כיומיים לפני יום האשה הבינלאומי פגשתי את שני שומרון, אמא של יהל ותהל מרחובות. אמא, אשה, גיבורה. לא יכולתי להישאר אדישה לסיפור שלה ולכן אני מביאה לכם אותו היום בתקווה שכולנו יחד נצליח לעזור במשהו ולספק למשפחה המופלאה הזו סוף טוב.

עד לא מזמן הייתה שני אשה ישראלית שגרתית למדי, בעלת חלומות שגרתיים וחיים שגרתיים. אמנם היא אם חד הורית לתאומות, ליה ותהל, אבל במציאות של ימינו גם זה יכול בהחלט להיתפס כרגיל בהחלט.

אבל יום אחד, כשהתאומות היו בנות שנה ושמונה חודשים (היום הן בנות חמש וחצי) הכל השתנה.

לתהל הקטנה התגלתה מחלה נדירה בדמות גידול מוזר שהתיישב על צווארה. שני עזבה הכל ועברה להתגורר אצל הוריה כשבעצם את רוב זמנה בשנתיים הבאות העבירה עם הילדה בבית החולים בטיפולים שונים. רק בגיל ארבע תהל החלימה בשעה טובה מהמחלה והמשפחה הקטנה התחילה לנסות ולהתאושש מהטראומה שחוותה.

אבל בעוד שלושתן עדיין גרות אצל הסבתא והסבא כי טרם סיימו לשלם את ההוצאות הרפואיות והאחרות שצברו במשך הטיפולים הרבים, והנה נחתה עליהן המכה הבאה.

 

לפני כחודשיים התחילה התאומה השניה, יהל, להתלונן על כאבי בטן. בתחילה פסל את זה הרופא בתואנה שמדובר בוירוס, או במשהו פסיכולוגי של רצון בתשומת לב, אבל כשהכאבים לא פסקו אלא התחילו להופיע גם בשעות הלילה הוא שלח אותה לבדיקת אולטרסאונד. כשהבדיקה הסתיימה שלחו אותן מייד לביה"ח שניידר לילדים להמשך בירור ושני לא הייתה צריכה לראות את הרופא המפענח כדי להבין את הכתוב שחור על גבי לבן: גידול של כ- 7 ס"מ באזור הכליות. קיימות גרורות.

מאז, כבר כמה חודשים, יהל נמצאת רוב הזמן בביה"ח שניידר.

תהל אחותה שרק לא מזמן הייתה מאושפזת שם בעצמה נמצאת עם סבא וסבתא ברחובות.

ואמא שני מלהטטת בין השתיים ומנסה לאסוף את הכוחות ולא להתפרק ליד הבנות כשברור לה שהדרך עוד ארוכה, ארוכה מאד.

 

קשה לי לדמיין ילדה קטנה כמו תהל החמודה, שרגילה להיות עם אמא שלה 24 שעות ביממה מצליחה פתאום להתנתק ממנה כשהיא כעת עם סבא וסבתא והאמא לצד אחותה בביה"ח. איך החיים של תהל מתהפכים פתאום ומהיותה הילדה החלשה והמפונקת היא צריכה להיות החזקה במשפחה? שני סיפרה לי על שיחה בין הבנות שבה תהל עודדה את יהל כשזו האחרונה פחדה בשבוע הראשון מזריקות. "גם אני בהתחלה פחדתי מאד ואפילו בכיתי", אמרה תהל "אבל אחר כך הבנתי שאם לא מסתכלים ונושמים עמוק זה עובר מהר יותר"... ואני לא מבינה למה ילדים צריכים לעמוד בנסיונות כאלה בכלל, ומקווה שיהל תחלים ותחזור הביתה ממש ממש בקרוב.

 

מהבחינה הכלכלית ידוע לכולם שהרפואה בארץ היא ממש לא בחינם, ובטח שלא הנסיעות מרחובות לשניידר כל פעם ושני כבר כמה שנים לא מצליחה לעבוד ונכנסת לחובות יותר ויותר גדולים עד כדי כך שגני הילדים ברחובות אירגנו ביחד עם אגף החינוך בזאר מיוחד לאיסוף כספים כדי שתוכל להמשיך ולקיים את הטיפולים ואת גידול הבנות.

הבזאר מתקיים ביום רביעי, 12.3.14 בבית הספר קציר ב' ברחוב דב קליין ברחובות, בין השעות 16:00 עד 19:00.

חשוב להעביר את המסר, להגיע, לפתוח את הלב ולעזור כל אחד לפי יכולתו.

 

אני אהיה שם.

 

*לפרטים נוספים לגבי הבזאר: דורית זעפרני 052-4402209.


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?