למראית עין, נראה כי המעבר מ'יום האם' ל'יום המשפחה' פותר את הדילמה למי לחגוג: נחגוג עם כו..ל..ם! אבל אם כך, מדוע כל כך הרבה הורים מוצאים את עצמם ממורמרים על השינוי?

יום המשפחה בפתח והשאלה "האם נכון לחזור למקורות ולחגוג את יום המשפחה כ'יום האם'?" עומדת באוויר.

 

על פי ההיסטוריה, מקורו של יום האם הוא ביוון העתיקה, שם נהגו לציין את יום האם כטקס דתי לאם האלים ריאה. עם השנים, ואולי מתוך קנאה, יצאו הגברים למאבק בשם השוויוניות ודרשו יום משלהם- וגם זכו לו.

 

בישראל, כעם אוהב "קיצוצים" מיזגו את הימים ליום אחד "יום המשפחה". והיום, מתלבטים בשאלה האם לחזור להתחלה ולחגוג רק את "יום האם", ואולי בנפרד את "יום האב".

 

היות ואנו חיים בעידן המאופיין בצורות ובמבני משפחה שונים ומגונים - ישנן משפחות של אבא-אמא, משפחות של אמא-אמא, אבא-אבא, חד הוריות, רב הוריות וכו', נשאלת השאלה, למי נחגוג את "יום האם"? או את "יום האב"?

 

למראית עין נראה כי חגיגות "יום המשפחה" פותרות את הדילמה.

ההחלטה היא: נחגוג עם כו..ל..ם.

הורים, ילדים, ולא לשכוח חלילה את הסבתות והסבים ואולי הדודים והדודות - כי מי זו המשפחה שלי?

"יום המשפחה" נשמע כמו: יום של כיף... יוצאים ומבלים יחד, קונים מתנות לכולם, מפנקים האחד את השני... מארגנים ארוחה משותפת.

נשמע נהדר. לא יהיו מריבות בין אחים ובוודאי בין בני הזוג לא על תקציב, מקום, רשימת מוזמנים וכו'... ההרמוניה תשרור ביום הזה למרות השבוע הלחוץ שעבר על כולם... ובעיקר אם בשבוע תכננו יחד עם כל המשתתפים את היום הזה לפרטי פרטים...

האומנם?

 

אני הייתי הופכת את היום הזה ל"יום ההורה".

יום כזה ייתן מענה נאות ורחב לכל העוסקים במלאכת החינוך, הפרנסה וגידול ילדים.

לא הייתי משתפת ביום הזה את הילדים, שכן להם יש 364 ימי ילד בשנה בהם כולם סביבם.

"יום המשפחה" בשמו העכשווי או "יום ההורה" בשם המוצע הוא הזדמנות פז למובילי המשפחה ולעוסקים בחינוך לקחת פסק זמן מהעבודה הקשה, זמן לעצמם, לזוגיותם ולאהבותיהם, זמן שבו הם יהיו מרכז העיניים, יצברו כוחות חדשים, ימלאו מצברים כדי שיוכלו להמשיך ולשאת בעול המשפחה, החינוך והפרנסה.

 

יום ההורה חייב להיות יום שבו ה"זוגיות" (שלפעמים לא זוכרים איך היא נראית) תקבל במה נאותה ומשקל רב לקיומה וה"משפחתיות" תחכה ליום המחרת (הגמדים לא ייקחו אותה לשום מקום) יום שבו יש להשאיר את כל רגשות האשם ונקיפות המצפון, את שקי ההתלבטויות בנושא חינוך, ילדים ועבודה ואת החששות והפחדים למשמורת ויאפשרו לעצמם שעות של רגיעה, מנוחה, פינוק, אהבה ואינטימיות. (תודו שזה חסר לנו). יתרה מזו הייתי דואגת (ואולי ע"פ חוק) שהילדים ביום הזה יהפכו ל"הורים" ויעשו את כל המטלות ההוריות בעצמם ואתם ההורים רק תיהנו מהיום הזה.

 

עשרת הדיברות שלי ליום המשפחה

  1. נהלו יום ללא רגשות אשם.
  2. בחרו את האנשים שאיתם אתם רוצים לחגוג את היום.
  3. התחילו את היום עם שיר חדש בלב.
  4. סלקו כל מחשבה שלילית שעלולה למנוע מכם ליהנות ביום הזה.
  5. עשו לפחות דבר אחד שאתם חולמים עליו אך לא מאפשרים לעצמיכם לעשותו במשך השנה.
  6. אל תתייחסו ביום הזה "למה יאמרו האחרים"... עשו מה שטוב לכם.
  7. היו נדיבים לעצמכם ביום הזה ולאו דווקא בכסף (אך אפשר גם).
  8. דחו למחר את המשימות היומיומיות. או תדאגו שה"גמדים" יבואו ביום הזה.
  9. הדהדו בראשכם לפחות 20 פעם ביום הזה "מגיע לי ליהנות".
  10. צמצמו את החשיפה שלכם לחדשות, תוכניות ושאר מיני מינים העלולים להעיב על מצב רוחכם.

 

 

חג שמח!!

 

 

על הכותבת:
ד"ר אילנה שניר, יועצת חינוכית ומשפחתית Med
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: משפחה במחשבה תחילה
מייסדת "הורות במחשבה תחילה" - האקדמיה הישראלית להכשרת הורים
טלפון 054-4469925 , אתר  http://www.ilanasnir.net/

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?