מה זה אומר בפועל? וכיצד ניתן לעזור להם?

המושג "קו העוני" הוא מוכר ושגור, ואף הפך לכלי שרת בידי פוליטיקאים ועיתונאים המנסים לקדם אג'נדה כלכלית-חברתית כזו או אחרת. יש ויכוחים רבים באשר לאותו קו עוני, ולהטוטים סטטיסטיים שונים אשר נועדו להעלות מעליו או להוריד מתחתיו אוכלוסיות מסוימות. בשל כך קשה לנסח הגדרה מדויקת הנוגעת לאנשים (ובכלל זה לילדים) הנמצאים מתחת לקו העוני, מבלי להיכנס לוויכוחים אינסופיים. לכן נגדיר זאת כך: יש בישראל מאות-אלפי ילדים הנמצאים מתחת לקו העוני, ואין עוררין על כך שאחוז הילדים העניים בישראל הוא מהגבוהים בעולם המפותח.

 

אבל מה זה בעצם אומר?

מיהם אותם ילדים החיים מתחת לקו העוני? איך נראים חייהם ואיך עוניים משפיע על היום-יום שלהם? אמנם לא כל הילדים המוגדרים מתחת לקו העוני נוברים בפח כדי להתקיים (אם כי יש גם כאלה), אבל רבים מהם חווים מצוקה כלכלית חמורה המשפיעה על כל תחומי חייהם. ילדים עניים, שרבים מהם משתייכים למשפחות חד הורית או למשפחות מרובות ילדים, עלולים לסבול מצוקה חומרית וכלכלית ולחוותה על בשרם. זה אומר שאין להם ביטחון תזונתי, כלומר גישה ישירה וקבועה למזון – לפעמים יש ולפעמים אין אוכל בבית. רבים מהם סובלים גם מחסור חומרי שאינו קשור למזון בהכרח, למשל מחסור בתרופות, בביגוד או בחפצים אחרים הנחוצים להם לקיום חיים תקינים.

ההשפעה של חיים מתחת לקו העוני על ילדים היא מעמיקה ונרחבת. היא מתחילה כמובן במצוקה גופנית או חומרית שעלולה לנבוע ממחסור – בין אם בתזונה ובבריאות לקויה ובין אם בתנאי חיים ירודים המשבשים את אורח ואיכות חייהם. אבל כמובן, יש רבדים נוספים להשפעות העוני. רבים מהילדים סובלים מהזנחה חמורה, לעתים מחוסר ברירה של ההורה: אם חד הורית הנאבקת על פרנסתה תתקשה לעתים לטפל כהלכה בילדיה, מטעמים טכניים ורגשיים כאחד. נוסף לכך, ילדים עניים עלולים לחוות מצוקה חברתית, נפשית ורגשית. רבים מהם מתביישים בתנאי חייהם ומתקשים ליצור חברויות, או שהם סובלים מחרדות קיומיות, מתחושות בושה או מצוקה הכרוכות בקשיים המשפחתיים ועוד.

 

איך אפשר לעזור?

ננטרל לרגע מהדיון את אפשרויות הפעולה בטווח הפוליטי (השפעתנו כאזרחים על מדיניות הממשלה ועל הנעת תהליכים חברתיים וכלכליים שונים), מכיוון שזהו נושא מורכב מאוד. לצורך העניין, נציין כמה דרכי פעולה פרקטיות וארציות, שיכולות לעזור באופן נקודתי לילדים הנמצאים מתחת לקו העוני:

  • תרומה כלכלית. הדרך הבסיסית ביותר לעזור לעניים היא עתיקת יומין ופשוטה מאין כמוה: לתרום לכלכלתם. את התרומה הזו אפשר להוציא אל הפועל במגוון של דרכים; גיוס תרומות, תרומה של חפצים, מזון, ביגוד וכסף, שיתוף פעולה כלכלי עם ארגונים המסייעים לילדים ולמשפחות מתחת לקו העוני ועוד. כאמור, זו דרך נקודתית ביותר, אך מבורכת. היא לא תפתור את בעיית העוני במדינה, אבל בהחלט תסייע לכמה אנשים שיעריכו את התרומה ואת השפעתה על חייהם.
  • מעורבות חברתית. יש היום מגוון של ארגונים ועמותות המכוונים את פעולתם לשיפור איכות חייהם של ילדים החיים מתחת לקו העוני. מעורבות חברתית, בין אם במסגרת עמותה ובין אם באופן עצמאי דרך הקהילה, יכולה לחולל שינוי בחייהם של ילדים. גם כאן יש מגוון של דרכים ושיטות – החל בהדרכה של ילדים ובני נוער וכלה בפרויקטים שנועדו לשפר את תנאי החיים בשכונות מצוקה, במרכזים קהילתיים ובבתי ספר. פעילים רבים מדווחים שהיכרות קרובה של ילדים החיים מתחת לקו העוני, ופיתוח קשרים רבי משמעות עמם ועם הקהילה שבה הם חיים – הם הדבר המשמעותי ביותר. עבור הפעילים ועבור הילדים כאחד.
  • עזרה רגשית, נפשית וחברתית. להוות חלק ממנגנון תמיכה שנועד לסייע לילדים עניים להתמודד עם קשיי חייהם – זו אחת הדרכים המשמעויות לסיוע. יש המתארים עזרה שכזו סיזיפית, מכיוון שההשפעה המיידית או הפרקטית שלה לא תמיד ניכרת לעין, ודאי לא בטווח הקרוב. אבל זו תרומה רבת חשיבות וערך. כאמור ילדים החיים מתחת לקו העוני חווים קשיים ומצוקות במגוון של רבדים ותחומי חיים. לעתים הדבר המהותי ביותר עבורם הוא אוזן קשבת, תחושה של שיתוף וסולידריות. יש מתנדבים שפותחים את ביתם בפני אותם ילדים, אחרים נותנים אוזן קשבת או כתף לבכות עליה. כך או כך, הליווי והנכונות הם עזרה גדולה.

 

 

שלכם,

צוות אמאבא

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?