אמנם אנו מצווים לארח אושפיזין בסוכה, אבל בכל זאת לא כל בן משפחה ובן דוד רחוק כיף לנו לארח

יש לי יום יום חג

חודש שלם של חגים עובר עלינו.

הוא מתחיל בתפילות ואוכל, הרבה אוכל, וסעודות משפחתיות. ומיד עובר לקיצוניות שניה שבה אנו משולים למלאכים, הרבה תפילות ובלי אוכל כלל. ולסיום: הסוכה.

אנחנו יוצאים לפיקניק בחיק הטבע הרבה אויר ואוירה, אוכל והרבה שמחה.

ובעיקר הרבה הרבה אורחים.

היציאה אל הטבע וחוסר הפורמאליות שבאירוח, גורמים לאנשים לבוא לבקר ללא התראה והמשפט "סתם קפצנו לבקר בסוכה" די נפוץ בימי החג.

אז אמנם אנו מצווים לארח אושפיזין בסוכה, אבל בכל זאת לא כל בן משפחה ובן דוד רחוק כיף לנו לארח.

ואם לנו לא תמיד נוח אז לילדים שלנו, קל וחומר לא תמיד נעים לשחק עם הילדים שהגיעו, לא תמיד הגילאים חופפים, לא תמיד מתחשק להם באותו רגע לחלוק ולשתף וגם אם כן, לא כל צעצוע הם יסכימו לחלוק.

אמנם החג מפנק את הילדים במתנות חדשות, סבא סבתא ודודים תמיד יבואו עם משהו ביד, אבל אז נוצרת לנו בעיה חדשה: הילדים לפעמים קצת אימפולסיביים וקורעים את אריזת המתנה עוד לפני שהספקנו להגיד תודה.

קצת יותר בעייתית היא תופעת הממתקים, אורחים שיביאו לילדים שוקולד ופינוקים יצפו שהילד יהנה מהם כשברוב הבתים לא נהוג לחלק לילדים ממתקים ללא הגבלה.

נשמע בלאגן? לא כל כך. אחרי הכל זה חג ואנחנו במגמת חיוך ושמחה.

 

הנה כמה טיפים קטנים שאולי יעשו לכם קצת סדר.

 

לא, לא, לא רוצה, לא רוצה ודי...

לא רוצה לשחק, לא רוצה לזוז מאמא, לא רוצה לשתף?

מה עושים?

קודם כל נשימה עמוקה, לבוא מתוך כעס ולהכריח לא יקדם אותנו לשום מקום.

אפשר לשבת עם האורחים בנחת בסוכה, לתת לילדים לשבת לידנו, לחבק אותם ולהתרגל בהדרגה לנוכחות של הילדים האחרים.

כעיקרון ילדים בגילאי שלוש ארבע פלוס כבר אמורים ליהנות אחד מחברתו של השני ולכן כעבור עשר דקות עד רבע שעה בדרך כלל אפשר כבר להוציא משחק שיעניין אותם.

קפלה, בובות, לגו, קוביות, מכוניות. כל דבר שיגרה את הילדים להתחיל לשחק.

זה יכול להתחיל במשחק יחידני שבו כל ילד יבנה לעצמו משהו בפינה שלו ולאט לאט הם יתחילו לשתף פעולה.

 

ואם יש צעצוע שהילד לא רוצה לחלוק בו?

אם זוהי מגמה גורפת, שמוציאים צעצוע אחרי צעצוע והילד מסרב לשתף פעולה אז ניתן להוציא משחק למרות ההתנגדות ולאפשר לו לכעוס באיזו פינה עד שיעבור לו.

אבל אם, לעומת זאת, יש משחק מיוחד שהילד אוהב, אפשר להעלות אותו לפינה גבוהה ולא לשתף בו את שאר הילדים (גם לילד מותר שיהיה משהו אישי משלו).

מומלץ מאוד לא להכריח את הילד אלא לתת לו להתקדם בקצב שלו גם לילדים מותר להביע את דעתם כל עוד היא לא בוטה וצורמת.

 

מתנות ונשנושים

סבא וסבתא תמיד יביאו מתנות וזו עובדה. לכעוס ולאסור זה מיותר ואפילו פוגע.

זוהי זכותם לפנק והם קנו אותה בחסד והרבה עבודה קשה ועכשיו שהם הביאו, אנו עומדים בפני עובדה מוגמרת.

אנחנו יכולים לדאוג שהילדים יגידו תודה יפה, וכן מותר לילדים לפתוח את המתנה מיד.

חוש ההתאפקות של ילדים הוא נמוך, והאמת שגם סבא וסבתא ישמחו לראות את השמחה בעיניים כשהנכדים יפתחו את המתנה.

(ובינינו גם אנחנו רוצים לפתוח מתנות מהר...)

 

לגבי ממתקים שילדים מקבלים מסבא וסבתא או דודים אחרים.

אפשר לתת לילד ממתק אחד או שניים ואת השאר לשמור בארון ולחלק לפי המינון המקובל בבית.

מותר בהחלט לאפשר בחג מינון טיפה יותר גבוה של ממתקים, אבל להשתדל לא לחרוג בהגזמה מהמינון הרגיל שנהוג בבית.

 

ולסיום: תיהנו, תחגגו, תשמחו ותהיו רגועים, גם אם תשברו קצת שיגרה וגם אם הילדים לא ממש יתנהגו למופת. בכל מקרה, תשמחו עם האורחים ו...

שיהיה מועדים לשמחה.

 

 

 

שלכם,
ליאת גולדשטיין
האמא של אמאבא

 


עוד באותו נושא

חוזרים לשגרת היומיום - המלצות ברוח השנה החדשה

לכמה מכם היה דזה וו בשבוע שעבר כשחזרו ילדינו לבית הספר? תשאלו ממה?

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!