים אחרים לגמרי, כמו צעצוע שהוא ראה בגן או בחלון ראווה, ובאותו הרגע אין דבר שהוא רוצה בו יותר. אנחנו לא אומרים לו ״אין לי כסף״, ומעדיפים לתת לו תשובה מלאה, גם אם הסיטואציה תדרדר לילד-צורח-בפומבי. לפעמים זה שיקול כלכלי נטו, כשהכסף שיש אמור לשמש למשהו אחר. לפעמים זו שוב אותה דחיית-הסיפוקים המייגעת (אותו, כן?) שלא כל דבר שהוא רוצה הוא מיד מקבל. ולפעמים זה פשוט משהו שאנחנו ממש לא מוכנים לשתף איתו פעולה מבחינה ערכית.

 

שלא יהיו אי הבנות, אנחנו לא סופר-הורים והילד שלנו (ובקרוב גם הפעוטה בוודאי), לא תמיד מקבל את תשובותינו, אבל אנחנו מזכירים לעצמנו שגם זה בסדר. אנחנו ההורים, הם הילדים, תפקידנו הוא לדאוג לרווחתם בטווח הרחוק והקרוב והם – עד להודעה חדשה – צריכים להקשיב לנו. כן, גם אנחנו מצאנו את עצמנו עם הילד-הצורח-בפומבי לא פעם, אבל החדשות הטובות הן שהוא שכח מה״עלבון הצורב״ עד ארוחת הערב.

 

פסחזון לכל ילד

השלב הבא, והקרוב יותר מפתיחת תוכנית חיסכון לכל ילד, הוא ללמד את הקטנטנים שלנו לחסוך כסף בעצמם. התוכנית היא להעניק להם דמי-כיס בתקציב צנוע החל מכיתה א׳. הכסף הזה, כך החלטנו, לא יהיה מובן מאליו, ויעלה בקנה אחד עם ההתנהגות במרחב המשפחתי והבית-ספרי. ילדים זה שמחה, אבל גם ערימות כלים וכביסה, כך שסביר להניח שבצורה כזו או אחרת הם יצטרכו ללמוד לקחת חלק במטלות הבית כדי לקבל את ״הקצבה השבועית״. גם הכנת שיעורי בית, או בילוי שאינו אך ורק מול מסך, מהווים מבחינתנו תנאי-בסיס.

 

ומה יבחר הילד לעשות עם הכסף והאם נסכים לכל דבר? אין ספק שמדובר בשאלה שנדע להשיב עליה טוב יותר בעוד כמה שנים, אבל התוכנית היא קודם כל לעודד אותו לחסוך. אולי נעשה זאת בעזרת ״חזיר מכוער מחרסינה עם חור שטוח בגב״, כמו בסיפור המפורסם של אתגר קרת, ואולי באמצעות הגדרת מטרות. בתקווה שתכונת דחיית הסיפוקים שאנחנו מקנים לו בשנים אלו תכה שורשים, יהיה לנו ולו קל יותר לתעדף את חלומותיו הגשמיים בהמשך.

 

 

על הכותבת:
שולי הלוי,
אמא לשניים וסטודנטית לכלכלה

 

עוד באותו נושא

דמי חנוכה

בחנוכה יש לנו הזדמנות מצוינת כהורים להסביר לילדים את המשמעות של הכסף, כיצד הוא נוצר והכי חשוב- כיצד להשתמש בו בתבונה

רכישת ספרי לימוד

ההוצאות הכספיות הגבוהות בעונה זו של השנה גורמות למשפחות רבות לחפש דרכים יצירתיות לחיסכון

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?