השבוע אנחנו בסימן ה-1 במאי, חג הפועלים, שבמקור הנו תאריך של שביתות פועלים בארה"ב ובקנדה שבהן דרשו הפועלים

השבוע אנחנו בסימן ה-1 במאי, חג הפועלים, שנחוג כדי להעצים את מעמד הפועלים אל מול המעמדות השולטים. תאריך זה היה במקור תאריך של שביתות פועלים בארה"ב ובקנדה, שביתות שבהן דרש מעמד הפועלים להגביל את יום העבודה ל8 שעות.

מאז התקדמנו, השתכללנו וצברנו זכויות. האמנם?

ספר מעניין בתחום שמציץ אל העולם הנוצץ כביכול של ההיי-טק נקרא מהנדסים תרבות שכתב גדעון קונדה, או כמו ביטוי שמשתמשים בו בהדרכות של קורסי פסיכומטרי, לא כל הנוצץ זהב, במסגרת הסברים והדגמות לנושאים של לוגיקה פורמלית.

8 שעות היום היא אולי משרת אם, המשרות הסטנדרטיות בשוק מתחילות ב9 שעות, וחלקנו הגדול עושים שעות נוספות בין אם זה במסגרת חוזה גלובלי ובין אם זה שעות נוספות שסופר שעון הנוכחות ועוזר לנו לסגור את החודש עם קצת יותר כסף בכיס.

וכל זה למה?

כל זה משרת את המירוץ הבלתי פוסק אחרי החומר. גם אם אנחנו במינוס בבנק, נתקשה לוותר על המכונית ולנסוע בתחבורה ציבורית גם אם זה יותר מהר (לרוב נסיעה לתל אביב מהפריפריה במידה וזו נסיעה של אוטובוס אחד תהיה יותר מהירה באוטובוס במיוחד אם זה בשעות העומס).

מה זה המירוץ הזה? בין אם אנחנו קונים בשביל עצמנו ובין אם אנחנו קונים לילדים, סביר להניח שאנחנו נמצאים באותו לופ של פיצוי רגשי. אנחנו משקיעים בעצמנו או במשפחה פחות זמן איכות, חוסר ההשקעה מושך אותנו הישר לתוך המנגנון של קניות כפיצוי רגשי, כמובן שקניות אלה לא באמת מספקות את הבור הרגשי באופן איכותי ולכן אנחנו צריכים להמשיך לקנות. דבר זה כמובן משאיר אותנו עמוק במירוץ העכברים של לעשות עוד שעות נוספות, לקחת עוד חצי משרה בשביל עוד הכנסה וכיו"ב.

האם היינו יכולים להסתפק במוצרים יותר פשוטים ולהיות עדיין שמחים?

אני חושב שכן, אם היינו מעניקים יותר זמן איכות למשפחה, לעצמנו ולילדים, זמן איכות אמיתי של 100% תשומת לה והקשבה אמיתית, הרצון לפיצוי רגשי היה קטן ואיתו הדחף לקנות ולקנות ולקנות.

עצרו שניה וחשבו:

  • כמה צעצועים שלא באמת שימשו את הילדים שלכם לאורך זמן קניתם?
  • האם יש לכם בארון בגדים שלבשתם פעם אחת בלבד או אפילו בגדים שעדיין עם התווית (כלומר שקניתם ולא נהניתם מהם כלל?)
  • האם אתם באמת צריכים את כל מוצרי החשמל והאלקטרוניקה?
  • האם עוד מסך טלוויזיה או עוד גאדג'ט זה מה שיהפוך את הילדים שלכם ליותר מאושרים?

בנקודה זו אני חושב שיש דברים שאנחנו יכולים ללמוד מהחברה החרדית שהצריכה שלה הרבה יותר נמוכה ואני לא חושב שהילדות של הילדים שם היא ילדות עשוקה (בלי להיכנס למה חשוב או לא חשוב ללמוד וכיו"ב) חשבו על זה. האם הילדים שגדלו פה לפני 30 ו40 שנה ללא מותגים היו פחות מאושרים? מה החלק שלכם בזה שהילדים שלכם יהפכו להיות צרכני מותגים ו"אם זה לא נייקי זה לא טוב..." וכיו"ב.

 

לחדש את האופטימיות

בסימן ה-1 במאי אני רוצה להזכיר לכולנו שבעבר שבתו כדי לקבל יום עבודה של 8 שעות והיום חזרנו להיות עבדים שעובדים סביב השעון, אם לא נשנה את המכונה שאוכלת לנו את המשכורת לא באמת נוכל לשנות את האורח חיים.

התחילו בשינויים קטנים, קנו פחות גאדג'טים ומוצרים שאתם לא באמת צריכים, השקיעו בזמן איכות משותף (ואם קשה לכם יכולים לנסות בתור התחלה סדנאות משפחתיות שונות), עשו עם הילדים שלכם עבודות יצירה במקום ללכת איתם לקניון, וצרו שינוי הדרגתי בחיים שלכם לחיים יותר שמחים.

 

 

על הכותב:
רמי בוכניק
מנטור אישי ועסקי
הצטרפו אליי לפייסבוק – www.facebook.com/Coach2u

 

עוד באותו נושא

ילדים, כסף ושנה חדשה

פתיחתה של השנה היא עיתוי מצויין כדי לשבת עם הילדים ולשוחח איתם על היעדים והשאיפות שלהם לשנה שבפתח.

איך לדבר עם הילדים על המשכנתא

בית הספר מלמד את הילדים דברים רבים, אבל את הדברים הבסיסיים בחיים על ההורים ללמד את ילדיהם

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?