השבוע הייתי עדה לשיחה בין שתי אמהות שנסובה על יום המשפחה המתקרב. שתיהן היו תמימות דעים כי יש להחזיר את יום האם לקדמותו והתלוננו על "הרעת התנאים" וזו לא הפעם הראשונה בה אני נתקלת בגישה הזו...

אז בואו נעשה קצת סדר, איך הכל התחיל ומדוע זה השתנה.

 

היו היה, לפני שנים רבות, יום חג, שנחוג פעם בשנה – ושמו יום האם.

אז, בארץ היו היה, לתא המשפחתי היה הצורך ותחושת המחויבות להוקיר את האם על עמלה ופועלה בתוך התא המשפחתי, ועל עשייתה ללא לאות לטובת ילדיה, בעלה, המשפחה שלה. בתא המשפחתי ההוא, התא שחגג את יום האם, האמא הייתה עקרת בית, האבא נשא בנטל הפרנסה ויצא בכל בוקר לעבודה, ותפקיד הילדים היה ללמוד ולהמציא ציונים טובים, על מנת שיגדלו להיות רופאים, מהנדסים או עורכי דין, לכבד את הוריהם, ולהצליח לשאת להם נשים טובות משפחתיות ומסורות שיוכלו לחוג להן את יום האם.

חלפו השנים, ואט אט, המשפחה נעורה מתרדמתה.

בתחילה, התקוממו האבות, שחשו פגיעה בכך שאין יום המציין ומוקיר את תרומתם שלהם לתא המשפחתי, הגם שתרומתם לרב מגיעה מחוץ לתא המשפחתי ולא מתוכו, והם ניסו ניסיונות רבים ונואשים, לייצר להם יום האב משלהם.

אך מעבר לט"ו באב, הם לא הצליחו לייצר חגיגה...

אחר כך, התקוממו האמהות, והדגישו חזור והדגש שהן הרבה יותר מאמהות ויש להן הרבה יותר להציע מלבד הולדת ילדים, וגם מכיוון שלא כולן נישאות ויולדות, הרי שטוב היה לו היו חוגגות את יום האישה.

ובאמת, חגיגת יום האישה הפכה למסורת. יום שכל כולו מתרכז בנשים, והיופי היה, שלא היה להן צורך להשמין עשרים קילו, אחר כך ללחוץ עשרים שעות, ולבסוף להישאר עם ארבע עשרה קילו מיותרים – הן לא היו חייבות להיות אמהות, די שנולדו נשים ובכך נפתחה להן הדלת לחגיגת יום האישה.

והילדים – האמת, יש לי תחושת בטן, שהם היו שווי נפש בנוגע לסמנטיקה סביב יום האם. כמו כל הילדים, הם לא ממש עסקו בפוליטיקה, אותם זה ממש לא עניין, הם חיפשו סיבה טובה לפנק את אמא, ויום האם מבחינתם – היה הזדמנות נפלאה.

הילדים הגדולים, בעטו בציפיות של ההורים. הם כבר לא ממש רצו להיות רופאים ולא מהנדסים, ועורכי דין זה כבר לא ממש משתלם, אז מגיל צעיר מאד הם השקיעו זמנם במה שהפך להיות המקצוע האטרקטיבי ביותר – מחשבים. וזה מתחיל מגיל מאד צעיר. העובדה היא שכשאמא ואבא צריכים לשלוח קובץ מצורף במייל, הם קוראים לילדם בן החמש, כי הוא ממש, אבל ממש מומחה במחשבים...

כך נזרעו הזרעים הראשונים להולדת יום המשפחה.

התינוקת, המשפחה, המשיכה לבעוט, להסתובב ברחם, להתגלגל מצד אל צד, כמי שמתעקשת להודיע: "אני כאן! משפחה חדשה".

בחודשי ההריון הללו, שנמשכו עשרות שנים, נולד התא המשפחתי החדש. תא שגבולותיו מטשטשים במבנה שלו, בחלוקת התפקוד ההורי ובחלוקת נטל הפרנסה.

גבולותיו של מבנה התא המשפחתי, פרצו.

משפחות חדשות מסוגים שונים הופכות נפוצות יותר ויותר ומקובלות על חלקים גדולים בחברה. התברכנו במשפחות חד הוריות, במשפחות גרושות שמיטיבות לגדל את ילדיהם לתפארת על אף שהם אינם חולקים בית משותף, במשפחות חד מיניות בהם נשים יולדות ילדים בסיוע של הטכנולוגיה המתקדמת וגברים מאמצים ילדים ובונים תא משפחתי חזק ויציב.

בראיית חלוקת התפקוד ההורי, גברים שבעבר נטו למשוך ידיהם ממשימות חינוך טיפול והשגחה על הילדים, היום חשים צורך עז בנכחות הורית משמעותית, משפיעה ובונה את יחסי אב-ילד. אבות היום, שותפים מלאים ומשמעותיים בחיי ילדיהם.

ומבחינת נטל הפרנסה, ניצנים ראשונים של יציאת נשים לעבודה לפני כשלושה עשורים הפכו לעץ נטוע. נשים כיום מהוות מקור פרנסה משמעותי כמו הגברים, ונטל הפרנסה מוטל של שני בני הזוג.

וכך הפך יום האם ליום המשפחה.

ולמי זה טוב? לכולנו!

לנשים, שאולי חלק מאיתנו מרגישות שלכאורה נגזל יום חגנו, אני רוצה להזכיר כי כוחנו עולה, מעמדנו השתפר, האיזונים בחיינו טובים יותר ואנו כיום יכולות לממש את עצמנו באפיקים רבים ומגוונים. מי מאתנו כעקרת בית ומי מאתנו כאשת קריירה.

לגברים, שבין אם אתם תומכים מתוך הבית ובין מחוצה לו, אתם עמוד תווך במשפחה ועל כך יש להוקיר פעם בשנה ביום חג.

לילדים, לא צריך לבחור יותר. אמא או אבא, משפחה חד הורית או דו-הורית, ההורים נשואים או לא, ההורים בני אותו מין או לא – משפחה היא משפחה היא משפחה.

ובשורה התחתונה, המעבר מיום האם ליום המשפחה מעביר את כולנו לעולם שוויוני יותר, טוב יותר, הרמוני יותר, חם, מגונן ומשפחתי.

 

יום המשפחה הנו סיבה אמיתית למסיבה וחגיגה. יש לנו הזדמנות להיות ביחד, עם תירוץ אמיתי: יש יום חג וצריך לחוג!

ואמנם הכל הולך: משפחה גרעינית או משפחה מצומצמת, לבלות בטבע, או בקניון, מהבוקר עד הלילה או אחר הצהריים – העיקר להיות ביחד. אך בכל זאת, אם כבר ביחד, הכי טוב לעשות משהו שלא עושים בדרך כלל, שיציין את היום הזה, שיחייב אותנו לדבר, לצחוק, לספר ולהקשיב, לתקשר, לחבק. משהו שישאיר לנו זכרונו נעימים, כי בסוף, מה יותר חשוב לנו מהמשפחה?

 

יום משפחה נפלא לכולם!

 

 

על הכותבת:
עו"ד קטי טל,
מגשרת משפחתית,
יישוב סכסוכים ובניית הסכמות בהליכי גירושין.
ייעוץ להעצמה אישית בתקופת הגירושין
טלפון 054-7437435, דוא"ל info@kati-tal.com 
אתר: http://www.kati-tal.com/

 


עוד באותו נושא

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!

הורים לילדים – מה אתם מחפשים?