בכל בית ספר מוצגת התעודה קצת אחרת, גליון הישגים, גליון ציונים, תעודת הערכה. האם יום חלוקת התעודות הוא יום חג? ואם כן, איך נחגוג אותו?
לא משנה איך נקרא ליום חלוקת התעודות, מה שכן משנה, זה איך נגיב אליו ומה הילדים שלנו מבינים מכך.
אז מה זו תעודה?
מדובר בתיעוד ההישגים, תיעוד נושאי הלימוד וכמה הצליח הילד להבין, ללמוד ולהפנים.
מה זה אומר עליו כאדם? כילד? כלום!
זה מייצג את העשייה וההישגים של הילד, וגם את הקשיים עמם הוא מתמודד ואיפה הוא זקוק לעזרה.
כשאני מדברת עם הורים על העצמת הילד, העלאת הערך העצמי שלו, הבטחון העצמי שלו ותחושת המסוגלות, אין דוגמה טובה יותר מאשר יום קבלת התעודות.
אם אתם חושבים שהילדים נרגשים או חוששים מיום קבלת התעודה, חישבו כיצד אתם, ההורים, מגיבים סביב הנושא. זכרו שהתעודה אינה מעידה על הילד, ובוודאי לא עליכם כהורים. התפקיד שלה הוא לשקף יכולת בלימודים. במה הילד מתקשה ובמה הוא מצליח.
כהורים, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, לומדים עם הילדים, משננים וחוזרים, משלמים על מורים פרטיים במידת הצורך, על חוגי העשרה ועוד... אך אסור לשכוח דבר אחד – על אף שאנחנו אחראים לעשות את תפקידנו בדרך הטובה ביותר, האחריות לתוצאות אינה שלנו! הכישלונות של הילד כמו גם ההצלחות שלו, הם לא שלנו ולא באחריותנו. התעודה מראה לילד את התוצאות של המעשים שלו. לכל מעשה יש תוצאה, וזה לא שונה בעניין הלימודים.
האחריות שלנו כהורים היא לכוון, לתת כלים, לסייע. אבל בסוף, העבודה היא של הילד והתוצאה, גם היא שלו. ושלו בלבד.
אם ילמד וישקיע – יצליח. לא ילמד – הוא עשוי להיכשל.
אין פה מקום להעניש או לחלק מתנות ופרסים. הילד "נענש" מספיק כאשר נכשל וזוכה "בפרס" כאשר מצליח.
בואו נזכור שהילדים הללו הם הילדים שלנו. ההישגים שלהם בלימודים לא משנים אותם בעינינו. זכרו לומר להם במה הם טובים. לחזק את החיובי. להאיר את נקודות החוזקה ואת ההצלחות, ולו הקטנות ביותר.
אנחנו זורעים את הזרעים ומדשנים את האדמה בה הם צומחים, אנחנו משקים אותה יום יום מרגע שהם נולדים לאורך כל השנים. אם נאיר את ההישגים, את ההצלחות, את ההתנהגות הנהדרת, החברים הנהדרים שהם יודעים להיות, היכולות המדהימות, הנתינה והעזרה לזולת – לכיוון הזה הם יצמחו.
בחרו להאיר תמיד את הצד החיובי. צמחים זקוקים לאור. הילדים שלכם זקוקים לכם שתאירו את הצד הטוב שלהם כדי שידעו לאן לפנות.
את פירות הצמיחה תקטפו בכל שנה מחדש....
חג תעודות (ט"ו בשבט) שמח.
על הכותבת:
אילנה כהנא
יועצת ומנחת הורים לגיל הרך (2-9)
הורות באחריות – יעוץ והדרכת הורים
http://www.atar.co/ilanacahana
עוד באותו נושא
קראתי את המאמר החשוב "האם אפשר לגדל ילד חסין מחרם חברתי?" שהחלטת להביא לפתחנו, אז ראשית תודה על היוזמה הברוכה והחשובה.
כאמא לילד בן 3 הנושא עדיין לא מונח על שלחני, אך כמו שמצוין במאמר, כל הורה חושש מהיום בו יגלה שהתופעה הגיעה לביתו.
עם זאת, חשוב לי לתת פידבק שהמאמר אמנם מציף את הנושא אך ממש לא מציג פתרונות. הנקודה היחידה שמועלית בו היא כיצד למנוע ׳השתקה׳ ולעודד דיווח.
אך מה קורה במצבים בהם ההורה כבר מודע לחרם? זה הנושא המעניין באמת ואין אליו שום התייחסות, מה שגורם לאכזבה כלשהי מקריאת המאמר.
הייתי שמחה מאוד לקבל הצעות פרקטיות לדרכי פעולה המומלצות להורים.
ההבחנה בין דיווח להלשנה נראית לי חשובה אך וודאי לא עיקרית.
תודה רבה
ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!
התגובות שלכם ...