לתעודת בית הספר יש משמעויות רבות עבור הילד שלנו, שמקבל אותה. יש לה משמעות חברתית (כמה קיבלתי לעומת החברים שלי), יש לה משמעות מולנו, ההורים (ישמחו או לא ישמחו בציונים) ויש לה משמעות על ההסתכלות שלו על עצמו (איזה תלמיד אני).

גם עבורנו ההורים יש לתעודה משמעות. התעודה שהילד מקבל עשויה לעורר בתוכנו רגשות, מחשבות וזיכרונות, שביום יום אנחנו לא ערים להם אבל הם משפיעים עלינו הן ביחס לתעודה של הילד והן בכלל, ביחס שלנו ללימודים שלו.

 

כדי לגלות מה המשמעות שיש לתעודה עבורנו ההורים, בואו ונעשה תרגיל קטן:

 

ב- 10 לחודש יקבלו ילדינו תעודות מחצית.

עכשיו, משקראתם את השורה הזו, שימו לב לרגע אילו מחשבות/ תחושות/ רגשות/ תמונות עולים בכם כתגובה לשורה הזו?

מה שעלה לכם (בין אם טוב/לא טוב/ נעים/ לא נעים או כל רגש/ מחשבה אחר) הוא מה שמניע את התקשורת שלכם עם הילדים והוא מה שיניע את התקשורת שלכם עם הילדים ב- 10/1- יום קבלת התעודות.

 

רוצים לשנות? זה פשוט מאוד:

ראשית, שימו לב אילו מחשבות/ רגשות וכו‘ עלו בכם - ורשמו אותם.

למשל: "המחשבה שב- 10/1 הילד שלי יקבל תעודת מחצית – מכווצת אותי/ מלחיצה אותי/ אני כבר כועסת עליו/ וכו‘...

שנית, היזכרו:

כשאתם קיבלתם תעודות – מה היו התגובות של ההורים שלכם?

איך אתם הרגשתם לנוכח התגובות שלהם? מה היו הרגשות שלכם כלפי התעודה?

גם את זה אתם יכולים לרשום.

האם אתם רואים קשר בין התגובות (גם קשר הפוך הוא קשר).

רשמו את הקשר.

למשל: כמו שבכל פעם שקיבלתי תעודה- פחדתי מהתגובה של ההורים שלי וזה גרם לי לכיווץ בבטן- כך גם היום, כש____ מקבל תעודה- יש לי כיווץ בבטן.

אחרי שכתבתם את משפט ההקשר- איך אתם מרגישים?

למדתם משהו חדש על עצמכם?

על הילד?

אם כן- זה מצוין וזה כבר מבטיח שהתקשורת תהייה שונה ביום התעודה.

 

אם לא, והתקשורת שלכם ביום התעודה בנויה על מטענים אחרים בואו לרגע נסתכל על התעודה בעיניים אחרות.

 

מה מייצגת התעודה

תעודה מייצגת את הידע שהפגין התלמיד במבחנים ואת מערכת היחסים שלו עם המורה. היא בדר"כ לא מייצגת את ההשקעה שהשקיע התלמיד בלימודים, את התסכולים שלו, החוויות שלו- הפנימיות של התלמיד.

תעודה היא דבר שמייצג משהו חיצוני. העובדה שיש לי תואר ראשון בהצטיינות מעידה על כך שהצלחתי (לפעמים באורח פלא) במבחנים, בעבודות שהיו וזהו. היא לא מעידה על הזמן שהשקעתי או לא השקעתי בלימודים, היא לא מעידה על אהבתי למקצוע, על התסכולים הפנימיים, על ההנאה, וגם לא על הידע האמיתי שאיתו יצאתי מהאוניברסיטה.

כשילדנו מקבלים תעודה, אנחנו נוטים להשליך על התעודה הרבה מהציפיות ומהחלומות שלנו עבור הילדים, שמהווים חלק מהמטען בתקשורת שלנו מול הילדים.

כדי לשנות את הלימודים של הילד (מוטיבציה, השקעה וכו‘), עלינו לשנות קודם כל את התקשורת.

תעודת המחצית היא זמן טוב להתחיל לשנות את הדיבור שכרוך בתעודה.

במקום להתייחס לתעודה עצמה ("למה קיבלת רק 80 וכד‘), התייחסו להשקעה של הילד בלימודים, למאמץ שלו. תנו לו את כל הכבוד על הניסיונות וההשתדלות (גם אם נכשל).

הרבה יותר מעצים יהיה להחמיא לילד על מה שהוא כן עשה ולהתעלם ממה שבמילא רשום שחור על גבי לבן וגורם לו להרגיש רע עם עצמו. 

כשאני קוראת את התעודות של הילדים שלי, אני מתעניינת הרבה יותר במלל שכתבו המורים. בעיני הוא משקף הרבה יותר את הילדים שלי ונותן לי נקודות להתייחסות.

מספרים הם רק מספרים וכמו שמספר הרכב שלי לא מעיד על איכות ועל תכונות האוטו שלי, כך גם הציונים בתעודה לא מעידים על איכות ועל תכונות הילדים שלי.

זה נכון, שהם משמעותיים בחטיבות הביניים ובתיכונים בכל מה שקשור לשיבוצים ולבגרויות אבל גם שם, עלינו, כהורים, להתייחס לאדם שמאחורי הציונים הרבה יותר מאשר לציונים שמפיק האדם.

 

בהצלחה!

יעל

 

 

על הכותבת:
יעל עיני,
מלווה ומנחה הורים בדרך ההורות.
בעלת BA בפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים,
יוצרת הדיסק "להאיר את ההורה שבפנים" ואמא ל- 3.
דוא"ל: opentolife@netvision.net.il | טלפון: 050-6655905
אתר http://beaparent.co.il/

 


עוד באותו נושא

משחק המחשב של יובל

יובל נשאר לבד בבית עם יעלי, מה יקרה בלילה מפחיד כזה? ומהו משחק המחשב של יובל?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?