אחת הציפיות של הורים מילדיהם היא הצלחה בלימודים. על רקע זה מתפתחים יחסים טובים או פחות טובים בין הורים וילדיהם.

בדרך כלל ילדים מרגישים אהובים על ידי הוריהם, אם הם עומדים בציפיות שלהם. הציפייה שהכי מתסכלת ילדים, היא לעמוד בדרישות הציונים הגבוהים שהוריהם מייחלים להם, בעיקר ילדים עם ליקויי למידה שחווים חוויות מתסכלות כבר בבית הספר היסודי.

אין בדעתי לכוון אתכם ההורים לא להציב בפני ילדיכם ציפיות, נהפוך הוא, הגדירו ציפיות ואתגרו את הילדים, אך חשוב שתאמרו אותן באופן ברור כמו "אני מצפה ש..." ותעזרו לילדים לעמוד בהן תוך שאתם נותנים את הדעת לקצב שלהם, ליכולות ולמוכנות שלהם.

גיל בית-הספר הוא גיל מאד משמעותי לבניית הדימוי העצמי הלימודי של הילד ולכן חשוב מאד שהמבוגרים המלווים את תהליך צמיחתו יהיו קשובים לו וכן לדרישות שלכם ההורים מהם ומעצמכם.

 

היות ולמדתי מניסיוני עם מתבגרים שנפלטו ממערכת החינוך בטרם סיימו 12 שנות לימוד כי יחסם של המורים לתלמידים, שגורר יחס של ההורים, משתק את היכולות של הילד מלהצליח עד גיל מבוגר, בחרתי, לקראת תקופת הבחינות וקבלת התעודה, להסב את תשומת לבכם לדרכים שיעזרו לכם להישאר הורים תומכים ומקדמי ציפיות להצלחה לימודית.

לצורך כך בחרתי להציג כדוגמא את סיפורו של עמי (שם בדוי) היום סטודנט למדעי המחשב, בן 24 עם אי.קיו. 140 (מחונן גבוה) שהתקשה להגיע להישגים עד אחרי התיכון. וכך הוא מספר:

"יום אחד בסוף כתה א', אחרי שבמשך כל השנה לא הצלחתי ללמוד לקרוא, הבנתי שהמורה שלי חושבת שאני מפגר. חזרתי הביתה והודעתי להוריי שאני לא הולך יותר לבית הספר כי אין לי מה לעשות שם ואפילו המורה אומרת משאני מפגר. לעולם לא אשכח את הבעת הפנים של אמי, הוסיף עמי. בין רגע התקשרה למחנכת שלי ונזפה בה על שהיא קראה לי "מפגר", את תגובתה של המורה לא שמעתי, אך לאט לאט התחלפו הצבעים בפניה של אמי, ולאחר שנפרדה לשלום ממורתי, פנתה אלי אמי ובקול תקיף אמרה לי "הבנתי, הבנתי מהמורה שאתה עצלן, שאתה לא עושה דיי כדי להתקדם בקריאה ובכתיבה, שאתה לא... לא... ולא... " וקינחה במשפט המחץ "ואתה עושה לי רק בושות".

זה הרגע שבו הבנתי שאני לבדי בעולם... גם אמי כבר לא אתי. בלית ברירה חזרתי לבית הספר, אבל מאותו יום ישבתי בשקט בכתה, השתדלתי לא לעשות אפילו רעשים של שטיח רק שהמורה לא תשים לב אלי".

לדבריו של עמי, המצב לא השתנה מבחינתו גם בכתות הגבוהות יותר וגם לאחר שאובחן כילד עם קשיי למידה. החוויות שלו מ- 12 שנות לימוד היו חוויות שליליות שגררו אחריהן דימוי עצמי נמוך וקשיים חברתיים.

 

מה הורים יכולים לעשות כדי למזער עד כמה שניתן את סיכוי שהילד יאבד את בטחונו העצמי על רקע של לקויות למידה?

  1. להיות קשובים לחוויות שהילד חווה בבית הספר- הדגש הוא על תחושת החוויה ולא על הספור שהוא מספר. גם עמי היום יודע לומר שהמורה לא קראה לו "מפגר", אך זאת היתה הפרשנות שלו להתייחסות של המורה אליו. לכן כשהילד מספר לכם דברים דומים, לפני שאתם "רצים" לנזוף במורה שאלו את הילד מה הוא הרגיש עם הסיטואציה.
  2. במקרים בהם הילד מביע חוסר מרוצות מבית הספר בדקו עם עצמכם מה אתם מרגישים- כל פעם שתחושו בושה או חוסר נעימות (מה יגידו עליכם כהורים/הילד עושה לי בושות וכו') תעצרו רגע, תמצאו את הדרך להשאיר את תחושותיכם בצד, ורק כשתהיו מסוגלים להכיל את הקושי של הילד נסו לעזור לו.
  3. חשוב לזכור שילדים זקוקים לעידוד, הכוונה, תמיכה ואוזן קשבת מהמבוגרים המשמעותיים בחייהם, הורים ומורים. ככל שתוכלו לעשות זאת הלכה למעשה ולא רק במשפטים מוכיחים ושיפוטיים כך תוכלו ליצור בהם את האמונה שאתם שם ובשבילם. במקרים רבים הבעיה של הילד מציפה אצל ההורים תסכול ובמקום לעזור לילד לפתור את הבעיה הם מתעסקים בבעיה שהיא עוררה אצלם ובכך זורעים את הזרע הראשון להחלטת הילד שבעתיד לא יספר להורים את הקשיים שלו.

 

 

על הכותבת:
אילנה שניר
יועצת חינוכית ומשפחתית Med, מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
לצפיה בסדרת סרטוני הדרכה לחצו כאן
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
לתיאום פגישה להדרכה הורית וייעוץ חינוכי, ייעוץ משפחתי ואימון זוגי חייגו: 054-4469925
http://www.ilanasnir.net
/

 


עוד באותו נושא

עשר טעויות שהורים עושים ביום הראשון ללימודים

היום הראשון ללימודים, בו מתחילים את השנה, הוא יום מיוחד. יום של התחלות חדשות, של חזרה לשגרה, וגם... קצת לחוץ

3 דרכים בטוחות לשיקום הביטחון של ילדי קשב וריכוז

אם יש דבר קריטי להצלחתם של הילדים שלכם- מדובר בבניית ביטחונם העצמי. במקרה של ילדי קשב וריכוז...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?