כפיר קוזלובסקי, שהוא לא רק בן 4.5, אלא גם עוד מעט בן 5, נסע בשברולט סוניק טורבו RS. הוא אהב את המנוע, חשב על העתיד והבין עוד כמה דברים חשובים על החיים.

שברולט סוניק טורבו RS - האחות הקטנה של ספידי

אבא אמר לי שאני לא צריך להגיד בכל פעם שקוראים לי כפיר, אבל אני רוצה. אז קוראים לי כפיר ואני עוד מעט בן חמש ואחר כך שש. אחרי החופש אני אהיה בגן גורן ואחר כך בבית ספר. בגלל שבקיה סול לא היה טורבו ומאוד רציתי מכונית עם טורבו, אז השבוע אבא הביא שברולט סוניק RS טורבו. מכונית עם טורבו צריכה להיות אדומה, כמו ספידי מק‘ווין מהסרט מכוניות, כי אדום זה צבע של מהירות. השברולט סוניק טורבו היתה לבנה.

לנדב מגן גדרון יש שברולט קרוז אדומה, אבל בלי טורבו. כבר נסעתי עם אבא בשברולט די הרבה פעמים. נסענו באבאו אדומה ובאימפלה בצבע זהב, אבל הסוניק טורבו שקיבלנו היתה לבנה עם נצנצים. לא נורא, כי גם היה לה חלון בגג וזה תמיד נהדר, במיוחד כשנוסעים לספארי ואז כשעוצרים, אפשר להוציא את הראש מהגג ולראות את הזברות וההיפופוטמים.

 

[לצפייה לחץ כאן]

לפני הנסיעה, אבא עזר לי להתקין מול הסל-קל של לביא הקטנה מראה. המראה מגיעה עם תאורה בצורת עיניים ופה מחייך שמאירים ללביא כשהיא במכונית כדי שיהיה לה נעים. היא עוד לא מבינה במכוניות ומהירות עוד לא עושה לה נעים, אז היא צריכה מראה. לי שמנו כיסוי אריה על חגורת הבטיחות, כדי שיהיה לי מרופד ובטוח וגם כדי שידעו שזה הכיסא של כפיר האריה. אחרי שהכל היה מוכן, יצאנו לבד, רק אבא ואני לסיבוב.

כשיצאנו מהעיר שלנו, מודיעין, הרגשתי וגם שמעתי את הטורבו. המנוע פתאום משך את האוטו קדימה וגם היה ווווושששששיייייווווו חלש שמזכיר מרוצים. טורבו זה מין שבלול קטן עם פרופלור שמחובר לאגזוז ומסתובב מהגזים שמוציא המנוע. אחר כך הפרופלור מסובב עוד חלק שמכניס עוד אוויר למנוע וככה יש עוד כוח. לסוניק יש טורבו קטן, טורבו ילד! לא טורבו של גדולים והמנוע לא מושך ככה שהמושב נצמד לגב. שאלתי את אבא איך קוראים לטורבו ילד והוא אמר שאין לו שם ושהגיע הזמן שאני אמציא לו שם. אז לסוניק יש "טורבון". "טורבון" זה כמו טורבו, קטן.

זה חשוב לנסוע מהר ואבא הבטיח לקחת אותי איתו למסלול מרוצים בחוץ לארץ כשאגדל. כשנסענו מהר, אחרי שהרגשתי את הטורבו, הרגשתי גם את כל הבורות. בסוניק מרגישים גם פסים ובליטות בכביש. קיבלתי כל כך הרבה מכות ואפילו בומבה אבטיח בגלל בור שאבא לא ראה בזמן. מזל שהיה לי אריה על חגורת הבטיחות. אמרתי לאבא שהמכונית קופצת יותר מידי והוא חשב שאני צודק.

אחר כך נסענו לסבא וסבתא. אמא ולביא חיכו לנו למטה. כדי להכניס את הסלקל למתקן שלו, אמא הייתה צריכה להזיז את המושב הקדמי עוד ועוד קדימה. אני פחדתי שלא ישאר מקום לאמא והיא לא תסע איתנו, אבל בסוף לכולם היה מקום. העגלה של לביא לא רצתה להיכנס. כדי שאפשר יהיה לסגור את דלת תא המטען, אבא הוציא ממנו את כל הדברים שלקחנו והעביר את המושב אל המחסן. את המגש שמכסה את תא המטען, פרקנו והשארנו במחסן גם כן.

בדרך, לביא נרדמה מיד ואמא אמרה שהיא לא אוהבת את הקפיצות ואת המשיכה של הטורבו. כשהיא תגדל ותבין, אני אסביר לה והיא תאהב. אמא גם לא רצתה שנפתח את החלון בגג בגלל הרוח והרעש. אז נסענו עם גג סגור כל הדרך. אני חושב שאמא לא אהבה את הסוניק RS טורבו. אני אהבתי ואני כל הזמן אוהב, כי אני אוהב מרוצים ומהירות, גם במכוניות קטנות.

אמא ואבא לא אהבו את תא המטען, אבל אני לא חושב שזה חשוב כמו המנוע. הסוניק היא מכונית חמודה ואבא אמר שהיא עולה 110,000 שקלים. אם הסוניק היתה יותר גדולה, היא לא היתה כזאת חמודה ואם היא היתה יותר קטנה, הייתי שם אותה בסלסילת המכוניות שלי. אם היא היתה אדומה אז היא היתה האחות הקטנה של ספידי.

 


 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!