פרסום חדש של משרד הבריאות מעלה דרישה לנטילת תוסף יוד לנשים בגיל הפוריות ובהריון. כל מה שיש לדעת על המינרל – בכתבה שלפניכם.

פרסום חדש של משרד הבריאות מעלה דרישה לנטילת התוסף יוד גם לנשים בגיל הפוריות ובהריון. מהו מינרל זה, מה תפקידו, מהן ההשלכות לחסר ביוד על הגוף ומהיכן ניתן "להשיגו" במזון או בדרך אחרת?

 

מהו יוד?

יוד הוא מינרל יסוד (כמו למשל ברזל או סידן) שלו תפקידים רבים בגוף האדם וכן בפעילות בלוטת התריס (הקרויה גם בלוטת המגן). מחסור ביוד עלול להשפיע על משקל הגוף, על כמות האנרגיה שלנו, על התיאבון, מצב הרוח, פוריות, ועל מחלות נוספות.

 

80% מצריכת היוד מהתזונה יגיע לבלוטת התריס שם הוא יצטבר וישמש ליצירת ההורמונים T3+T4 המשפיעים על הבלוטה וקשורים לחילוף חומרים, האטה בקצב פעילות הלב, השמנה, דכאון, עצירות, בעיות פוריות, נשירת שיער. מאחר וחלק מהיוד יגיע גם לתהליכים בתאי הדם הלבנים הקשורים למערכת החיסון - חוסר ביוד עלול להביא גם להיחלשותה של המערכת ולהווצרות סוגי סרטן.

 

בפרסום של משרד הבריאות מתחילת 2018 - עולה עדכון להמלצותיו לגבי נטלת תוספי תזונה בקרב נשים הרות ומניקות.

 

בנוסף לתוסף הפופולארי חומצה פולית (vitamin B9) במינון של 400 מק"ג - שתפקידו למנוע מומים מוחיים בעובר, ובנוסף לתוסף הברזל (FE) החיוני למניעת אנמיה של חוסר ברזל בקרב האם והעובר (30 מ"ג), הוסיף משרד הבריאות הנחיות חדשות ומעודכנות לגבי צריכה של ויטמין D ושל יוד. אלו הנחיות חדשות ומשמחות, מעודכנות לפי מחקרים מדעיים וספרות מקצועית עדכנית.

 

שני המינראלים הנוספים הינם "שחקנים" חדשים מבחינת הנחיות משרד הבריאות בקרב נשים הרות ומניקות וחיוניים לצריכה החל משלב תכנון ההריון ועד סיום ההנקה עקב שכיחות עולה של חסרים תזונתיים בקרב אוכלוסייה זאת ועקב החשיבות להתפתחות התקינה שח העובר ושל התינוק היונק לאחר לידתו.

 

אחיות טיפות החלב החלו בעדכון האמהות לגבי הנחיות אלו.

 

המינונים בהמלצת משרד הבריאות:

תוסף ויטמין D- 200-400 יחב"ל (IU). ניתן לצרוך באמצעות טיפות או טבליות ללעיסה/בליעה

תוסף יוד (I)- 150-250 מק"ג- ניתן לצרוך ע"י טבליות.

 

בכדי לקבל די יוד מהמזון יש לצרוך מזונות העשירים ביוד. מאחר והרבה מהמזונות העשירים ביוד אסורים לאכילה לנשים בהריון ונשים אלו עשויות להימנע ממאכלים עשירים בו יש לזכור לתסף על ידי מזונות עשירים אחרים ועל ידי תוסף מזון כמובן.

 

מזונות עשירים ביוד:

מאכלי ופירות ים - כאמור וכידוע אינם מומלצים לנשים בהריון עקב סכנת זיהום

חלב ומוצריו

ביצים

מלח מועשר

אצות ים שונות

בעבר בישראל ובארצות אחרות נהגו להעשיר את המלח התעשייתי והביתי ביוד ובכך לספק מלאי נדרש לאזרחים. מאחר והמלח בעולם (ובישראל בפרט) כבר כמעט ואינו מועשר בלוד כיום(ומאחר והמלצות משרד הבריאות הן גם להפחית בצריכת המלח התעשייתי והביתי) - אחוז ניכר של אזרחים יטה ללקות בחוסר ביוד, ובפרט ילקו בחסר זה נשים בשלבי גיל הפוריות, ההריון וההנקה.

 

בכדי לקבל את הכמות המומלצת על פי הקצובה היומית המומלצת בישראל יש לצרוך את היוד לפי גיל:

גיל שנה עד 8- 90 מק"ג ליום

גיל 9-16- 120 מק"ג ליום

מבוגרים- 150 מק"ג ליום

נשים הרות ונשים מניקות יזדקקו לצריכה גבוהה יותר - 220-290 מק"ג ליום (שילוב של תוזנה+תיסוף) נוסף לצריכת היוד מהמזון יש לזכור שמזונות שונים המכילים ניטרטים (למשל  ירקות ירוקים) עלולים לפגוע בספיגת היוד מהצריכה התזונתית ולפגוע ביעילותה.

 

איתור מחסור במינרל יוד:

מעניין לדעת, שבשונה מבדיקות חסר של ויטמינים ומינראלים אחרים- מחסור ביוד מוגדר לפי כמות היוד בבדיקה של שתן- אם הכמות היא נמוכה מ 100 מק"ג/לליטר שתן- סימן שיש מחסור.

בעבר חשבו שמחסור נפוץ רק בארצות העולם השלישי אולם בשנים האחרונות, מחקרים מראים שגם בעולם המערבי, עקב מחסור בתזונה מאוזנת, אכילה של מזון מתועש  עלול להיווצר חסר במינראל וכמובן שבקרב נשים הירות ומניקות החסר מעמיק אפילו יותר. מאחר ומחסור ביוד אינו מורגש מיידית ואין הרבה מודעות לחסר במינרל זה - עלול להווצר למשך תקופה ארוכה מצב של חוסר בו ואפילו להפוך לחוסר בלתי הפיך.

תמיד יש לזכור שגם מצב הפוך, של צריכת יוד גדולה מדי - עלול להיות מסוכן וליצור תהליך הפוך של בלוטת התריס שגם הוא מהווה בעייה - קצב לב מואץ, תאבון מוגבר מדי, ערנות יתר, חילוף חומרים מהיר מדי וכו‘ לאורך זמן עלולים גם הם לסכן ובדרך כלל יגרמו ממחלה אוטואימונית או אנדוקרינית.

 

השלמת מתן יוד מהמזון:

מזכירה שעודף יוד עלול גם הוא להיות מסוכן ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא/דיאטן בכל מתן שהוא.

 

מזונות ויוד לדוגמא:

100 גר‘ דגי ים- 55 מ"ק"ג יוד – אינו מומלץ לנשים בהריון ע"י משרד הבריאות. יש להתייעץ עם רופא מטפל

100 גר‘ אצות ים - 40 מק"ג יוד- יש להתייעץ עם רופא/דיאטני/ת

1 ביצה מבושלת - 14.5 מק"ג יוד

פרוסת לחם - 10.5 מק"ג יוד

100 גר‘ מוצרי חלב- 14.5 מק"ג יוד

100 גר‘ פירות- 1.5 מק"ג יוד

100 גרם בשר מבושל = 10-30 מק"ג יוד

1  תפו"א אפוי בינוני  = 60 מק"ג יוד

כוס חלב 240 מ"ל  =  56 מק"ג יוד

גרם של מלח הימלאיה = כ 500 מק"ג יוד!

כוס שעועית = 64 מק"ג יוד.

 

 

על הכותבת:
רוני גוטליב,
דיאטנית קליניתBs.c Nutrition  
מנהלת מחלקת הסברה רפואית בחברת פלוריש
Floris.co.il

עוד באותו נושא

מה קורה לגופך בתקופת ההריון?

סוף סוף נכנסת להריון המיוחל שחיכית לו זמן רב, שיהיה במזל טוב.

המים כאמצעי הקלה בצירים ובלידה

מסתבר שמים נמצאו יעילים בהקלה על תחושת הכאב וכן בחיזוק מסוגלותה של האישה בהתמודד עם צירי הלידה.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

שטיח גן ילדים חיות

שטיח רצפה pvc לינולאום עמיד במיוחד מתאים לגני ילדים ומאפשר משחקי חיות שונים (למידת הצלילים, הליכה וכו׳).
גודל 150x250 ס״מ.

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?