השבוע ישבתי עם דינה, לקוחה וותיקה שלי, שסיפרה שהיא מוטרדת מאוד מחג החנוכה המתקרב. "יש ביני לבין הגרוש שלי הבדלי גישות מהותיים", היא מספרת, "בכל הנוגע למה מותר ומה אסור לילדים"...

"יש ביני לבין הגרוש שלי הבדלי גישות מהותיים", סיפרה דינה, "בכל הנוגע למה מותר ומה אסור לילדים. למשל בעניין הסופגניות... אני דוגלת באורח חיים בריא", המשיכה, "ובהגבלת כמויות הסוכר שהילדים צורכים, ואם אפשר היה לדלג לגמרי על חנוכה הייתי שמחה", היא חייכה בזווית הפה, "אבל מוטי, הוא בעד לתת לילדים מה שהם רוצים. הוא ממש לא מכיר את המילה לא! אז מה אני אמורה לעשות? להדריך את הילדים שגם כשהם אצל אבא אני לא מסכימה שיאכלו יותר מסופגניה אחת? לדבר עם מוטי ישירות? הוא עוד יכול לעשות לי דווקא ואז בכלל הילד הקטן כבר ימנף את זה לסחוט ממני וויתורים אחרים בהמשך, ויאיים שאם לא אתן לו מה שהוא מבקש אז הוא "ילך לאבא" כמו שאמר לי לתדהמתי בחופש הגדול, כשלא הסכמתי שילכו לים ביום שרב לוהט...".

 

ברור לנו שהסופגניות וגם הבילוי בים, הן רק שתי דוגמאות מיני רבות שממחישות את הדילמות עימן מתמודדים הורים בכלל והורים גרושים בפרט. כשיש לילד שני בתים וכל אחד מההורים הינו יחידה עצמאית משל עצמה, כל הורה מחנך את הילד לפי ראות עיניו ולפי תפיסת עולמו.

 

ילדים מזהים מהר מתי ניתן לסחוט "הטבות" מהורה אחד, ולעשות מניפולציות רגשיות על ההורה השני. כשהם מבינים שאצל אבא מותר משהו שאמא אוסרת ולהיפך, הם עלולים לנצל את הבמה לתועלתם, כי הרי הם בסך הכל ילדים, שרוצים בתום לב להשיג את מבוקשם, ו"אם אבא לא מסכים אז ננסה אצל אמא, מה כבר יכול לקרות...".

 

כדי להימנע ממצבים כאלו חשוב לשמור על כמה כללים וככל שההורים יתאמו עמדות מראש ביניהם ויציגו חזית משותפת ואחידה ככל שניתן, כך הילדים ילמדו במהירות, שהמניפולציות הרגשיות לא עובדות, ויקיימו את הכללים של כל אחד מההורים כאשר הם עימו.

 

הנה כמה טיפים להתנהלות הורית נכונה אחרי הגירושין:

  • השתדלו לזהות מראש (לפני שהעניין הפך לריב רציני) את הנושאים בהם יש הבדלי גישות משמעותיים ביניכם להורה השני.

 

  • זמו שיחה ישירה מול ההורה השני כדי לדבר על הבדלי ההשקפה ביניכם. זכרו שכל אחד מכם רוצה בטובת הילד, לפי ראות עיניו הסובייקטיבית. אמרו זאת לצד השני כבר בראשית השיחה, הצד השני ישמח לשמוע שלא יזמתם שיחה כדי "לקטול" את דרכי החינוך שלו, אלא כדי לדבר על פערי הגישות מתוך הבנה כי שניכם רוצים בטובת הילדים המשותפים.

 

  • אין סיכוי לקיים שיחה על ידי פגישה בה תשבו יחד? עשו זאת טלפונית. גם זה לא לגמרי עובד עבורכם? השתמשו במיילים או הודעות סמס. עשו הכל למצוא את הדרך לתאם מול ההורה השני עמדות, עדיף תיאום בהודעות סמס מאשר לא לתאם כלל...

 

  • ככל שלא תצליחו ליישר קו לגישה אחת אחידה לפי שיטתו של אחד מכם, עשו מאמצים לצמצם את הפערים על ידי החלטה משותפת עם ההורה השני על "גישת אמצע" - בין "אכילת סופגניות ללא הגבלה" לבין "אי אכילת סופגניות בכלל"- ניתן להסכים על הגבלת מספר הסופגניות שיאכלו הילדים, ואולי גם להסכים על כך שיהיו אלו סופגניות קטנות ולא אלו הענקיות נוטפות הריבה; אם ההורה "אוהב הים" ממש לא מוכן לוותר על בילוי זה גם ביום שרבי, אפשר להסכים על כך שהגעה לים תהיה רק החל משעות הערב המוקדמות בהן השמש כבר פחות חמה, עם כובע על הראש, ולאחר התמרחות בקרם בעל מקדם הגנה גבוה; אם הורה אחד מאפשר לילדים יותר עצמאות מההורה השני, שלדידו הילדים עדיין צעירים מכדי להתנהל לבד - נסו להגדיר ולהסכים על מספר נושאים שהינם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" ובהם לא תהיה לילדים עצמאות אצל אף אחד מההורים, והגדירו גם באילו נושאים כל הורה יקבע בביתו את מידת העצמאות של הילדים. כשהילד יגיד אבל אבא מרשה לי בבית לשו ענו לו זה בסדר שאבא ממרשה, כל הורה מחליט בבית שלו איך מתנהגים, וזה בסדר שאצל באב מותר לך דבר שאצלי אסור. תשובה כזו, שתינתן בעקביות לילד, תמנע וויכוחים מולכם, וגם תפחית את המניפולציות של הילד עליכם במצבים בהם ייענה על ידכם בשלילה לבקשה כלשהי שלו.

 

  • הימנעו מלערב את הילד במחלוקת הקיימת ביניכם לבין ההורה השני. גם אם אתם בטוחים שהילד יצדד בגישתכם - אין בעירוב הילד בעניין שום דבר שעולה בקנה אחד עם טובתו! נהפוך הוא - הילד עלול לחוות את המצב כקונפליקט נאמנות בינו לבין אחד מההורים, ואם הילד יהיה עד להתעצמות הסכסוך ביניכם על רקע מחלוקת הקשורה בו- עלולים להתעורר בו רגשות אשם, או להבדיל- כעסים, סחטנות רגשית וכיוצא בזאת.

 

  • מחקרים הוכיחו כי עוצמת סכסוך זוגי גבוהה, שווה בהכרח לסיכוי גבוה למשבר חריף אצל הילד עד רמת בעיות דיכאון ובעיות התנהגותיות קשות. לכן ברור לכם כי שום טוב לא יצמח מלנהל את הוויכוחים מעל ראשו של הילד, או בטלפון כשהוא בטווח שמיעה מכם, וגם לא באנגלית (או שפה זרה אחרת) כדי ש"הוא לא יבין"- ילדים מייד קולטים שמדברים עליהם, וגם אם לא יבינו בדיוק על מה מדובר, מספיקה התחושה השלילית הנלווית להבנה שהם מרכז הוויכוח בין אמא ואבא, כדי להעציב אותם, עד כדי לצלק את נפשם.

 

  • גם אם מסתבר שאין סיכוי להגיע להסכמה בנושא השנוי במחלוקת, אל תדברו באופן שלילי על ההורה השני באוזני הילדים, בתקווה שהילד יעשה את העבודה עבורכם ויצביע ברגליים כשהוא אצל אבא/אמא. גישה כזו הינה הרסנית עבור הילד. ילדים אף פעם לא רוצים לעמוד בתווך בין הוריהם, הם לא רוצים לנקוט עמדה, והם לא רוצים לשמוע כמה ש"אבא הוא רע" כי הוא לא מרשה דבר כזה או אחר, או כמה "אמא לא מבינה כלום" ולכן היא לא הסכימה להם לקנות את מה שביקשו...

 

  • ובכל מקרה - אל תתנו לילד להחליט ולשפוט! אסור להפוך את הילד לשופט בוויכוחים שבין ההורים. בעת גירושין הילדים עוברים תקופה קשה וטלטלה עצומה בחייהם, והדבר יוסיף על המתח בו הם מצויים. כאמור, ככל שתהליך הגירושין הוא לוחמני יותר, כך השפעותיו על הילד הן חמורות יותר ועמוקות. גם אחרי שהתגרשתם והמגורים הופרדו, מערכת היחסים שלכם עם ההורה השני משפיעה על הילד- שקולט הכל, כמעט שום דבר לא חומק מהרדאר הרגיש של הילדים! לכן, כל ויכוח, מחלוקת, שיחה קולנית עם ההורה השני- נחרטים בזיכרונו של הילד ונצרבים אצלו בתודעה. אתם המודל שלו לזוגיות וליחסים וזה מה שהוא ילמד. זכרו זאת ולמדו אותו שניתן ליישב סכסוכים בצורה של הידברות המכבדת את רצונותיו המנוגדים של כל אחד מהצדדים.

 

 

בברכת חג חנוכה שמח וטעים!

 

 

על הכותבת:
עידית אלפנדרי-מאיר,
עורכת דין ומגשרת לדיני משפחה וגירושין,
בעלת ניסיון של מעל 12 שנים בתחום
אתר www.gishur-acher.com , פייסבוק www.facebook.com/IditAlfandariMeirLawOffice

 


עוד באותו נושא

חבר, אבל אחר: חשיבות השילוב במסגרות החינוכיות

לאחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר לפעילויות וקמפיינים שמטרתם לשלב אנשים עם מוגבלויות בחברה. פרסומות...

ילד שגדל עם גבולות יהיה אדם מאושר יותר!

מרצון לשמח את הילדים אנחנו קונים להם, לוקחים אותם, מוותרים להם ונמנעים מלהציב גבול... אבל ההשפעה הרסנית...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?