השבוע ראיתי פרסומים של תנועות נוער רבות שפותחות את שנת הפעילות שלהן.

דברים מהלב

שלום ילדים,

השבוע ראיתי פרסומים של תנועות נוער רבות שפותחות את שנת הפעילות שלהן.

המודעות האלה החזירו אותי הרבה שנים אחורה, לתקופה שבה הייתי ילד שהלך לתנועת הנוער "העובד והלומד" בעיר הרצליה, עיר הולדתי, בה הייתי חניך ומדריך מכיתה ד' עד י"ב ולשירות הצבא שיצאתי לנח"ל מטעם התנועה. גם ילדי בתקופות מסוימות, נרשמו לתנועות נוער בקריית אונו, העיר שבא אני גר. אביב נרשם לצופים ומידי יום שלישי ושישי הוא לבש את מדי החאקי והלך בכיף. מור, הבת שלי הייתה בתנועת הנוער העובד והלומד בקרית אונו והחולצה הכחולה עם השרוך האדום מאוד הולמים אותה. כך שבבית לפעמים היו לנו "מלחמות שירים" בין הצופים לנוער העובד. אבל תמיד עם חיוך ואהבה.

אני עודדתי את ילדי ללכת לתנועות נוער ומבחינתי זה לא משנה לאיזו תנועה ללכת כי תנועות הנוער מחנכות לערכים של עזרה לזולת, הבנה של אחד את השני, ובדרך כלל מחנכים נגד אלימות, שזה מאוד חשוב.

הערכים והחוויות נמצאים אצלי בזיכרון עד היום ולכן אני מאוד רוצה להמליץ לכם ההורים, וגם לכם הילדים ללכת לתנועת הנוער שקרובה לביתכם בכל עיר. יש כיום תנועות נוער רבות ואני בטוח שבמתנ"ס הקרוב לביתכם יוכלו להפנות אתכם, ולהמליץ לכם על פעילות כזו. אני יודע שבמקומות מסוימים יש פעילות דומה לשכבות הנמוכות יותר א-ג כדאי לבדוק.

בכל מקום שאני הולך כיום אני רואה איך הילדים מחוברים לטלפון הסלולרי ולא יודעים לעשות את ההפרדה ולתת כבוד למקום שבו נמצאים. מאוד מרגיז אותי לראות ילדים והורים שעסוקים ומחוברים לטלפון וכשאני מופיע או כל אחד אחר תנו את הכבוד ותיפרדו מהטלפון לשעה קלה.

לפני כשבוע כשחיתנתי את בני ליאור ראיתי שהאחראי על המלצרים עבר עם סלסלה ואסף את הטלפונים מכל המלצרים כדי שלא ידברו בזמן העבודה ואני חשבתי לעצמי אם היה אפשר לעשות את זה גם במקומות אחרים שנלמד לכבד אחד את השני.

אני ממליץ בחום לכם הילדים ללכת לתנועות הנוער, לקבל ערכים וליהנות מחברה טובה ואיכותית שם גם תלמדו להכיר את ארץ ישראל, בשבילים ובטיולים המיוחדים והכיפיים... שבוע טוב לכולם,

איציק הליצן

 

פינת המעשה הטוב

השבוע אספר לכם על בני וגילי שיש להם ג'יפ. בני וגילי מארגנים את חבריהם שיש להם ג'יפים ברחבי הארץ.

מידי שבוע לוקחים ילדים מיוחדים לטיולי ג'יפים, ברחבי הארץ. בכל טיול כזה משתתפים כ-30 ג'יפים, בין הילדים המאושרים יש ילדים חולי סרטן, ילדים נכים, וילדים עם צרכים מיוחדים. עם אנשים טובים כאלה הילדים שוכחים למספר שעות את הכאב והעצב והחיוך שלהם אומר הכל.

כל הכבוד לעוד אנשים טובים שיש לנו במדינה.

 

פינת המכתבים

שאלה: לאיציק הליצן שלום, קוראים לי שי ואני קורא כל שבוע את המדור שאתה כותב ואני מאוד אוהב את התשובות שלך. השבוע שיקרתי לאבא שלי והוא "תפס אותי על חם" בשקר, ולמרות זאת דבקתי "בשקר" ואבא כעס עוד יותר. אני יודע שטעיתי וביקשתי סליחה ואבא נתן לי עונש לא לצאת שבוע מהבית חוץ מלבית הספר. אני לומד בכיתה ו' וזה עונש כבד מאוד. מה אתה חושב בעניין? תענה לי בבקשה, שי.

תשובה: לשי החמוד, נתחיל בזה שהמעשה שעשית הוא מאוד חמור גם בעיני. ילדיי יודעים שאם אני שונא משהו, זהו שקר. תמיד אני אומר שהשקר הכי טוב הוא האמת. כי כשאתה משקר בסופו של דבר במוקדם או במאוחר זה מתגלה, וכשזה מתגלה זה לא נעים. לכן מראש אפשר לחסוך את האי נעימות, ולא לשקר גם אם זה קצת קשה, וכואב. במקרה הזה אני עם אבא שלך, ואני חושב שהוא הכאיב לך בנקודה חזקה, כדי שבפעם הבא אתה תחשוב פעמים, לפני שאתה לא אומר את האמת. אז קבל את העונש באהבה, ותעבוד על החזרת האמון מחדש אצל אבא שלך.

 

ההמלצה השבועית

השבוע אמליץ לכם על ספר ילדים חדש "דפדף - הספר שלא ידע לקרוא" מאת קטי רויטמן עם איורים של קלאודיו סמבל בהוצאת גוונים.

בספרייה קטנה נולד ספר חמוד עם כריכה צהובה. אבל... הספר לא ידע לקרוא. לא את שמו ולא את הסיפור שבתוכו. האלף בית היה בשבילו תעלומה – איך ימצא את מקומו במדפים? הספר מעביר מסר שלעתים, אנו חייבים לצאת למסע, הדורש אומץ לב, ולהיעזר באנשים אחרים, כדי לגלות מי אנחנו באמת. המחברת מעלה בהומור שאלות חשובות בנושאי זהות ומקום בחברה. המסע לגילוי עצמנו עלול להיות ארוך ואף מסוכן, אך חשיפת מטרתנו בחיים חשובה ומשמחת.

 

הבדיחה השבועית

שאלה: “אם היו דיווחי תנועה בתקופת התורה, מה היו משדרים?”

תשובה: “עומס תנועה בין מחלף מצרים למחלף כנען, משה תזמן 40 שנה…”

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?