הקשר של ילד עם המוצץ שלו הוא הדוק ומורכב. המוצץ מרגיע ומנחם את הפעוט והפרידה ממנו היא במקרים רבים קשה עד מאד

הקשר של ילד עם המוצץ שלו הוא קשר הדוק ומורכב. המוצץ מרגיע ומנחם את הפעוט והפרידה ממנו היא במקרים רבים קשה עד מאד.

 

איך לסייע לילד בגמילה? יש הורים הנוקטים בשיטת ה"זבנג וגמרנו", ולעומתם כאלו המעדיפים גישות עדינות וממושכות יותר. איזה שיטה עדיפה? אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אבל בכתבה זו אשתדל להציג כמה אפשרויות מעניינות.

 

לפני שנדבר על הפרידה מהמוצץ, בואו נחשוב לרגע מהו המוצץ עבור הילד שלנו.

השימוש של ילדים במוצץ מתחיל בדרך כלל בסמוך לבואם לעולם או כמה שבועות לאחר מכן. אינסטינקט המציצה הבסיסי של התינוק גורם למוצץ להיות אביזר מרגיע מאד עבורו. כמו כן משמש המוצץ כחפץ מנחם שמלווה את הילד בכל מקום אליו הוא הולך. עם הזמן הילד מתרגל למוצץ ומפתח בו תלות עד כדי כך שקשה לו להירדם או להירגע בלעדיו.

לכן הגמילה ממוצץ דומה בעצם לגמילה מכל התמכרות אחרת, כמו לדוגמא גמילה מעישון או משתיית קוקה-קולה, והיא לא פחות קשה עבור הילד שתלוי במוצץ.

 

מתי נדע שהגיע הזמן להיפרד מהמוצץ?

עד גיל שנה-וחצי שנתיים, אם התינוק רגיל ותלוי במוצץ לצורך ההירגעות וההירדמות, אין סיבה להגביל את השימוש בו.

בסביבות גיל שנתיים, כאשר הפעוט מתחיל לדבר ורמת ההבנה שלו גבוהה יותר, אפשר להתחיל להגביל את השימוש במוצץ. יש להסביר לפעוט את המקומות או הזמנים בהם הוא יכול להשתמש במוצץ ולעומת זאת איפה ומתי אתם מצפים ממנו להסתדר בלעדיו. לדוגמא בשעת מנוחת הצהריים או בלילה במיטה מוצץ זה בסדר, אבל כשמשחקים עם חברים מניחים את המוצץ בצד. בזמן הצפייה בטלויזיה אפשר להירגע עם מוצץ, ואילו כשמדברים צריך להוציא אותו מהפה.

בסביבות גיל שלוש או ארבע בדרך כלל אפשר כבר להתחיל לגמול את הילד לחלוטין מהשימוש במוצץ.

כמובן שלכל ילד רמת ההתפתחות האישית שלו ואני חושבת שכל הורה מכיר את הילד שלו ויודע לחוש מתי הגיע הזמן הנכון עבורו.

עוד דבר שחשוב לשים לב אליו לגבי מועד הגמילה, זה שעדיף שלא להתחיל בגמילה בסמוך לשינויים נוספים בחיי הילד כמו לידת אח צעיר, מעבר דירה וכד‘.

 

להכין את הילד לגמילה

לאחר שהחלטתם שהגיע הזמן לגמול את הילד ממוצץ, מומלץ לשוחח איתו ולהכין אותו: אם המוצץ זה מה שמרגיע אותו כשהוא לחוץ או עצבני, יש ללמד אותו דרכים נוספות להירגע או לשחרר לחץ. אם המוצץ זה מה שעוזר לו להירדם, יש לעזור לו למצוא דרכים אחרות להירדמות.

זכרו, גמילה היא לא תהליך קל ועליכם להיות מוכנים להיות שם עבור הילד שלכם, להרעיף עליו חום ואהבה ולתמוך בו בשעות הקשות שלו.

 

אז איך עושים את זה?

כמו שציינתי קודם, קיימות שתי גישות עיקריות: "זבנג וגמרנו"- העלמת כל המוצצים בבת אחת והצבת הילד בפני עובדה מוגמרת, או גמילה איטית והדרגתית. באופן אישי, אני בעד השיטה השנייה, אבל להלן מספר דוגמאות אפשריות לכל שיטה וכל הורה מוזמן לבחור את הדרך שלו.

 

"זבנג וגמרנו"

העיקרון כאן הוא העלמת כל המוצצים בבת אחת והצבת הילד בפני עובדה מוגמרת שעם המוצץ- גמרנו.

איך עושים את זה? הנה כמה רעיונות:

  1. לבצע טקס מיוחד לפרידה מהמוצצים, שבמהלכו נפרדים מכל המוצצים בדרך כלשהי, לדוגמא: בל"ג בעומר ניתן לזרוק את כל המוצצים למדורה, אפשר לקשור את כל המוצצים לבלון הליום ולשחרר לשמים, אפשר להכניס את כל המוצצים לבקבוק ולזרוק לים, ויש עוד המון אפשרויות כיד הדמיון הטובה עליכם.
  2. להעניק את כל המוצצים במתנה למישהו שזקוק להם יותר, לדוגמא: אם נולד לקרוב משפחה תינוק חדש, אפשר לתת לו את המוצצים, אפשר להכין חבילה עם כל המוצצים ולשלוח לילד שאין לו, וכד‘.
  3. להעלים לילד את כל המוצצים, וכשהוא מבקש מוצץ להבטיח לקנות לו חדשים כשנגיע לחנות אבל אז לדחות את הרגע עד שהילד נרגע...
  4. למצוא לילד קונה למוצצים הישנים שלו וללכת איתו לקנות משהו נחמד בכסף שקיבל.

 

גמילה הדרגתית

בשיטה זו העיקרון הוא ההדרגתיות בגמילה והאמפתיה לילד שנפרד מהמוצץ האהוב תוך מציאת חלופות מתאימות.

איך עושים את זה? הנה כמה רעיונות:

  1. הגבלת שעות ומיקום השימוש במוצץ, לדוגמא: מוצץ מותר רק בשעת השינה, בזמן הצפייה בטלויזיה, בזמן הנסיעה באוטו או בעגלה וכד‘, ואז להפחית מהזמנים והמקומות שהשימוש במוצץ מותר בהם עד לגמילה המלאה.
  2. לבקש מהילד את המוצץ בכל פעם שהוא בפיו, ולהניח אותו במגירה או בכיס כל עוד הילד עסוק במשהו אחר ולא מבקש אותו.
  3. בניית "בית" למוצץ שבו יניח הילד את המוצץ כשהוא לא זקוק לו. לאחר שיהיה למוצץ בית משלו נקבע זמנים שבהם המוצץ רוצה לנוח בבית שלו ולאט לאט נגביר את הזמנים הללו עד לגמילה המלאה.
  4. תגמול וחיזוק חיובי בכל פעם שהילד מצליח לוותר על השימוש במוצץ, למשל צפייה בטלויזיה בלי מוצץ תביא לתגמול מסוים, לילה בלי מוצץ לתגמול אחר וכד‘.
  5. להדגיש בפני הילד שוב ושוב כמה הוא גדול וכמה אתם מאמינים בו וביכולת שלו לוותר על המוצץ, ולאפשר לו לוותר עליו מיוזמתו. להסביר לו שמוצץ זה לתינוקות ואילו הוא כבר ילד גדול.

 

לסיום, תהליך הפרידה ממוצץ הוא תהליך שיכול להיות קשה ומתסכל גם עבור הילד וגם עבור ההורים, אבל הוא בהחלט לא בלתי אפשרי. קחו הכל בפרופורציות ועם המון המון סבלנות ואהבה וזכרו, אף אחד עוד לא הגיע לחופה עם מוצץ בפיו...

 

 

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמאבא

 

 


עוד באותו נושא

פרוביוטיקה- חיידקים ידידותיים לפעוטות

פעוטות רבים סובלים מכאבי בטן ומתופעות לוואי שונות של מערכת העיכול. אחת מדרכי המניעה האפקטיביות היא השימוש בפרוביוטיקה

שלושה ספרים מומלצים על גמילה ממוצץ

רק המוצץ בפה עדיין מסמל שהם לא באמת גדולים. והגיע הזמן להתחיל לטפל גם בזה. לפניכם כמה ספרים מומלצים בדיוק בנושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?