חג הפסח בפתח. אם אתם גרושים טריים, אתם בוודאי זוכרים תורו של מי מכם לקבל את הילדים לחג. אם אתם לא זוכרים, תמיד אפשר להציץ בהסכם הגירושין. אתם בשלב שאתם עוד יודעים איפה החבאתם את ההסכם שלא ילך לאיבוד.

נניח, רק בשביל הסיפור, שאתם האבא.

ואז אתם מגלים שזה התור שלכם. חלק מכם מאד מרוצה שזה התור שלו, החלק הזה יודיע בשמחה וצהלה לילדים: ״בליל הסדר אנחנו אצל סבתא דבורה, תודיעו לאמא שלכם״! 

ועכשיו מתחילות הצרות. הילדים לא רוצים להודיע לאמא שלהם שהם נוטשים אותה בליל הסדר. כן, נוטשים! בדיוק זו המילה שהם ישמעו מאמא כשהם יעבירו לה את הבשורה שאתם כולכם תהיו אצל סבתא דבורה והיא תהיה בלי הילדים אצל סבתא נחמה. 

והיא תרגיש נטושה, גם אם נורא מתחשק לה להיות קצת לבד ובשקט, וגם אם היא ממש לא מחזיקה מכל הסיפור הזה של ארוחת ליל הסדר היא תרגיש נטושה. למה? כי סבתא נחמה וכל האורחים יאמרו אלף פעמים באותו ערב כמה חבל שהילדים לא באו ואיך הם מפסידים. לא מרוע לב, מאהבה ודאגה כנה ואמיתית. אבל את האמא זה יטריף. לכן, ברגע שהנושא יעלה, היא תשאב לתחושה הזו שהיא ננטשת בלי ילדיה.

והילדים? הם נקרעים. בין הצורך לשמוח עם אבא לבין הצורך לנחם את אמא. ותאמינו לי, זה כבד עליהם.

 

חלק אחר מכם לא ממש ישמח שזה התור שלו. מכל מיני סיבות. אולי כי ליל הסדר הזה קטן, ואין הרבה אורחים, או שהסבתא עייפה אז אף אחד לא הזמין, או סתם כי יש פה הזדמנות לנקות את הראש בחג ולעשות חופש ארוך. ואז, מתוך המצפון שלכם שמעיק עליכם אתם בודקים את הדופק, אולי הילדים בכלל לא רוצים לבוא אתך? אולי הם בכל זאת ילכו גם השנה עם אמא שלהם? אז, אתם חושבים, כולם ירוויחו! ואז אתה מגשש: תגידו ילדים, איפה אמא עושה חג? מה שאתה לא יודע, זה שהם לא יודעים כי עוד לא דיברו איתם כי מכיוון שזה התור שלך אז לא רצו לעשות מזה עניין. אבל! וכאן מגיע האבל הגדול! לילדים שלך יש הרבה יותר שכל ממך! והם מיד מרגישים שאתה מנסה לנפנף אותם. אז הם חוזרים הביתה ומגששים  עם אמא שלהם, שבכלל כבר קבעה עם בן הזוג שלה סוף שבוע רומנטי בצפון כי גם הם רוצים לנקות את הראש. והם שומעים תשובה: אתם אצל אבא שלכם ואני לא יודעת מה לעשות. לא ממש מתחשק לי לעשות חג בלעדיכם אז אמרתי לסבתא שאני לא באה.

 

ועכשיו הילדים מבואסים.

הם מרגישים שאף אחד לא רוצה אותם. וזו הרגשה נוראית, שתאמינו לי, הם יזכרו עד שהם יהיו הורים בעצמם.

 

ולמי מכם שחושב שזה לא ממש חשוב לילדים, איפה ועם מי הם מבלים את החג יש לי חדשות עבורכם. 

זה כן חשוב לילדים! מאד!  

שבוע שעבר הבת שלי שאלה אותי- אמא, אצל מי אני השנה, מכיוון שהיא בת  15 חשבתי שזה לא ממש משנה לה, אז אמרתי לה- אני לא זוכרת. והיא ענתה: את צריכה לזכור! זה התפקיד שלך לזכור! ואת צריכה לדעת.

ובכן, מיד צלצלתי לגרוש שלי ותאמתי איתו עמדות. את כל החג! חג ראשון וחג שני וצהריים וחול המועד. למה? 

כי זה התפקיד שלנו. ואנחנו ההורים צריכים לתאם בינינו את כל החגים והמועדים ולהודיע לילדים איפה הם ולייצר חזית אחת.   

הם זקוקים לחזית אחת אשר תנחה אותם משום שגם כך זה מאד קשה להם, ששולטים להם על כל החיים. נכון, זה דומה לילדים להורים נשואים. גם הם מקיימים את החובות המשפחתיות וצריכים להיות אצל שתי הסבתות בחג, אבל לילדים להורים גרושים יש יותר חובות משפחתיות מילדים להורים נשואים.

 

והכי חשוב- הם לא רוצים לשאת את העול הזה על גבם. והם לא רוצים להתפתל ולהרגיש לא נח ולא זקוקים למצפון שמעיק עליהם, וגם כך להיות ילד להורים גרושים זה לא כיף גדול אז מוטב שתסדרו ביניכם את העניינים שלכם ואל תערבו אותם. 

 

ומה לגבי הפסח?

תאמו הכל מראש וביניכם מספיק זמן קודם כדי שלא יהיו אי בהירויות,וקבלו החלטות והציבו עובדות והעבירו את המסר. למי מכם שעדין לא עשה זאת,  השבוע זה זמן טוב.   

עשו זאת. תאמו. ביניכם, ולא דרך הילדים!

 

 

על הכותבת:
קטי טל,
מגשרת משפחתית,
יישוב סכסוכים, בניית הסכמות, גירושין, הסכמי ממון, ירושות
טלפון 054-7437435 , דוא"ל info@kati-tal.com
אתר http://www.kati-tal.co.il

 

 


עוד באותו נושא

עוגיות שוקולד צ'יפס טעימות, פריכות וכשרות לפסח

חברת 'סידס- רק הטוב ביותר' מציעה מתכון לעוגיות שוקולד צ'יפס טעימות, פריכות וכשרות לפסח מבית "אופנהיימר".

חכמינו לימינו

הראשון מתוך סדרה חדשה של ספרי אגדות חז"ל מעובדות לילדים שיראו אור בשנים הקרובות

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?