מי מתנגד לביטול חזקת גיל הרך ומדוע? טובת הילדים כסיפור כיסוי למאבקי שליטה וכסף.

בשבוע שעבר היה סוער במיוחד במשכן הכנסת, כאשר הצעת החוק של יואב קיש וגילה גמליאל הקרויה "חוק הורים וילדים" ושנועדה לתקן עוול היסטורי עתיק משנת 1962 ולבטל את חוק "חזקת הגיל הרך" נפלה כאשר האופוזיציה גברה על חודו של קול תוך צהלות שמחה יוצאות דופן של חברות הכנסת כאילו זה עתה זכו באירווזיון או במונדיאל.

 

מי מתנגד לביטול חזקת גיל הרך (המעניק משמורת אוטומטית לאם)? לכל אחד יש את הסיבות שלו, ולאחר שחוק הורים וילדים עבר ועדת שרים לעניני חקיקה ואושר להצבעה החלה סערה תקשורתית בימים האחרונים והחלו לצאת מולו התנגדויות רבות. כולם מתחילים פתאום לדבר על טובת הילדים.

 

במאמר זה נדבר על ההתנגדויות לחוק, מדוע הועלו ומי ימשיך להרוויח אם המצב ישאר כפי שהוא. רמז דק - לא הילדים זה בטוח.

הדוגמאות שתקראו כאן הן אמיתיות לגמרי והועלו ביומיים האחרונים במסגרת הדיווחים התקשורתיים.

 

ביטול חזקת הגיל הרך יעניק יתרון משמעותי באי מתן גט היות והרבנות נוטה לטובת הגברים.

שקר וכזב, חזקת גיל הרך קיימת ומשפיעה גם במקרים בהם בני הזוג כלל לא נישאו ולא יבקרו ברבנות. תמיד עולה שיעור מסורבות הגט, האם מישהו מדבר על שיעור מסורבי הגט? בתי הדין הרבניים ידעו להכניס סרבני גט מאחורי סורג ובריח, בכמה מקרים בהם סרבניות גט נכנסו למאסר נתקלתם? זאת בדיוק הנקודה של חוסר השיוויון הבלתי נתפס.

 

לילד עדיף לגדול בבית אחד - זה פחות "מבלבל אותו".

מדוע אם כך שיתגורר דווקא אצל האמא? עדיף לילד שיתגורר אצל האמא ויבקר אצל אביו פעמיים בשבוע. רגע, כולל לינה? אז כן יש לנו שני בתים, וההבדל בין זה לבין אחריות הורית משותפת זה עוד לילה אחד בכל שבועיים. לא כולל לינה? אז אבא הוא על תקן דוד/בייביסיטר/האח הגדול.

 

"מחקרים הראו שלילד יותר טוב לגדול אצל האמא"

אותה חוקרת מפורסמת כבר חזרה בה מהטענה, אך מה אכפת להמשיך להשמיע את זה. באופן אישי קראתי מחקרים רבים על כך שילדים באחריות הורית שווה קרי משמורת משותפת גדלו באופן מובהק במצב נפשי טוב יותר מאשר ילדים שחיו בבתים נפרדים.

 

"כמה אבות יודעים לקלח ולהאכיל את הילדים, לתת בקבוק ואוי, אפילו להחליף חיתול, מה פתאום, ילד עד גיל ינקות צריך להישאר אצל האמא. היא יותר טובה".

הרי בימים שבהם הילדים ישהו עם האבא הם לא יתקלחו ולא יאכלו אלא יצומו וישארו עם החיתול צמוד בוואקום...

הפמיניזם הביא איתו שינוי תפיסתי רחב. שיוויון הזדמנויות ואיסור אפליה על פי חוק (וטוב שכך), אחד הבג"צים הידועים ביותר בינו בג"ץ אליס מילר.

האם כאשר אשה תרצה להגיש מועמדות למקום עבודה היא תסורב בטענה שגבר יעשה את העבודה טוב יותר? הרי זאת אפליה אסורה על פי חוק. אם כך, מדוע להשאיר את המשמרות אצל האמא בטענה שהיא יותר טובה?

למדינה חסרים תקנים של אנשי מקצוע, למדינה חסרים הרבה תקנים, אז בואו נחכה עד שהמדינה תצליח לטפל בכל התקנים ובינתיים רק נגביר את הצורך בתקנים.

 

"שופטים כבר לא חיכו לחקיקה החדשה והחלו לפסוק לפי הרוח החדשה, קרי החלו לפסוק למשמורת משותפת".

אם כך הדבר, בואו נוריד את הדלתיים הסגורות מדיני משפחה, נסתיר את שם הקטינים ונציג את הפסיקות הנאורות, במיוחד את אלה שמתירות לאבות להישאר לחיות עם 1000 ש"ח בחודש. גם להסרת דליתיים סגורות מדיני משפחה כמובן יש התנגדות עזה, איך לא בשל חשש מפגיעה בקטינים.

 

"גברים רוצים משמורת משותפת רק כדי להתחמק מתשלום מזונות".

אנחנו מתעסקים בטובת הילדים או באינטרסים כלכליים נטו? בואו נחזור לשנת 1995, בג"ץ אליס מילר שדן לגבי האיסור על אפליית נשים בחברה הישראלית. ביודעין, חזקת גיל הרך וחוק המזונות מייצרים אפלייה מובהקת כלפי הגברים! מדוע לא נשמעת צעקה מצד שדולת הנשים לבטל את חזקת גיל הרך, לבטל את מעמדה של האמא כ"עקרת בית" ולייצר איזון כלכלי בין ההורים? האם זה בגלל כסף? בהחלט! ואז מגיעים לנושא הכסף. כמה נשים כבר מרוויחות יותר מהגברים? "יש פערי שכר", זה בדיוק אותה התייחסות לכמה גברים יודעים לקלח, להאכיל ולהחליף חיתול. האם יש ספירה אמיתית? מה פתאום, "יש מחקרים". אבל רגע, נניח ויש פערי שכר, מדוע הילדים צריכים לשמש כקלף מיקוח בלבד לצרכי מו"מ עד שיתוקן העוול הזה אם קיים (זאת לא השאלה כרגע). ועדת שיפמן לקחה בחשבון את נושא האיזון. הכנסות שני ההורים, וזמני השהות. לצורך העניין ניקח דוגמה, נניח ששני ההורים משתכרים יפה סך של 10000 שח נטו כל אחד לזוג שני ילדים. הילדים ישהו אצל האבא פעמיים בשבוע כולל לינה, הרי חלילה שתהיה משמורת משותפת. מזונות/מדור יעמדו על 5000 ש"ח במקרה הטוב. לצערנו זה יותר גבוה. נוצר עיוות. לאב נותר 5000 ש"ח ולאם יש 15000 ש"ח. היכן בדיוק טובת הילדים לחיות אצל אבא מ5000 ש"ח בלבד תוך שעליו לשלם שכירות, חשבונות קיום וכו) וזה עוד אבא שמרוויח מעל הממוצע במשק.

האם במצב כזה שההבדל בין לינה של יומיים בשבוע לאחריות הורית משותפת יש הצדקה לתשלום מזונות? בוודאי שלא!! אבל "החוק" קובע אחרת.

כיום רק האבא נושא בנטל המזונות בלבד!! כמה האמא מרוויחה, זה עדיין לא שיקול במאזן הכלכלי, החוקים היום כלפי אפליה בעבודה/מקומות בילוי וכו מאוד נוקשים וברורים. מדוע מצד אחד קיימת צעקה (מוצדקת) לשיוויון הזדמנויות בין המינים וכאשר מגיעים לסוגיה הכלכלית (סליחה "טובת הילדים") הצעקה הפוכה? האם אתן הייתן רוצות לשמוע כאלה תירוצים? אני מניח שלא.

חזקת גיל הרך והמזונות הם מתוך הדין העברי, אם רוצים לקיים את הדין העברי, אז רק במלואו, ונשים, רמז דק, הדין העברי לא היה כל כך שוויוני כלפי נשים.

 

בסופו של דבר ולאחר מספר ימים סוערים בנושא יצא המרצע מן השק "עד שלא יתוקנו כל העוולות שקיימות נגד נשים נתנגד לביטול חזקת גיל הרך", כלומר, הילדים שלנו הינם בני ערובה וקלפי מיקוח. טובת הילדים? אין דבר כזה.

מה נאמר לילדים בשיעור אזרחות, האם שיוויון הוא אינטרס פוליטי בלבד? בוודאי שכן, תלוי את מי שואלים ובאיזה צד של המפה הפוליטית.

 

 

אנחנו בשנת 2015. לילדים שלנו מגיע לגדול לעולם טוב יותר, בואו נבטל את חזקת גיל הרך ונייצר אחריות הורית משותפת ואיזון כלכלי בין ההורים.

ב 21.11.15 בשעה 19:00 תתקיים עצרת תמיכה לחוק הורים וילדים החדש, לביטול חזקת גיל הרך ולמען חלוקת אחריות כלכלית שווה בין ההורים מול ביתה של שרת המשפטים איילת שקד, כל מי שרוצה עתיד טוב לילדיו מוזמן וצריך להגיע.

 

 

על הכותב:
גיא טל,
אב לשני ילדים אשר נאבק על משמורת משותפת ואחריות הורית וכלכלית שווה.

 


עוד באותו נושא

איפה הילדים בחג?

נניח, שהילדים אצלכם. אתם מודיעים בשמחה: ״בליל הסדר אנחנו אצל סבתא דבורה, תודיעו לאמא שלכם״!...

שני בתים לאוהד

ספר חדש מאת עדי קוליק המספר על ילד להורים גרושים שמתגורר לסירוגין בשני בתים.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?