הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-ביולוגית במערכת העצבים המרכזית. באדם עם ההפרעה קיימת פגיעה ביכולת הראייה המרחבית, במשחק, בספורט ולעיתים גם קושי פיזי. קיימים קשיים בתחום הלימודי, קושי חברתי, קשיים רגשיים העלולים אף להגיע עד דיכאון בגלל התסכול.

בנוסף קיימים מיקוד-יתר, לקויות למידה וסימנים נוירולוגיים נוספים, בצידו השמאלי של הגוף. כמו כן ייתכנו: תנועתיות יתר האופיינית להיפראקטיביות/היפר קינטיות. ובאנגלית: ADHD.

לעיתים אין עכבות, הילד אומר מה שבא לו. אין סינון ואין פיקוח על המילים. תתכן איטיות יתר, האופיינית לאדם עם הפרעת קשב וחוסר תנועתיות מספיקה. ובאנגלית: ADD.

כל אלה עלולים לבוא יחד עם קשיים פסיכולוגיים או פסיכיאטריים שונים.

אלה הם סימני הזיהוי של הפרעת הקשב.

אם גיליתם שניים ויותר מהסימנים אצל הקרובים אליכם - פנו לייעוץ ואבחון.

 

מהו הגורם לכך?

קודם כל תורשה וגנטיקה, ובנוסף גורמים סביבתיים שונים.

 

ישנן מספר גישות טיפוליות להפרעה, הנה כמה מהן:

* מתן רטאלין/קונצרטה כתרופה להתמודדות עם הבעיה. אצל רוב הילדים התרופה עוזרת, אך עם קשיים שלא נפתרו כגון: זמן תגובה, תשומת-לב מתמשכת, אימפולסיביות, זיכרון, למידת אסוציאציות, אסטרטגיות למידה וכתיבה. לכל אלה צריך לתת מענה של הוראה מתקנת.

* מדידת מנת- משכל: IQ. אם מנת המשכל גבוהה, ניתן ללמד את הילד בשיטות יצירתיות.

* הילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז סובלים מבעיית זיכרון. אם כך, הטיפול יהיה בלמידת שינון חוזר שוב ושוב.

* מי שסובל מההפרעה, סובל מכל רעש, אור, מראה, דיבור שנעשה לידו. אם כך, הלימוד יתרחש בחדר אטום לרעשים וסגור.

* מי שסובל מההפרעה, לא יהיה גמיש מחשבתית ולא ספונטאני ולכן נאמן (קואצ'ינג) אותו להתנהגות גמישה.

 

מה שבטוח: ההפרעה מלווה בחרדות ובתסכול רבים.

האימון הקוגניטיבי-התנהגותי נותן מענה הולם לקשיים, ונותן לילדים כלים לחיים.

 

הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות היא תופעה נרחבת (מעריכים כי כ-40% מהילדים סובלים ממנה). ניתן לאבחן ולטפל. האיבחון- ע"י רופא נוירולוג או פסיכיאטר מומחה בלבד!

 

היום קיימים ברפואה המשלימה טיפולים המחליפים את התרופות הפסיכיאטריות, ועלי לציין ששמעתי עדויות טובות לכך, גם אם עדיין אין הוכחות מדעיות.

מה שבטוח זה שבאמצעות הוראה מתקנת יעבוד הילד וילמד ללמוד, לזכור, לתפקד בכתה, לתפקד בבית, ולהגיע להישגים גבוהים בבית- הספר ובחיים.

 

לא פעם שואלים אותי האם ה"מחלה" נעלמת? עוברת עם הבגרות?

התשובה היא:

1. זו לא מחלה!

2. היא לא נעלמת, אלא משנה פניה לפי גיל הילד/המתבגר.

מבוגר הסובל מההפרעה ולא טופל, יתקשה לתפקד בתחומים רבים בחייו: לימודים: לימודי נהיגה, מקצוע, ללמוד לחיות יחד במשפחה מסודרת, לקיים חיי נישואין יציבים, לעבוד במקום אחד, להרוויח כסף. התסכול ילווה אותו כל חייו.

ועדיין לא דברתי על הנשירה מבית-הספר בגלל הקושי להתמיד וללמוד.

 

יש לכם ילד/ילדה עם הסימנים הללו? אל תוותרו על קבלת עזרה, ותמנעו סבל ותסכול. תנו לילדיכם כלים לחיים בעלי איכות טובה יותר.

 

 

על הכותבת:
אתי-ענבל סגרון,
יועצת חינוכית, מאמנת אישית,
מומחית לאיתור ולטיפול בילדים ונוער
http://www.etisagron.co.il/
זקוקים לעזרה עם הילדים והנוער שלכם? מוזמנים להתקשר אלי! 052-4329967

 


עוד באותו נושא

ספיישל ממרחים א

השבוע חזרו הילדים למסגרות הלימודים - האם כבר התחלתם להתחבט בשאלה: מה נמרח היום בסנדוויץ?

אל תבכה ילד, אסור!

הילד חוזר הביתה מבית הספר, ואתם רוצים לדעת איך היה, מה עבר עליו, וכל מה שאתם מקבלים זו מילה אחת...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?