בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגדלה של הפרטה במערכת החינוך. שירותים רבים אינם מסופקים ישירות אלא באמצעות ספקים פרטיים, לא תמיד בידיעת ההורים

משרד החינוך מקבל שירותים רבים מגופים וספקים חיצוניים. חלקם מקושרים למשרד החינוך באמצעות חוזים חסויים, אחרים באו עם יוזמה פרטית משלהם וחלקם פועלים לאחר זכייה במכרז.

 

איך אמורים לפעול (או מהי שיטת המכרזים)?

מכרזים הם דרכה של המערכת למקסם את יחסי העלות-תועלת. משרד החינוך מגדיר את הצורך וכיצד יש למלאו, וחברות שונות מציעות את שירותיהן בהתאם. כך למשל, המסע לפולין, המיועד לתלמידי כיתות יא‘-יב‘ שרוצים בכך, כאשר עלויות המסע מוטלות על כתפי ההורים. עד לשנת 2016 ספקי המסע לפולין גבו מחירים גבוהים מאד מההורים, כאשר העלות הממוצעת לתלמיד עמדה על מעל 6000 ₪. בעקבות לחץ ציבורי להורדת העלויות, משרד החינוך הוציא מכרז שמטרתו הייתה להוזיל את עלויות המסע לפולין.

במכרז מפורטים תנאי מינימום לגבי הסעיפים השונים בהם הספקים אמורים לעמוד. במקרה של המסע לפולין נקבע כי על הספקים לאפשר מסע בן 7 או 8 ימים לפולין בלבד, עבור 2-4 אוטובוסים כאשר בכל אוטובוס יש בין 40-50 אנשים. המסמכים המפרטים את תנאי המכרז מפורסמים באמצעי התקשורת השונים וניתנים לרכישה על ידי הספקים השונים. במכרז זה זכתה חברת מרמנת.

לאחר הרכישה, על הספקים לענות על תנאי המכרז ולפרט את הצעתם. הפירוט אינו כולל רק הצעה כספית אלא גם נתונים לגבי איכות השירות המוצע, תנאיו, כמות הניסיון והידע שישנם לחברה המבצעת וכיוצא בזה. לאחר שמתקיים תהליך של שאלות הבהרה ומתן תשובות משרד החינוך מאשר את הספקים שעמדו בתנאי המכרז ובתאריכיו ונתנו את ההצעות הטובות ביותר. ההצעה הטובה ביותר אינה בהכרח הזולה ביותר - מדובר בשקלול מגוון רחב של גורמים שכוללים, מלבד המחיר, גם את השירות המוצע, איכותו, וניסיון החברה.

ברגע שמתקבלת החלטה, תוצאות המכרז מפורסמות. הספקים יכולים לעיין בהצעה הזוכה וכן בסיבות שבגינן הצעתם לא התקבלה.

 

מה קורה בפועל?

בפועל ישנן תכניות רבות שאינן מתקבלות דרך מכרזים אלא דרך התקשרויות, לעתים חסויות, בין משרד החינוך וחברות או עמותות שונות. לעתים העמותה מפעילה מכרזים משלה עצמה כדי להשיג ספקי משנה. דוגמה טובה לכך היא העמותה לתפנית בחינוך מטעמה של קרן רש"י שקיבלה ממשרד החינוך את  הזכות לתפעל את תוכנית הארוחה היומית לתלמידים זכאים. במקרה זה, הוצאת המכרז לספקים עצמם מבוצעת לא ישירות על ידי משרד החינוך אלא על ידי הקרן.

במקרים אחרים יש התקשרויות בין חברות, לפעמים חברות פרטיות מסחריות, הבאות עם הצעות שונות למשרד החינוך ומקבלות אישור להפעלת תכניות שונות. חלק מתוכניות אלו מיועדות לכלל מערכת החינוך וחלקן מיועדות ליישום באזורים נקודתיים. בחלק מהמקרים גם כאשר התוכניות מיועדות לכאורה לכלל המערכת, בפועל הנהנים מקיומה שייכים לאזורים מסוימים כיוון שלא תמיד הסבסוד או המימון הם מלאים אלא למעשה מסתמכים על השלמת מימון מטעם המועצה האזורית, בית הספר או ההורים עצמם. תכניות להשלמת חינוך או להעשרת תלמידים מצטיינים, לדוגמה, לכאורה פתוחות בפני כל מוסד חינוכי אולם כתוצאה מאופן המימון החלקי בידי משרד החינוך, נוצר מצב בו באזורים מסוימים לא נותר די כסף למועצות המקומיות ולהורים לממן את תכניות המצטיינים לאחר הפעלת תכניות השלמת חינוך. כתוצאה מכך, גם כאשר התוכנית מלכתחילה נוצרה עם כוונות של הקטנת פערים ומתן הזדמנויות לשכבות מוחלשות, בפועל דווקא האזורים החזקים הם אלו שזוכים לחיזוק ופערי החינוך גדלים.

 

איזה מהשירותים הוצעו במכרזים?

רבים מהשירותים הניתנים היום המזוהים עם משרד החינוך ניתנים למעשה על ידי גופים חיצונים. המסע לפולין, שירותי בריאות לתלמידים, ארגון צהרונים, קייטנות או ארוחות בבתי הספר - כולם ניתנים על-ידי גורמים חיצוניים למערכת החינוך. בנוסף, חלק מתכניות הלימודים מועבר על ידי חברות פרטיות: תכניות העשרה והשלמה, תמיכה בתלמידים חלשים ובמצטיינים, נושאי לימוד מסוימים המועברים על ידי גופים חיצוניים (תזונה נכונה, חינוך לזהירות בדרכים, קבלת השונה ועוד). בתי ספר רבים מפעילים תוכניות חיצוניות כאלה על מנת לקבל תמיכה כספית נוספת ממשרד החינוך.

 

האחריות עוברת להורים

כאשר כל כך הרבה גופים חיצוניים מעורבים בחינוך בבתי הספר עם פיקוח מועט יחסית, האחריות לדעת מי עומד מאחורי תכניות הלימוד השונות, להבין מה הגופים השונים יכולים לספק, מה האינטרסים שלהם, ולבדוק האם הם מספקים את השירותים המובטחים ומה השפעותיהם על הילדים – עוברת אל כתפי ההורים.

דרך אחת להבין מי מעורב היא לבדוק את פלטפורמת המכרזים במשרד החינוך. לעתים תידרש פעולת המשך על ידי בדיקת המכרזים שהוציא הגוף הזוכה. כיוון שעומק הפעילות של גופים חיצוניים בבתי הספר הוא נרחב מאד, כדאי להיות בקשר עם הנהלת בית הספר ולקבל דיווח ישיר מההנהלה לגבי תכניות שונות המופעלות בבתי הספר, ובדרך לברר מי הם הגופים השונים המפעילים כל תוכנית ותוכנית.

 

להפרטה במשרד החינוך יש היבטים חיוביים: החל מתקצוב נוסף המגיע מגורמים חיצוניים, עובר בהתמקצעות בתחום בו ניתן השירות וכלה בהגברת התחרות. לצד היבטים אלו, חשוב לשמור על רמת פיקוח נאותה, חובה שנופלת בעיקר על ההורים. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי ברמת השקיפות של תהליכי ההפרטה השונים, מה שמאפשר לפחות תהליך בדיקה מהיר לאותם הורים המבקשים לדעת מי אותם גופים פרטיים שיש להם נגיעה בחיי ילדיהם.

 

 

על הכותבת:
רותי זילברברג,
בעלת תארים במדעי המחשב, ספרות אנגלית ופסיכולוגיה, מתכנתת בדימוס, חובבת גאדג‘טים ואמא לשניים.

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?