זהו בעצם ספר מסע. מסע להכרות הדדית בין סבתא לנכדתה שבמהלכו כל אחת מהן לומדת להכיר את השנייה ואת עצמה. על פניו, ספר ילדים המדבר על מערכת יחסים בין סבתא לנכדה, אך ברובד אחר, זהו ספר עמוק שעוסק במהות הסבתאות.

"לא רוצה את הסבתא הזאת.

לא רוצה שתצחק, לא רוצה שתרקוד,

לא שתצקצק לי או תשמיע קולות."

את כל זה ליה התאמצה להסביר,

אבל הרגישה שהיא מדברת לקיר...

 

מעניין לציין שגם בספרות הפסיכולוגית והפסיכואנליטית וגם בספרות היפה אין ספרים רבים העוסקים בנושא הסבתאות מנקודת ראותם של המבוגרים.

 

ספר זה פותח צוהר לשיח מעניין בנושא. שיח שיעסוק לא רק ב"איך סבתא או סבא צריכים לנהוג" ו"מה נכון עבורם לעשות" אלא יתאר את החוויה המיוחדת שעוברת עליהם כשנולד להם נכד או נכדה והופכים אותם לראשונה לסבא וסבתא... ועד כמה העמדה, התפקיד והזהות החדשים נהיים ליקרי ערך עבורם, במערכת יחסים מיוחדת המושתתת על דאגה, נחת והרבה אהבה.

 

אילנה לאור היא פסיכולוגית קלינית ואנליטיקאית קבוצתית, מורה ומדריכה בתכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב ועובדת בקליניקה פרטית בתל אביב. היא מתבוננת בהתרחשות מנקודת ראות מאד אישית מחד ומאידך עם רחוק מקצועי המקנה לספר אמינות ותחכום.

 

עוד באותו נושא

החופשה של סופי

נועה נוסעת לחופשה בחיפה ונאלצת להשאיר את כלבתה האהובה סופי אצל דודתה. סופי ונועה מעולם לא נפרדו, והפרדה קשה להן. אבל סופי, כלבה שובבה וידידותית, לומדת להסתגל למציאות החדשה ואפילו להנות ממנה.

מה קרה לגלעד?

גלעד הוא ילד נהדר שכל גננת תשמח שיהיה אצלה בגן. אבל דווקא בגלל שהוא נהדר ולא מציק ורק עוזר...

התגובות שלכם ...

חוות דעת

אינני יודעת למי הספר הזה פונה באמת: לסבתא שמקריאה אותו או לנכדתה הפעוטה המאזינה...

 

עלי לציין שבקריאה ראשונה לא הבנתי למה מביאה הסופרת טקסט מורכב כל כך לילדים קטנים - אבל בתי בת ה-4.5 דווקא ביקשה מסבתא שתקרא לה שוב ושוב וראיתי חיבור ושיח מקסים שנוצר ביניהן.

 

וכאן אני צריכה להתנצל, ככל הנראה, בפני הילדים שזלזלתי בהם. הנה הילדה שלי אהבה מאד לגלות שפונים אליה בגובה העיניים ולא לוקחים אותה כמובן מאליו.

 

בספר "החברה שלי ליה" מביאה לנו המחברת את תיאור מערכת היחסים שבין סבתא לנכדתה, ומסתבר שלא הכל הלך שם כמצופה... סבתא חשבה שהנכדה שנולדה תאהב אותה ממבט ראשון כפי שהיא אוהבת אותה, אבל לא כך היה. הנכדה, מסתבר, היתה זקוקה לזמן, והיתה צריכה להכיר את הסבתא לפני שהיא מצאה חן בעיניה.

 

ואולי זה מה שכל כך מצא חן בעיני סיון שלי? שהנכדה בספר לא אולצה לאהוב, לחבק ולהעמיד פנים, כפי שמצופה פעמים רבות מילדים? אולי היא אהבה את ההכרה בכך שלילדה יש את המחשבות והרגשות שלה ושהסבתא בסיפור קיבלה את נכדתה למרות הכל ולא לחצה עליה?

 

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?