טיפול התנהגותי או בשמו האקדמי יותר ניתוח התנהגות, מסביר את ההתרחשות של התנהגות כפונקציה של שני אירועים עיקריים: האחד, נסיבות, כלומר מה שקרה לפני ההתנהגות. השני, תוצאה, כלומר מה שקרה אחרי ההתנהגות.

ומכיוון שטיפול התנהגותי חותר תמיד להיות פשוט וברור ביותר, אתן דוגמא שתסביר:

הילד שלכם צועק.

טוב נו, אצלכם זה לא קורה, הילד של השכנים צועק.

מיד לאחר מכן אתם שומעים את האבא שלו צועק בחזרה: "אצלי בבית לא צועקים, כנס מיד לחדר". אחרי רבע שעה הילד יוצא מן החדר – כועס על האבא ובואו נודה על האמת, גם האבא לא מרגיש "אב השנה" אחרי אירוע כזה.

אם נעצור כעת וננתח את האירוע, נראה שהצעקה, שהיא ההתנהגות, לוותה בעונש מצד האב. העונש באמת גרם לכך שהילד יפסיק לצעוק.

אך בהסתכלות על האירוע – חסר לנו משהו. אנו לא יודעים את הסיבה של ההתנהגות, לא יודעים מה גרם לילד לצעוק.

ומה אם אגלה לכם שרגע לפני שהילד צעק אחיו המתוק נתן לו צביטה קטנה וחמודה? האין זה אפשרי?

בזיהוי נסיבות נכון – ניתן להשקיע את האנרגיה לשיפור היחסים בין האחים – ואז הצורך בעונשים פוחת.

 

וזו המלצתי: הפכו לזמן מה לבלשים. בדקו מהן הנסיבות המשמרות לדעתכם את ההתנהגות? הבנה של הנסיבות מהווה, פעמים רבות, את המפתח המרכזי לפתרון.

 

שיהיה בהצלחה !

 

 

על הכותב:
רן רייטר, מטפל התנהגותי
www.ran-reiter.co.il

 


עוד באותו נושא

"של מי המיטה הזאת?" או: בעיות שינה אצל פעוטות וילדים

הירדמות במיטת ההורים, התעוררות בלילה, ילדים שלא נרדמים ועוד. קיימות אינספור בעיות שינה בקרב פעוטות...

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?