מדע האסטרונומיה הוא אחד מהמרתקים שבתחומי המדע, אך לצערנו, גם אחד המסובכים שבהם. ועם זאת, כמעט ואין ילד שאינו חושק לחקור את התחום המעניין הזה, לצפות על הכוכבים ולנפץ את אחד מסודותיה המרתקים ביותר של הבריאה – החלל.

5 רעיונות לפעילויות אסטרונומיות עם ילדים

בפסקאות הבאות תמצאו חמישה שיעורים ופעילויות אסטרונומיות לעשות עם הילדים, את רובן מומלץ לערוך תחת כיפת השמיים, בין אם בזמן טיול בטבע או בחצר שליד הבית. אם אפשרות כזו אינה קיימת, גם דיון בנושא יכול לעשות את העבודה.

 

אז בואו נתחיל עם השאלה הכי בסיסית, שתיתן לנו פרופורציות, לפני שנצלול לתוך העניינים...

צילום: גלעד דיאמנט

1. כמה רחוקים הכוכבים?

לא פעם אנו שומעים מסביבנו שלאור של הכוכבים לוקח שנים להגיע אלינו ולכן אנו רואים אותם כפי שהיו לפני שנים רבות. אך מה ההסבר לתופעה הזאת? וכיצד מסבירים אותה לילד? אחד המחסומים הפסיכולוגיים הכי קשים אצל ילדים שמתחילים ללמוד מדע הוא ההבנה שגם למונחים "מעורפלים" כמו אור, וקול, יש מהירות, בדיוק כמו לכל אובייקט אחר.

כדי להתגבר על המחסום הזה, אפשר לעשות ניסוי פשוט ומוכר עם מהירות הקול ולהדגים לילד את המשמעות של הד, בין אם במערה סגורה או בין אם בטבע, מול הר גדול. כאשר הילד מבחין בעובדה שלקול לוקח זמן לפגוע בעצם המחזיר ולחזור אליו, הוא יוכל להשליך עובדה זאת גם על האור.

אם כך, מה ההבדל בין האור לבין הקול? פשוט מאוד. האור הרבה הרבה יותר מהיר. הוא כל כך מהיר, שאפילו מדענים שניסו למדוד את המהירות שלו בעזרת מכשירים עדינים לפני כמה עשרות שנים - נכשלו. בעצם, האור מסוגל להקיף את כדור הארץ 7 פעמים בשנייה, או במילים אחרות, מרחק של 300,000 קילומטר בשנייה.

ברגע שהנקודה הזאת מובנת, אפשר להתקדם הלאה.

מתחילים ממה שמוכר לנו ביותר - השמש, היא אמנם רחוקה מכדור הארץ, אך ביחס לכוכבים, היא קרובה מאוד, שהרי כדור הארץ סובב סביבה. לאור המגיע מהשמש לוקח 8 דקות להגיע לכדור הארץ. אם כך, המרחק של כדור הארץ מהשמש הוא "8 דקות אור". כיצד דקה הפכה ליחידת מרחק?

כפי שאמרנו, אור, מציין מהירות (מהירות האור) ולכן המונח "8 דקות אור" מציין מכפלה של זמן במהירות, והתוצאה היא, מרחק.

בדומה לכך, "שנת אור" היא יחידת מרחק. המרחק שלוקח לאור (שנע במהירות האור) לעבור בשנה. כמה זה? כבר אמרנו שהאור מסוגל להקיף את כדור הארץ 7 פעמים בשנייה אחת, אם כך המרחק שהאור יכול לעבור במהירות כזאת בשנה שלמה הוא גדול מאוד(ומכאן הביטוי "מרחק אסטרונומי").

הכוכב הכי קרוב לכדור הארץ נמצא במרחק של למעלה מ4 שנות אור, ויש כוכבים בשדה ראייתנו שנמצאים במרחקים של אלפי שנות אור. לאור לוקח כך כל הרבה זמן להגיע מכוכבים אלו, שאין באפשרותנו לדעת אם הם קיימים בהווה או שכבר נעלמו מזמן.

 

2. כיצד למצוא את כוכב הצפון?

כוכב הצפון הוא כוכב "שבת" שמייצר את האור שלו בעצמו בדומה לשאר כוכבי השבת. בנוסף, הוא לא גדול בצורה יוצאת דופן ולא מרשים או יוצא מן הכלל, אם כך מה מיוחד בו שאנשים מרבים לדבר עליו?

עובדת הימצאותו בדיוק מעל הקוטב הצפוני של כדור הארץ הופכת אותו למיוחד. עובדה זאת מולידה גם את העובדה שבשונה משאר הכוכבים, כוכב הצפון אינו משנה את מיקומו בשמיים עם סיבוב כדור הארץ. עובדה זאת מאפשרת לנו להסתמך עליו כעל עוגן בטוח לניווט, ולהגיע ממנו לשאר הכוכבים בשמיים.

כדי לערוך צפייה בכוכבים צריך כמובן - לצאת החוצה. מומלץ לקבוע צפייה בכוכבים בלילה לא מעונן, הרחק מאורות עיר גדולה, כדי למנוע זיהום אור כמה שאפשר. בנוסף, רצוי להצטייד בכיסאות נוחים עם משענת לגב.

בתור התחלה מומלץ להצטייד במצפן כדי למצוא את כוכב הצפון ביתר קלות. בהמשך, לא אחרי הרבה זמן, תוכלו לזהות אותו במבט חטוף בשמיים.

השיטה הכי בטוחה ומדויקת למציאת כוכב הצפון היא בעזרת הדובה הגדולה (או העגלה הגדולה) וקסיופיאה. מדובר בשתי קבוצות כוכבים מהבולטות ביותר בשמי הצפון. היתרון בשימוש בקבוצות אלו הוא העובדה כי כאשר אחת הקבוצות תהיה בשקיעה ( כלומר, מתחת לאופק, מחוץ לשדה הראייה) הקבוצה האחרת בוודאות תהייה בשדה הראייה. כך תמיד נוכל להסתמך לפחות על אחת מהן.

הדובה הגדולה - מהקבוצות הגדולות בשמיים. לצערנו, לא נוכל לראות את כל הדובה בגלל שהכוכבים בגפיים של הדמות אינם מספיק בהירים. המראה שכן נראה יתן את הרושם של "עגלת קניות", וכך נזהה את הקבוצה בשמיים.

קסיופיאה - קבוצה זאת מפורסמת בזכות הדמיון שלה לאות W באנגלית.

כוכב הצפון יהיה ממוקם בין שתי קבוצות אלו, ויהיה הכוכב היחיד הבהיר בין שניהן. יש לזכור, שאמנם אנו מכירים את כוכב הצפון בתור כוכב בודד, אך גם הוא חלק מקבוצת כוכבים שנקראת "הדובה הקטנה" והוא מהווה את קצה זנבה של הדובה.

 

3. מהם שביטים, אסטרואידים ומטאורים ומתי אפשר לצפות בהם?

למעשה, הרבה אנשים מתבלבלים בין השלושה, וזאת הזדמנות מצויינת לעשות קצת סדר.

אסטרואידים הם גופים סלעיים שנעים מסביב לשמש במסלול קבוע, בדיוק כמו כדור הארץ. לצפייה באסטרואידים יש להתעדכן במידע אמין ביותר לגבי מיקומם בזמן אמת, ולהיעזר בטלסקופ.

שביטים גם כן מקיפים את השמש, אך כאשר מתקרבים אליה, הרכבם המיוחד בהשפעת השמש גורם להם להצמיח זנב מרהיב. לאחר שהשביטים מתרחקים מהשמש הם חוזרים לשוליים הקרירים של מערכת השמש וחוזרים לבקר בדרך כלל רק אחרי שנים רבות.

מטאורים מספרים סיפור אחר לגמרי. מדובר בעננים של אבנים וגרגירי אבק שמעופפים להם בחלקים הפנימיים של מערכת השמש. בדרך כלל ענן כזה נוצר משובל של שביט שפקד את האזור. כמה פעמים בשנה, כדור הארץ עובר דרך אותם עננים תוך כדי הסיבוב סביב השמש.

החומר בעננים לא יכול לכבידה של כדור הארץ, ואנחנו רואים את התופעה כ"כוכבים נופלים", וזאת עקב בעירה שנגרמת כתוצאה מהחיכוך של החלקיקים שנושרים, עם האוויר באטמוספירת כדור הארץ. אין ספק שתופעת המטאורים או "הכוכבים הנופלים" היא הזמינה ביותר, ואפשר לצפות בה בכל לילה. אפשר כמובן גם להתעדכן באתר מועדון האסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב בתאריכים של מטרים יותר רציניים שמאפשרים לצפות בעשרות עד מאות מטאורים בשעה.

 

4. לראות את שביל החלב

שביל החלב, כידוע, הוא שמה של הגלקסיה שאנו נמצאים בה. לנוכח עובדה זאת הרבה אנשים לא מבינים כיצד אנו מסוגלים לראות את שביל החלב אם אנו חלק ממנו.

גלקסיית שביל החלב מכילה כ200 מליארד כוכבים, אך המיוחד בה הוא המבנה שלה, שמאפשר לנו גם להיות חלק ממנה וגם לצפות בה בו זמנית.

הגלקסייה בנויה בצורת ספירלה מרובת זרועות כשריכוז הכוכבים הרציני נמצא במרכזה, וכל הזרועות סובבים סביב מרכז הגלקסייה. מערכת השמש בה כדור הארץ, נמצאת על זרוע "אוריון", בחלקה הפנימי של הזרוע. במילים אחרות, כאשר אנו מביטים לשמיים, אנו מביטים אל עבר מרכז הגלקסייה, בעוד אנו נמצאים בשולייה.

החיסרון הגדול שבצפייה בשביל החלב, הוא העבודה שנצטרך לילה נורא חשוך כדי להבחין בתוואי שלו. כל מי שבילה לילה במדבר מכיר היטב את השובל הלבן העמום שנפרש לאורך כל השמיים. בעזרת מעט דמיון וסבלנות, נוכל ממש לראות כיצד אנו מביטים במרכזה של עיר גלקטית עצומה בעוד אנו נמצאים בשוליה.

לחדי האבחנה מבינכם יהיה קל לראות שהשובל הלבן אינו אחיד. באזור קבוצת הכוכבים "קשת" נראה את השובל לבן ובולט ביותר - אינדיקציה למיקום מרכז הגלקסייה. כמו כן, נוכל לזהות "חורים אפלים" רבים לאורך כל הכתם הלבן - רמזים לענני חומר בין כוכבי שחוסמים את קרינת הכוכבים. ללא ספק, זאת התצפית המועדפת עלי ברשימה.

 

5. לראות את עצמנו

התצפיות שסקרנו עד כה עסקו בתופעות ומבנים שקיימים בטבע, אך חשוב לזכור שבמהלך עשרות השנים האחרונות, גם האדם התחיל להיות חלק מהנוף החללי, וכן, גם הוא טבע את חותמו שם.

כולנו יודעים על קיומם של לוויינים מלאכותיים, רכבים חלליים שיצר האדם במטרה לספק שירותי ניווט, תקשורת, ריגול, ומחקר.

הלוויינים, בדומה לירח, מסתובבים מסביב לכדור הארץ במסלול קבוע. הם אינם עושים שימוש במנועים, וניצול חכם של חוקים פיזיקליים אחראי להישארותם במסלול קבוע מסביב לכדור הארץ. את האנרגיה שהם מוציאים על פעילות המכשירים האלקטרוניים בהם הם מצוידים, הם קולטים בדרך כלל מהשמש.

למרות גדלם היחסית קטן של הלוויינים (חלקם קטנים מרכב משפחתי) ניתן לצפות בהם בקלות מכדור הארץ. מעט אחרי השקיעה ומעט לפני הזריחה הלוויינים משמשים כמראות ענק שמחזירות את אור השמש השוקעת/זורחת. בשעות אלו ניתן לראות אותם משייטים להם בשמיים כנקודות זעירות וזריזות הנעות בקו ישר כפלס.

בעזרת תוכנות מיוחדות ואפליקציות חכמות ניתן לקבל מידע בזמן אמת אודות מיקומם של הלוויינים המפורסמים והגדולים כגון "תחנת החלל הבינלאומית".

 

סקרנו עד כה מספר פעילויות שיכולות להקפיץ את ההיכרות של ילדיכם (ושלכם!) עם חווית האסטרונומיה בכמה רמות.

 

אני יותר מממליץ להשקיע בפעילויות, בין אם לבחור מקום מתאים לתצפית, ולא להסתפק במבט חטוף מחלון הבית, ובין אם להצטייד במפת כוכבים בסיסית או באפליקציות חכמות שיקלו בחיפושים אחר עצמים. (בעזרת האפליקציה Night sky lite תוכלו לקבל מפה מפורטת של קבוצות הכוכבים שתתלבש על תצוגת המצלמה של הסמארטפון שלכם).

 

 

באיחולי לילה נעים, בהיר ומלא בכוכבים!

 

 

על הכותב:
רון גולן
אתר הטלסקופים לילדים - My First Telescope
http://myfirsttelescope.com

 

 


עוד באותו נושא

שוב גשם בשבת? מערת הנטיפים!

אז הגענו לתקופה הזאת... חושבים, רוצים, מתכננים, קמים בשבת בבוקר והופ! הרצפה רטובה, השמיים אפורים...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!