שוב הגיעה תקופת המבחנים. היא מורגשת בכל בית שיש בו ילדים בגיל בית ספר, החל מיסודי ועד בכלל. איך מנקזים את כל הידע של תלמיד מסמסטר שלם לשעה אחת של מבחן? ולמה, בעצם?

שוב הגיעה תקופת המבחנים.

ואחרי שמהראשון בספטמבר הילדים הולכים לבית הספר ולומדים תוכן עשיר ומגוון, פתאום החודש הם הגיעו קיבלו את לוח מבחנים, והנה כל בית הספר הפך באחת לבית חרושת לציונים ודומה שכל ילד הפך מאדם קטן - למספר.

והילדים, שבמהלך השנה התעניינו בקשת רחבה כל כך של נושאים, ושהיו מסוגלים ללמוד ולקרוא ולעשות פרוייקטים ועבודות יצירתיות ולימודיות ובעלות מעוף - לדוגמא בחנוכה כל ילד התבקש להכין חנוכיה בנושא זהירות בדרכים ובביה"ס הייתה תערוכה מדהימה של חנוכיות שכל אחת מהן לימדה כלל אחר בזה"ב - כעת צריכים בבת אחת להפוך לרובוטים ממושמעים ולהתחיל תוך זמן קצר לשנן חומר במטרה להצליח לענות על שאלון מובנה ואחיד ולזכות בציון כמה שיותר גבוה.

 

כי לא משנה כמה הילד מקסים ומוצלח וחכם ומוכשר, ולא משנה כמה הוא למד כל השנה וכמה הוא באמת מבין את החומר הנלמד - מה שחשוב זה כמה הוא יצליח לקלוע בתשובותיו לדעתה של המורה שחיברה את שאלון הבחינה.

 

ואם ביום המבחן הילד לא הרגיש כל כך טוב או לא היה מרוכז במאה אחוז? אם הוא היה לחוץ וקיבל חרדת בחינות פתאומית?

 

אתמול בערב צפיתי, בעוונותיי, בתוכנית ריאליטי בה עלו אחד אחרי השני בחורים ובחורות צעירים וצעירות להתמודד על מקום בנבחרת. רבים מהם מוכשרים ביותר ויודעים לשיר ולהתנועע אבל ברגע האמת ההתרגשות שיתקה אותם והם שכחו את המילים או זייפו פה ושם. או-אז הם היו נתונים לחלוטין לחסדי ה"מנטורים". אלא שאותם "מנטורים" בטלוויזיה אינם מתיימרים להיות אנשי חינוך ויכולים היו בקלות לסלק מהתוכנית את המתמודדים שנראה היה שלא ישתלבו יפה במשבצת הפריים-טיים ולעומתם לחון את אלו שחפצו ביקרם, ולו רק עקב היותם סקסיים או פרובוקטיביים יותר...

 

לא כך הדבר בבית ספר. לילד ביסודי אין את הכלים ולא את מספר הSMSים הדרושים כדי לשנות את דעתה של המורה במקרה שטופס המבחן שהגיש לא שיקף את היכולת שלו.

 

אני יודעת שיהיו כאלו שיחלקו עלי, ואני יודעת שיש גם כמה מורות פה ושם שבאמת רואות את הילדים שלנו. אבל הטענה שלי היא כנגד שיטה שלטעמי ניתן היה להחליף או לשפר אותה כבר לפני זמן רב...

כבר בבית ספר יסודי, למשל, אפשר להחליף חלק מהמבחנים בפרויקטים כמו אותה תחרות בנושא זהירות בדרכים שערכו אצלנו בביה"ס בחנוכה השנה. זה יכול היה להיות פרויקט סוף שנה נהדר בנושא זה"ב, ובקלות אפשר היה לחשוב על פרויקט דומה כמעט בכל נושא אחר.

ואם לא עבודת יצירה, אז אפשר להטיל על הילדים לערוך מחקר, לכתוב כתבה, לראיין מומחים ויש כל כך הרבה דרכים שאני יכולה לחשוב עליהן לגרום לילדים ללמוד ולהרחיב אופקים כך שהם גם יזכרו את החומר לזמן רב יותר אחר כך מאשר בשינון החומר למבחן...

 

בכל זאת - אנחנו כבר במאה ה- 21 !

 

 

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמ‏אבא

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?