סרטן השד היא מחלה שכיחה בקרב נשים בעולם המערבי, והתפוצה שלה הולכת וגדלה. לפני כמה שנים הנתונים הסטטיסטיים דברו על אחת מכל תשע נשים, וכיום זה אחת משמונה נשים. בארץ, מדובר בכ-4000 נשים שחולות בסרטן השד מידי שנה.

הסיבה להתפתחות המחלה אינה לגמרי ברורה, אך מדובר בשילוב של אורח חיים וגורמים מולדים כגון תורשה. גילוי מוקדם של סרטן השד הוא חשוב ומגדיל את הסיכויים להחלים מהמחלה. יחד עם זאת, כדאי גם להימנע מ"אבחון יתר".

 

הקשר בין סרטן השד לבין לידות והנקה

נמצא שיש קשר בין לידות והנקה ממושכת ובין הפחתה בסיכון לחלות בסרטן השד. מחקרים מראים שעם כל שנה של הנקה, ישנה ירידה בכ-4% בסיכון האישה לחלות בסרטן השד. ההסבר מאחורי האפקט המגן של הלידות וההנקה הוא, שקיים קשר בין סיכון לחלות בסרטן השד ובין חשיפה ממושכת לרמות גבוהות של אסטרוגן. האסטרוגן הוא הורמון המין הנשי והוא מופרש בצורה מוגברת עם קבלת הוסת הראשונה. רמת האסטרוגן יורדת באופן משמעותי בגיל המעבר וכמו כן בזמן ההיריון והיא נשארת נמוכה כל עוד האישה ממשיכה להניק. בין אם מדובר במספר לידות או בלידה אחת שאחריה את בוחרת להניק את התינוק במשך כמה שנים- ההנקה עשויה להגן עליך מסרטן השד, אך לא ב-100% כמובן.

 

היתרונות של גילוי מוקדם

גילוי מוקדם של המחלה הוא קריטי ומשפיע על סיכויי ההחלמה. ככל שסרטן השד מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך גדלים סיכויי ההחלמה. סיכויי ההחלמה של נשים שהצליחו לגלות ולאבחן את המחלה בשלב מוקדם מגיעים למעל 90% . לשם גילוי מוקדם, חשובה המודעות למחלה בקרב נשים וחשוב לקבל מידע בנוגע לבדיקות המומלצות. נשים רבות אינן פונות לבדיקות דווקא מתוך הפחד מגילוי המחלה. לכן חשוב להבין שהאבחון המוקדם יכול בסופו של דבר להציל את החיים שלהן. לעומת זאת, הימנעות מלדעת שהמחלה קיימת בתוכך לא תגרום למחלה להיעלם מעצמה. מצד שני, ישנו גבול דק בין מודעות למחלה שמובילה את האישה לבצע את הבדיקות הנדרשות ובין התעסקות במחלה בצורה שגורמת לאישה לחיות בפחד כמעט מתמיד מהאפשרות לחלות.

 

בדיקות מומלצות

כיום נהוג להמליץ לנשים על שגרת בדיקות, בהתאם לגיל או להימצאות בקבוצות סיכון מסוימות. עבור נשים מעל גיל שלושים ההמלצה הכללית היא לגשת לבדיקה קלינית אצל רופא מומחה פעם בשנה. במידת הצורך, הרופא יפנה לבדיקות נוספות- אולטרה סאונד או ממוגרפיה. ישנה גם אפשרות לבצע באופן קבוע בדיקה עצמית שמבוססת על מישוש וגילוי גוש במידה וקיים. עם זאת, חשוב להבין שבשלב שבו את מצליחה להרגיש שקיים גוש זה כבר לא בהכרח שלב מוקדם של המחלה. בכל מקרה, טוב שתדעי להכיר את הגוף שלך ולשים לב לשינויים שמתרחשים בגופך.

מתי מומלץ לבצע בדיקת אולטרה סאונד ומתי ממוגרפיה? בחירת הבדיקה תלויה בצפיפות רקמת השד של האישה. צפיפות רקמת השד מושפעת מהגיל אך היא גם משתנה באופן אינדיבידואלי בין אישה לאישה. כאשר ישנה צפיפות גבוהה ברקמת השד, הבדיקה המומלצת היא אולטרה סאונד, מכוון שהממוגרפיה תהיה פחות יעילה בגילוי סרטן השד במקרים אלו. ההמלצה הכללית היא לבצע בדיקת אולטרה סאונד בין גיל 30-40 (ולא ממוגרפיה). בין גיל 40-50 מומלץ לבצע תחילה אולטרה סאונד ובחלק מהמקרים הרופא המטפל ימליץ גם על ממוגרפיה. אחרי גיל 50 הבדיקה המומלצת היא ממוגרפיה, אך אם את בעלת רקמת שד צפופה כדאי לבצע גם אולטרה סאונד כבדיקה משלימה.

מצאת גוש בשד? כדאי לגשת בהקדם לבדיקה אצל רופא, ותזכרי שבחלק גדול מהמקרים הגידול יתגלה כשפיר ולא כסרטני.

 

הסיכון מאחורי השאיפה לגילוי מוקדם של סרטן השד

חשוב לדעת שבדיקת ממוגרפיה (צילום רנטגן של השדיים) כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. אמנם מדובר במינון נמוך של קרינה, אך חשיפה זו יכולה למעשה להגדיל את הסיכון לחלות בעמיד בסרטן השד. אין ספק שצריך לבצע את הבדיקה במקרים בהם התגלו אצל האישה תסמינים מחשידים- גוש בשד, הפרשה מהפטמה או כאב בשד. אבל כיום הממוגרפיה נמצאת בשימוש לא רק במקרים אלו. החל משנות ה-90, קיימת בארץ תכנית לגילוי מוקדם של סרטן השד, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף עם משרד הבריאות. תכנית זו מציעה לכל הנשים בגילאי 50-75 לבצע ממוגרפיה בתדירות של פעם בשנתיים, גם ללא תסמינים שמעלים חשד למחלה. במידה ואת לא חווה תסמינים הקשורים למחלה, עליך לשקול את הסיכונים מול התועלת ולהחליט האם בכל זאת את רוצה לבצע את הבדיקה. קיים גם סיכון לאבחון וטיפול יתר- חלק מהגושים שמתגלים בשלב מוקדם לא היו בסופו של דבר מתפתחים לגידול שגורם נזק, אך בשלב הראשוני זה נראה "דמוי סרטן" ובמקרים מסוימים הרופאים יחליטו לתת טיפול כמו בסרטן (כגון כימותרפיה או הסרת חלק מהשד). במקרים אלו, ה"גילוי המוקדם" בעצם גורם לאישה לעבור טיפולים מיותרים.

 

סרטן השד ומניעה

נשאלת השאלה האם נוכל לעשות משהו על מנת להפחית את הסיכון שלנו לחלות בסרטן השד? את הגנטיקה אולי אי אפשר לשנות, אבל אפשר לשנות או אורח החיים שלנו. "הקואליציה האירופית של סרטן השד" גיבשה המלצות אשר יכולות לסייע במניעת המחלה:

* תזונה בריאה ומאוזנת: יש להימנע מעודף שומנים מהחי ולבסס את התזונה בעיקר על מזונות ממקור צמחי- פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, זרעים ואגוזים.

* פעילות גופנית על בסיס קבוע – כחצי שעה מידי יום.

* הימנעות מעישון והגבלה של צריכת האלכוהול.

 

כמו כן, ידוע שלידות והנקה לאורך זמן מפחיתות את הסיכון לחלות בסרטן השד.

 

 

על הכותבת:
דר' גבעון-מדהלה אסנת,
מומחית בכירורגיה כללית ועוסקת באבחון ובניתוחי סרטן שד למעלה מ- 15 שנים
http://shad.co.il/

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?