"אין לי יותר כוח לתפקד כהורה", "הורה זה תפקיד כפויי טובה", "הלוואי ואפשר היה להתפטר מתפקיד ההורה" או "להתגרש מהילדים"

הורות זה מקצוע כפויי טובה

"אין לי יותר כוח לתפקד כהורה", "הורה זה תפקיד כפויי טובה", "הלוואי ואפשר היה להתפטר מתפקיד ההורה" או "להתגרש מהילדים"!!

האם המשפטים הללו מוכרים לכם?

בדרך כלל, על הורה המבקש להתפטר מתפקידו כהורה משתלטת תחושת אכזבה מהילדים, תחושת כישלון בחינוך הילדים וחוסר יכולת ומסוגלות להתמודד עם דרישות הילדים, כל אלה מחדדים את האמירות של ההורים בינם לבין עצמם או בינם לבין אחרים.

"הילד מתיש אותי", "אני לא מסוגל יותר", "איפה טעיתי" - הן רק חלק מהאמירות שמלבות את תחושת התסכול.

כך בשיחת סלון בין הורים להורים סיפרה אחת האמהות כיצד משימה פשוטה – חיפוש אחר תחפושת לילדה בת 12 הפכה ל"סיוט" משפחתי. האם שעשתה הכל כדי שבתה תהיה מרוצה מצאה את עצמה אחרי יומיים של חיפושים, בזבוז כסף וזמן מסוכסכת עם הבת, עם הבעל ועם הבת הבכורה.

איך זה קורה?

בדרך כלל, הפנטזיה של ההורים להיות "הורים מושלמים" היא אחד הגורמים ואולי הגורם העיקרי להיקלעות למצבים כאלה.

כיצד נראה ה"הורה המושלם" בפנטזיה?

כזה שתמיד צריך לאהוב ולהבין את ילדיו.

כזה שאף פעם לא כועס או מתרגז על ילדיו.

כזה שחייב תמיד לשלוט ברגשותיו ולבטא אותם בשעת הצורך (אם בכלל) אך ורק באופן רגוע והגיוני.

כזה שתמיד מתחשב ברגשותיו ומצב רוחו של הילד כדי לא להגדיל חלילה וחס את תסכוליו של הילד שממילא קיימים.

כזה שאינו מפלה לעולם בין ילדיו.

 

אז רבותי ההורים, זוהי פנטזיה שקשה מאד לממש אותה ואינני בטוחה כלל שאם אפשר היה לממש אותה שהתוצאות היו מביאות אתכם ואת ילדכם לתחושת שלמות, הבנה ואהבה.

 

לכן, כדי שנוכל לשרוד בתוך הדרישות האין סופיות של הילדים שלנו וגם להרגיש שאנחנו הורים מספיק טובים, עלינו לשנות חלק מהמחשבות והאמונות שלנו על ההורות.

אני רוצה לעודד אתכם ולאפשר לכם לפנטז על הורות פחות מושלמת ויעילה יותר.

והנה כמה הצעות להורות יעילה:

א. תן לעצמך את הפריבילגיה להיות הורה אנושי, חי ומרגיש, להפסיק לחשוב במושגים של הורה מושלם לילד מושלם, אף אחד אינו מושלם ולא בושה לדרוש קצת הבנה והתחשבות גם בך.

ב. זכור שמותר להרגיש רגשות כמו כעס, בושה, תסכול וחוסר אונים גם מול הילדים. דע לקרוא לרגשות בשמם והצג אותם כשאתה חש כך. זה בסדר לומר לילד "אני עכשיו מאד כעוס וסבלנותי עומדת לפקוע, כך שנותרו לך רק 5 דקות להתלבטות..."

ג. יש להביע רגשות, גם אם הם רגשות שליליים, באופן ישיר וענייני בדרך שמתאימה לגיל ולאופי של הילד ולהימנע מהבעת רגשות שליליים שאינם שייכים לילד (כעסים מהעבודה או כעסים אחרים). במקרים כאלה חשוב לומר לילד משפטים כמו "חזרתי מהעבודה עצבני...".

 

יחד עם זאת אסור לשכוח לגבש תפיסה או תפקיד הורה שיאפשר לעזור לילד:

א. עזרה איננה "הגנת יתר". דהיינו, אפשר לילד לעשות את הדברים שהוא יכול לעשות לבדו.

ב. יש להימנע מלתקן את הילד כדי שיהיה ילד מושלם ויש לאפשר לו להציע הצעות כך שיעזרו גם לכם ההורים להוריד מעליכם חלק מהתסכול או העול במציאת פתרונות מתאימים.

ג. למדו לעודד את הילדים למצוא פתרונות לקשיים שלהם ואל תמהרו להציע הצעות. סביר להניח שלילדים יש פתרונות מהירים ולעיתים זולים יותר. ככל שנדבר איתם יותר לפני שננקוט צעדים לפתרון כך הפתרון יהיה מהיר יותר ומוצלח.

ד. ככל שתעודדו את הילדים להאמין ביכולת שלהם למצוא פתרון כך הם ימנעו מלהעמיד את הצעותיכם וסבלנותכם במבחן ההישרדות.

ה. לאחר שהילד בוחר בפתרון הנראה לו, עזור לו, לווה אותו גם אם הפתרון אינו נראה לך נכון או הגיוני.

 

 

זכרו, הורות זה מקצוע לכל החיים, אי אפשר להתפטר ממנו אך בהחלט אפשר ליהנות ממנו.

 

על הכותבת:
אילנה שניר,
יועצת חינוכית ומשפחתית
מומחית בהדרכת הורים וחינוך ילדים
כותבת הספר: "משפחה במחשבה תחילה"
לתיאום פגישה להדרכה הורית וייעוץ חינוכי, ייעוץ משפחתי ואימון זוגי: 054-4469925
http://www.ilanasnir.co.il/

 

 


עוד באותו נושא

למה גבולות?

שאלה טובה שדרושה לה תשובה אמיתית שמתבססת על עובדות שלא ניתנות להפרכה.

התגובות שלכם ...

מוצרי החודש

אני מרגיש

ספר ההפעלה הנפלא של דן שטאובר מעודד ילדים לדבר על רגשות ולפתח תקשורת טובה. מומלץ!